בננות - בלוגים / אמיר אור / קורא שירים מתוך 'עשו אהבה לא מלחמה'
אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

קורא שירים מתוך 'עשו אהבה לא מלחמה'

 

 

עכשיו ביוטיוב:

http://www.youtube.com/watch?v=26uHBvsPRVw

קורא בפסטיבל "שער" 2009 את השירים

"מועד א", "שיעורים מורכבים בעניין פשוט" ו"בוא"

(לטקסט לחצ/י על שם השיר המבוקש)

 

קישורים קודמים ליוטיוב מתוך פסטיבל השירה הבינלאומי "שער" 2009:

פסקל פטיט קוראת בפסטיבל "שער" 2009 של הליקון

חיים גורי קורא בפסטיבל "שער" 2009 של הליקון

סמיח אל קאסם קורא בפסטיבל "שער" 2009 של הליקון

רפי וייכרט קורא בפסטיבל"שער" 2009 של הליקון

אגי משעול קוראת בפסטיבל "שער" 2009 של הליקון

עדי עסיס קורא בפסטיבל "שער" 2009 של הליקון

 

43 תגובות

  1. טי & טי – אכן חומר מבוקש…
    כבר לא הולכת לשרותים מרוב פחד להפסיד …:)

    נעים לחשוב שיוטיוב, מאפשר לשחזר חוויות,
    שפעם נחשבו לחד פעמיות..

    • נעים שנעם לך, תמי [אבל השירותים – חובה במצוות הרופא :)]

      • וואי, מה אמרת?…
        חזור על כל השיר שוב…:))

        היום איך שיצאתי, טראח קיבלתי חיסון נגד שפעת חזרזירים ואני מקשיבה..

        • על איזה מהשירים, תמי?

          ומהטראח שלך זה נשמע כאילו הותקפת על ידי כנופיית חייזרזרים :)

          • "כָּל זֹאת אָמַרְתִּי, או שֶׁלֹּא, אַךְ אַתְּ

            מִתּוֹךְ הַשֵּרוּתִים כְּלוּם לֹא שָׁמַעתְּ."

            בגלל השיר הזה…:)

            טראח חזרזיר מימין לדלקת ריאות ומשמאל לשפעת חזרזירים- חיסון עלאק…
            ווירוס חי, הופס ….ומרגישים חולים ל24 שעות…מקווה שזה רק לטובה…

          • מועֵד אל"ף

            מַבָּט הִסְפִּיק לִקְבֹּעַ – אַתְּ שָׁוָה!

            בַּקָּפִיטֶרְיָה, עִם כָּרִיךְ בַּיָּד

            עֵינַי בָּךְ שוֹטְטוּ מִשָּׁד אֶל שָׁד

            ולִי הָמוּ מְעַיִךְ בִּתְשוּבָה.

            קָשֶה לִקְבֹּעַ מַהִי אַהֲבָה –

            אוּלַי רָעָב הָמָה שָם בַּדּוּכָן,

            אֲבָל אָמַרְתְּ "אוּלַי נֵלֵךְ מִכָּאן?"

            וְאַחַר-כָּך שְׁנָתֵנוּ דֵי עָרְבָה.

            וּכְשֶׁגָּרַבְתְּ בַּבֹּקֶר גֶרֶב אֲגָבִי

            וחֲזִיָּה עַל סְגוֹר לִבֵּךְ סָגַרְתְּ

            לָחַשְׁתִּי "שִׂימִי אֶת לבֵּך פֹּה, בְּלִבִּי

            אֲנִי שֶלָּך וְאַתְּ שֶׁלִּי לָעַד – – "

            כָּל זֹאת אָמַרְתִּי, או שֶׁלֹּא, אַךְ אַתְּ

            מִתּוֹךְ הַשֵּרוּתִים כְּלוּם לֹא שָׁמַעתְּ.

          • אני מנסה לקרוא עכשיו, כאילו מעולם לא קראתי את השיר או את מועד ב וג…
            ליד הדוכן שם, נדלקו להשתיק את הרעב.
            אבל הוא אמר , או שלא?!…גם הוא לא ברור לו מה היה שם, מה הוא רצה?!…לעומתה, שידעה מה היא באה לקחת, וללכת.
            לא הייתי רוצה להיות במקומו, זה מרגיש רע מול טורדגולת ריגשית…
            רע זה רע, גם במשחק תפקידים הפוך.
            שיר עצוב לאללה.

