אמנות / הנוף הנכון

הַנּוֹף הַנָּכוֹן

וְאִלּוּ הָיִיתִי מְתָאֵר לָכֶם

אֶת הָאוֹר הַכְּחַלְחַל הָרַךְ הַזֶּה

אֶת בָּבוּאַת הַדֹּלֶב הָרוֹעֶדֶת בַּמַּיִם

כְּשֶׁשַּׁיֶּרֶת הַבַּרְוָזִים       חוֹצָה אֶת הַבְּרֵכָה

וּמֵעֵבֶר לְקַו הַגָּדָה הַמְעֻגָּל –

אֶת הַשִּׂיחִים וְהַמִּפְרָץ     וְהֶהָרִים הַיְרֻקִּים

הַנְּמוֹגִים בַּגֶּשֶׁם אֶל עֲנַן הַשָּׁמַיִם –

הַאִם לֹא הֱיִיתֶם

מְאִירִים אֶת עֵינַי בְּזַרְקוֹר חַקְרָנִי

מַפִּילִים בֵּין הַשּׁוּרוֹת     בַּרְוָז אוֹ שְׁנַיִם

וּמִתְפַּלְּלִים לַמִּפְלֶצֶת     שֶׁתַּעֲלֶה מִן הַיָּם

וְתִפָּעֵר עֲלֵיכֶם     לִגְאֹל אֶתְכֶם

מִן הַשִּׁמָּמוֹן הָאֱלֹהִי הַזֶּה?

אֵין צֹרֶךְ. הִנֵּה    אֲנִי רוֹשֵׁם לָכֶם

אֶת הַמַּסְמְרִים וְהַצְּלָב    הָעֲוִיתוֹת    הַכְּאֵב

גַּל אַחַר גַּל בְּכַנְפֵי הַפַּרְפַּר –

אֶת פְּנֵיכֶם הַקּוֹרְנוֹת    אֶת הַנּוֹף

וּלְבַסּוֹף    אֶת זַעֲקָתוֹ הַנִּפְלָאָה

אֶת מַכַּת הָעֹנֶג    בִּבְשַׂרְכֶם

אֶת הָרַעַד –

עוֹד רֶגַע,    סַבְלָנוּת.    אֲנִי כְּבָר

מְסַיֵּם.