אמיר אור משורר, מתרגם, חוקר ועורך
מִטַּת אַהֲבָה
בְּפִנַּת הַחֶדֶר עֹנֶג. לָשׁוֹן וְרֻדָּה מְלַקְלֶקֶת
כָּל טִפָּה שֶׁל חָלָב מִוְּרִידֵי הֶחָתוּל.
דָּגִים שׂוֹחִים בְּשִׁפּוּלֵי הַבֶּטֶן –
כּוֹאֵב לָהֶם לִשְׂחוֹת –
אֲבָל הֵם לֹא יוֹדְעִים עַל זֶה
שׁוּמְכְּלוּם.
זֶהוּ נִגְמַר.
הַגּוּף שָׁקֵט עַכְשָׁו. כֻּלּוֹ שִׁירַיִם.
הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת מֵעָלָיו עֲזוּבָה –
צִפּוֹר הָרְאִי פּוֹרֶשֶׂת כָּנָף
אַחַת בְּקֹשִי.
מתוך "מוזיאון הזמן" הקיבוץ המאוחד 2007
נהדר הבית השני, עם הדגים השוחים בשיפולי הבטן, זו בדיוק ההרגשה של אחרי אותו עונג שנגמר.
יפה השיר.
נ.ב.
אם אפשר לראיין אתכם רגע,
לדעתכם הדגים בשיפולי הבטן זה לפני או אחרי שנגמר?
והאם זה אותו דבר לנשים ולגברים?
לשאלתך, הבנת הקוראת שבי חושבת שהשיר מתחיל בסוף העונג , בהמשכו מוקרן אי סיפוק משהו לרוח ,ואכזבה סופית ש"אחת בקושי".
לגמרי. אבל מה עם החלק השני של השאלה?
ראשית נדמה לי שכדי לענות על החלק השני אנחנו צריכים להתכוון לאותם "דגיגים" . אמור לי מהם דגיגיך ואבדוק עם דגיגיי.
:))))
סיגל, איך?? אני אראה לך ואת תראי לי?
כמו אצל השפנים והחתולים אלה לא אותם דגיגים – כל אחד/ת ודגיגיו/ה כמובן…
בכל מקרה, חמודים. לא פיראנות.
אז, לדעתי ענית על שאלתך.(0:
נכון… חריפה! השאלה שלך הייתה למעשה התשובה.
אבל הניסוח ממש הצחיק אותי :))
:))
נהדר.
דגים שוחים בשיפולי הבטן.
נהדר.
… לתפוס את הרגע במילים. תפסת.
אומי, אליענה, איציק, יקיר, תודה!
חד, מדויק ומרגש
נהדר ומיוחד.
אהבתי את המטאפורות של כל שלב ולשב.
הי יעל, תודה
זה יפה.
עוד שאלה בעניין הרווחים בתוך השורות: במה הם שונים ממעברים לשורות חדשות?
זה פחות מפסיחה (או גלישה) לשורה חדשה, אבל נותן שהות.
השווי למשל בין שלושת היחידות בשתי השורות האחרונות:
ציפור הראי פורשת כנף
אחת בקושי.
סליחה, שלוש היחידות…
זה בסדר, זה קורה המון, ודווקא משום מה עם המספר שלוש.
בעניין הרווחים, זה הסבר משכנע. זה מאפשר הרבה תמרון בין הסוגים השונים של האטת הקצב, ושימושי במיוחד כשלא רוצים להשתמש בסימני פיסוק.
האמת, עדה, אין לי כלום נגד סימני פיסוק בשירה, אבל שלא כמו בתפקודם התחבירי (שהוא די מספק)תפקודם בנגינה ובטון די עילג. לכן מחפשים דרכים נוספות.
יפה וחושני. דגים בשיפולח הבטן. האם הדגים שונים באמת אצל נשים וגברים? אני יכולה להעיר על דגיגונים
אלה לא אותם דגים, אני חושב. מי ומי הדגיגונים?
אמיר
ישבתי להתענג ב"מִטת אהבה" ועשן הסיגריה היה פסיבי אך אני לא!…:)
אוף איזה שיר…
הזזתי את המיטה למרכז החדר יחד עם החתלתול וכל הטיפות שעוררו את הדגיגים בשיפולי הבטן וזה כאב לדעת שהם שוחים למוות במעלה הזרם, כי שם מהרגע ההוא הם לא יתחברו לשומכלום, רק לעצמם, ביחד ולבד למען הגוף.
עכשו שקט, אני בקשי מצליחה לפרוש כנף אחת.
תמי, התגובה שלך כבר עוברת בעצמה לדיתירמבים! תודה. אם החוויה עברה כך, הרי זה כל מה שהשיר רוצה: לחיות.
דיוניסוס מביט מלמעלה, מרים כוסית…:)
בלי ספק מרים כוסית. אבל הוא בעצם מביט מלמטה (ובאמת גם במיתוס הוא לא נמנה על חבורת האולימפוס). לחיים!
אוי ההתחלה הרגה אותי… גם ההמשך. אבל שתי השורות הראשונות, אוי, זה עונג במילים.
אהבתי בעיקר את הצירופים המיוחדים (בלי הריווח, תסלח לי): "לשון ורודה מלקלקת/ כל טיפה של חלב מורידי החתול"
ו: "דגים שוחים בשיפולי הבטן/ כואב להם לשחות"
ו"הגוף שקט עכשיו. כולו שיריים"
ואת "ציפור הראי"
כל הצבעוניות-סופניות הזו ואולי גם הצורה שבה כתוב השיר, הותירו אותי מעט מבולבל.
תודה, יניב.
לא ממש הבנתי ממה נשארת מבולבל?
בעקבות המשחק המקדים, חיפשתי את השיר. הייתי בטוחה ששמו "מיטת העונג" וגיליתי אותו תחת השם "מיטת אהבה". חשבתי על זה שהשיר איננו שיר אהבה בכלל, הרבה יותר "מיתת אהבה", השימוש בחתול (שבא רק בשביל לקבל פינוק), בדגיגים הכואבים ובציפור ,שהצליחה לפרוש בקושי כנף אחת. (כמובן שגם אחת בקושי מבחינת השעון מוסיף חידוד). שמחה שמצאתי את השיר מחדש, הוא כתוב כל כך עדין ומעביר לדעתי,עוצמות על.
לא תנועה, לא צליל ולא סבטקסט יכולים להשתוות בעיניי למה ששיר מוצלח כזה יכול להעביר, סטוץ קצר, קצר מידי, בשיר שממעט במילים ,ועוד נקרא באומץ מיטת אהבה. פשוט מקסים.
רוצים למצוא אהבה? רוצים לקרוא מאות מאמרים על אהבה, הכרויות וסקס?
הכרויות:
http://www.imeet.co.il/
אהבה:
http://www.imeet.co.il/%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94/
http://www.xn—-zhcdbmb6lij.com/