          • אמר או לא,תמי? מה זה משנה?
            זו היפרבולה של המעטה. לא רק שהוא מתוודה על אהבתו כשהיא בשירותים, בכלל לא בטוח שהוא אכן העז להעלות זאת על דל שפתיו.
            וגם עליו יש לשאול איך נשבע לאהבת נצח אחרי לילה אחד. לא שזה לגמרי לא ייתכן, אבל חשוד מאוד :)

          • זה מאוד משנה. זה קריטי.
            אם אמר והתכוון לכך שתוך כדי ערב אחד הוא מוכן להתחייב לאהבת נצח- זה לא ממש מציאותי, זה הוליבודי, ויותר מתקבל שזו אמירת "סתם", אולי כך האמין באותם רגעים וזה בסדר…
            אבל "כל זאת אמרתי, או שלא" ה-"או שלא" בדיאבד הוא כבר לא בטוח למה התכוון כאשר אמר. אולי נוח לו להיות מבולבל ,כאילו…כי הכל היה ממילא "סתם"- היא לא שמעה כלום היא הייתה בשרותים, אבל הוא גם לא רצה שתשמע…הוא בדק את עצמו, מה מתאים לו לרצות..:)
            רגעים של כיף תמיד נראים נצח…:)

            וזה באמת עצוב לנחות מתחושות עילוי מעשיית אהבה לשרותים…
            (לא שאי אפשר להנות גם בשרותים)

          • תמי, חיים ומוות ביד הפרשן :) וזה בעצם מה שקורה גם בחיים לא פעם.
            הרי אפשר גם לחשוב שהיא היתה מוכנה לאהבה, ודווקא הוא, האידיוט שמלמל כשהיא בשירותים מנע רומן מופלא וכו' וכו'…

          • אתה צודק, המקריות הזו בזמנים, מאוד קשה…אולי היה שם פיספוס ענק, ואולי כך זה נועד להיות- הוויה מקבילה שלא נפגשת לעולם…:)

          • לפריק האהבה שלומות,

            כאשר יש לך כריך ביד, בעברית סנדוויץ', הפה שלך עסוק באכילה – או מתכוון, ועדין אתה מסתכל על בנות, גם מתחיל איתן, גם שובה את ליבן, גם מכניס אותן למיטה.

            אז לגחמה כזאת של לילה אחת
            מה רצית לומר יקירי,
            שטוב שהיא לא שמעה,
            או שבחרת את וידוי האהבה, כאשר היתה בשירותים,
            או שנפלטה לך מילה על אהבה, כאשר התכוונת להגיד או לבטא הרגשה של משהו אחר.

            ובאמת, זה לא רציני – גם אם היא היתה יפה בטירוף, מבינה בגוף, חיננית במידה בלתי מקובלת.

            כל כך מהר הצהרות האהבה.

            סמן אחת מן התשובות – או אלו שנמנו למעלה, או כאלו שיש לך משלך,
            או שאתה בכלל אוהב לכתוב על אהבה.

            אז ככה שירים על אהבה הם מקסימים
            אבל אני מעדיפה שירים מעופפים, מתרוממים, גואים, משוטטים ואפשר להמשיך עוד.

            האר את עינינו אמיר
            על זך נאמר הרומנטיקן המר
            ואתה פשוט רומנטיקן וזהו?
            חוה

  2. אמיר הקריאה שלך יפה מאוד וכן גם שיריך
    תענוג, תודה
    אשמע גם את שאר השירים, את עדי כבר שמעתי קודם והוא מצוין
    חשוב מאוד להעלות ליו טיוב ,כדי לשמר רגעים יפים

    • לאמיר,

      מה שהספקתי בינתיים לעשות
      להדפיס את השירים שלך ולראות את פסקל פטיט.

      אכן, מה אומר ומה אדבר.

      איך נרגעים מאירוע כל כך גדול בשיעור קומתו?

      אחזור אחרי החדשות. גם המחשב לא בדיוק נענה ללחיצות שלי.

      חוה

      • איך נרגעים ?
        עושים ביד ..

        • יופי של עיצה,
          אבל, אני מזמן לא עושה ביד, כי לי כאישה קשה יותר לעשות את זה מאשר לגבר,
          וגם כי התרגלתי לתנות אהבים בשנים,
          כי אני אוהבת את המגע,
          את הריח, של השני (גבר)
          את הנוכחות
          וגם את הזין!!!!

          זה ברור?
          איחס, איזה פה מלוכלך יש לכותב
          במיוחד כאשר זה מתקשר לאסטתיקה של האמנות כמו האסתטיקה של יחסי המין.

          חוה

          מעבר לזה, שבאמת התרגשתי מן השירה התכוונתי גם להתרגשות של העורך ושל המשורר אמיר מן האירוע שהיה, כמו שזה נראה גדול מן החיים
          הן מן הפן של היוצרים והן מזה של קהל השומעים/משתתפים

          ושוב, חוה

          • חוה, הפסטיבל, הנושא, המעמד – בהחלט היו מרגשים ביותר, אבל תמיד ישנו העניין הבא שדורש תשומת לב ועשייה אינטנסיביות ולא מאפשר להישאר יותר מדי עם ההתרגשות מהמעשה הקודם :)

          • ובעצם, לא אמרת מלה על השירים עצמם :)

    • תודה, חנה, וכמו שציינה תמי, כמה נפלא שהווידיאו הופך את החד פעמי לנגיש.

    • תודה, חנה

  3. איריס אליה

    ובכן, אמיר יקר, נמאס לי להלין על זה, אבל האוזניות שלי שבקו (הן נעשו אביזר הכרחי בבנניה לאחרונה,) ונאלצתי להסתפק, או לא להסתפק, להתענג, על זיו פניך היפים ושיריך. אל המחזור הראשון לא התחברתי, למרות שאני מאד אוהבת סיפורי שיר חרוזים כאלה.לא ממש יודעת למה. השיר השני נפלא בעיני, וגם ההדיינות העוקבת בתגובות מרתקת.השיר השלישי צריך להיכנס לפנתיאון, כבר כתבתי לך, ולו בגלל כמה שורות מטלטלות שלא נותנות לי עדיין מנוח.

    • הי איריס שמח שנגעו בך "שיעורים מורכבים בעניין פשוט" ו"בוא".
      אילו שורות מטלטלות?

      • איריס אליה

        אמיר, השורות האלה,

        "בּוֹא נַעֲשֶׂה אַהֲבָה, לֹא מְצִיאוּת.

        אֵין לִי כְּבָר כֹּחַ לָמוּת

        וְלָמוּת."

        כל כך עוצמתיות בעיני. מכמה סיבות,
        ראשית, כמו שאני תופסת את זה, הפניה של גבר אל גבר, (בוא ולא בואי)מבטלת את בדל אפשרות של אהבה רומנטית, או לחילופין, מלחמות זוגיות.(כן, אני יודעת שיש גם אהבה חד מינית, אבל מבחינתי לא פה.) בעיני רוחי ציירתי לי שני גנרלים שבעי קרבות נפגשים בקרב אחרון, פנים אל פנים. וזה אומר לזה, בוא נפסיק כבר עם זה. יצא לי לדבר עם אישיות צבאית בכירה, שסיפר שההליכה לבתי חייליו שנפלו בקרבות או בשאר הבלי העולם הגברי(זאת לא מעידה. אני ממש חושבת שמלחמות קורות רק בגלל גברים)זה סוג של מוות כזה, מתמשך. כל פעם הוא מת קצת. ועוד קצת.וככה כבר נכנסתי לסיבה השניה, הרעיון שיש מוות מתמשך,(למות ולמות) ולא גסיסה מתמשכת, הוא רעיון מבריק. וגם פה, אני יודעת שכבר נכתבו יצירות שמשוות עצב עמוק, או חולי קשה למוות מתמשך. אבל כאן, בגלל שהדובר מציג את האהבה כהפך של מציאות, (בוא נעשה אהבה. לא מציאות.וההפך של מציאות, מבחינתי, זה דימיון. אז יש כאילו בקשה לחיות ולחיות את הדימיון. שזה פנטסטי בעיני. דימיון חי.
        לא יודעת אם הצלחתי להסביר את עצמי כמו שצריך, בכל מקרה, המשפטים האלה מסתובבים אצלי בראש, ועושים חגיגה.
        נפלא. פשוט נפלא.

        • איריס אליה

          צ"ל בדל אפשרות רומנטית. להשמיט את ה"את"

        • איריס חזרתי שוב לשיר בזכות מה שכתבת, הוא הטריד אותי.
          ניסיתי לקחת את הדיאלוג פנימה- אני עם עצמי.
          ולפתע הבנתי שהמלחמה יכולה באמת להיות פנימית. בקשתי מעצמי להפסיק למות, (האם אהיה מסוגלת?, לא בטוחה)לחיות את הדמיון במציאות מעולם לא הצלחתי. במציאות יש מוות וזאת עובדה ביולוגית עד לרמת התא…אבל לעשות אהבה לא במציאות, בדמיון- נפלא, יש שם חיי נצח…

          • איריס אליה

            תמי יקרה. מרגישה כל כך קרוב למה שכתבת. עוד נחזור לשיר המופלא הזה יחד.
            נשיקות.

        • הסברת ברור לגמרי, איריס.
          וחושב שלא רק שהדמיון הוא ה"מציאות" של אתמול, אלא ש'מציאות' בכלל היא עניין יחסי לגמרי, וברמות שונות ולא ממש 'אובייקטיביות'.
          את גם צודקת שאפשר לראות בדיבור האהבה הזה מטפורה למצבים כמו שתיארת (ועוד רבים אחרים, הכוללים סוג של מלחמה, בכלל זה מלחמה פנימית), אבל אולי לא צריך לבחור בין מטפורה לדיבור פשוט: מי אמר שגם ברמה הקונקרטית המתוארת, ביחסי אהבה, זה לא כך?

  4. יופי של קריאה, יופי של שירים, הנפש מתמוגגת – תשובה ניצחת להתבהמות, לדההומניזציה אשר במחוזותינו – יישר כוח

  5. תַּלְמָה פרויד

    מועד א' עבר לי בקלות, ואז נהיו השיעורים מורכבים :) . בכל מקרה, היה מעניין. ואתה קורא יפה מאוד, אמיר (כבר אמרתי).

  6. הי אמיר, הקצבתי לעצמי היום זמן לבלוגיה בין שתים עשרה לאחת. כשהגעתי לפוסט הזה (הוא היה הראשון) הבנתי שעלי לפנות זמן גם ליוטיוב ואם אשב עוד ליד המחשב כבר יהיה לילה ולא אעמוד בלוח הזמנים שניסיתי לארגן לעצמי אז פשוט אנסה לחזור לכאן מאוחר יותר ורק אציין שאת השירים שלך האלה שכאן אני מאוד אוהבת ואת יתר המשוררים אני אשמח לראות ולקרוא בהמשך.
    המשך יום נפלא שיהיה,
    סיגל.

  7. רונית בר-לביא

    אמיר,
    תענוג לראות את השירים שאהבתי אז
    קורמים עור וגידים בהקראתך.

    נשמע ונראה אכבר של ארוע.

    • רונית, תודה. אכן היה אירוע יוצא דופן – הפסטיבל "על קו העימות" כולו – גם לפי קני המידה שלי, הביקורתיים-מדי-לעיתים.

  8. מירי פליישר

    אמיר הקריאה שלך מדוייקת , לא חורגת מהמילים והכוונות . פשוט טבעית . נראה טוב ונשמע טוב.

  9. הייתי שם – בסשן האחרון. כבר שם חייכתי לעצמי לשמע "עשו מלחמה, לא אהבה" שיצא לך מרב התרגשות. כיף להווכח שאתה עדיין כל כך מתרגש. נ.

    • ב'כל כך' יש איזו הגזמה :), אבל כן, בהחלט מרגיש ומתרגש.
      זוכר גם את הבלבול, ומה שאמרתי אחר כך, שלפעמים גם במלחמה יש אהבה ולהפך, גם באהבה יש מלחמה. בשיר "בוא" המלחמה והאהבה באמת מתערבבות זו בזו באופן הפיך לגמרי.

  10. שוב אתה?
    מה עדיין לא ברור לך?
    אז כן, טרחן יקר,
    זה בגלל הראי שלך,
    בגלל הראי העייף, הגמור.
    בגלל העינים הטרוטות שלך,
    ובגלל ריקות הבית והסלון
    שבו אתה לבד, תקוע בשבת
    ומר לך מר בגרון.
    אבל בעיקר בגלל מה
    שאתה רואה במראה:
    הכרס הרוחנית,
    השלייקעס של החשיבה –
    ובעיקר בעיקר בעיקר בגללך,
    פחדן אלמוני כזה שהנך –
    אז בבקשה אל תפחד, ויאללה
    קדימה ברל'ה,
    צא.

  11. אני לא יודעת מה איתכם אבל לי יש המון אביזרי מין בבית מחנות מצוינת שנקראת לי ולה ..
    http://www.li-ve-la.co.il
    חנות של אביזרי מין מעולים זולים ומומלצת מאוד !

  12. יופי של כתבה (::

    http://www.edentoys.co.il

    חנות עם אביזרי מין מצליחים לעשות לי טוב !

    מחירים ברצפה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור