אמיר אור משורר, מתרגם, חוקר ועורך
רגע, חושבים
לא נעים, אבל למרות צו הלב, זו תמימות ואשליה די מסוכנת לחשוב שבשיטת הממשל והבחירות הקיימת אפשר לבחור במשהו שאנחנו מאמינים בו במאה אחוז.
במלים אחרות – זו הצבעה אסטרטגית ברע במיעוטו: לבדוק באופן לא אמוציונאלי מה מקסימום ההשפעה שיכול להיות לקולך.
זה בוודאי לא באף אחד משברי המפלגות הנאבקות על אחוז החסימה, גם לא במרץ, רק"ח או הבית היהודי, ואפילו לא בישראל ביתנו, בעבודה או בש"ס (הם יצטרפו לכל ממשלה).
השאלה האמיתית של הבחירות האלה היא מי ירכיב את הממשלה הבאה.
הנושא האמיתי של הבחירות הוא שינוי שיטת הבחירות.
בלי שינוי כזה כל הצבעה היא בלאו הכי פארסה – הכנות לבחירות הבאות בעוד שנה שנתיים.
שימו לב, המדינה הזאת משותקת כבר שלושים שנה, ולא משנה מי אצלנו בשלטון.
שום דבר לא משתנה במדיניות החוץ מלבד הממשל האמריקני, למרות שכל מערכת בחירות מסממים אותנו בענייני חוץ וביטחון.
שום פרויקט חשוב אינו מוקם. שום דבר לא זז, ואין אפשרות לבחור באנשים ראויים בגלל שיטת הפריימריס הסגורים.
למה שלא נוכל להצביע עם כל הלב, לבחור בעצמנו את נציגינו וגם להשפיע?
מי בעד שינוי השיטה?
1. "קדימה"
2. "ישראל ביתנו" (שכנראה תשב בכל קואליציה).
רק איחוד של כוחות הריפורמה הזאת יכול לעצור את הידרדרותה הסופית של הדמוקרטיה בישראל.
מה עוד נרוויח?
אג'נדה אזרחית (ברית הזוגיות, הגבלת קצבאות תמחוי לש"ס ומחסום לסבסוד הישיבות על חשבוננו).
תחשבו על זה. תחשבו קדימה.
אמיר אתה מאמין בלבחור???
אני ממליץ לבחור גלידה
רעיון מצוין, יוסף, אבל מקומו בפוסט "משוררים כותבים בחירות"
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=9673&blogID=182
אני בטוח שתמצא שם הרבה גלידה 🙂
כל זה נכון בהנחה ש:
קדימה, העבודה וישראל ביתנו ירכיבו קואליציה, שמונה 61 ח"כים בלבד.
כלומר: בהנחה שליברמן ימליץ בפני הנשיא שיתן מנדט ללבני ולא לנתניהו.
בהכירי אותך, אמיר, אני יודע שאתה אדם ריאלי ונבון. כך שאני תמה על מסקנתך.
וכל זאת בהנחה שקדימה לא תתפרק, כששליש ממנה (או מחציתה) ישובו לליכוד (משם באו רובם) או יתפקדו כחטיבה עצמאית משום שהם נגד שיחות על חלוקת ירושלים (מופז, למשל. והנגבי. אה..ורוחמה גם. ורונית תירוש) או שהם נגד ברית הזוגיות (מופז, למשל. ורוחמה ורונית. וצחי).
בהכירי אותך, אמיר, אני יודע שאתה אדם שמרחיק ראות וצופה עתיד, ולכן אני תמה שאינך מביא בחשבון תרחיש פיצול.
וכל זה בהנחה שציפי תכרות ברית זוגיות עם ליברמן. וזו ברית של שנאת האחר. שנאה לדתיים ושנאה לערבים. כלומר: בהנחה שאנחנו רוצים דמוקרטיה כזו, שמושתתת על שנאת האחר.
בהכירי אותך, אמיר, אני יודע שאתה פועל למען דו קיום. ולכן אני תמה על מסקנתך.
וכל זה בהנחה שקדימה לא תשב עם כל אחד. אבל קדימה היא מפלגה חדשה, שנולדה כמפלגת שלטון. מנין לך שהיא לא תרצה לשבת בכל קואליציה? הרי בשבילה אופוזיציה זה מוות. וקואליציה זה להיות או לחדול.
בהכירי אותך, אמיר, אני יודע שאתה שבעת פוליטיקאים ומבין שבשביל כסא ישבו עם כל אחד. כולל ציפי, שקראה לאולמרט להתפטר כדי לרשת אותו. לכן, אני תמה על מסקנתך.
וכל זה בהנחה שאנחנו מוכנים לבלוע מפלגה שזה שעמד בראשה (ונאלץ להתפטר) חשוד בקבלת מעטפות עם מזומנים וששר האוצר הראשון שלה (הירשזון) חשוד במעילה. ואלה שנשארו? עבריין מין, מבריחת משקאות אלכוהוליים, שיאן מינויים פוליטיים, מצביען כפול, טיסן חינם.
בהכירי אותך, אמיר, אני יודע שיצאת חוצץ נגד שחיתות של אנשים שמעלו בכספים. לכן, אני תמה על ההכשר (הלא רבני) שנתת לקדימה.
בחירה בקדימה היא בחירה ברע במירבו וברע במירעו. זה קול נטו לנתניהו או למופז. ולשחיתות.
לכן, כמו יוסף, גם אני בוחר גלידה.
או בזה:
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=9669&blogID=199
שחר, אסביר לך את עצמי:
כשאדם זקוק לחוסם עורקים, הוא לא מתלונן שהחוסם מלוכלך קצת, בעיקר כשגם שאר התחבושות בתרמיל די מלוכלכות.
יש רק חוסם ביבי אחד בתרמיל החובש הלאומי, ושמו "קדימה".
כן אוהבים, לא אוהבים – זו עובדה.
מפלגת שלטון אינה מתפרקת בדרך כלל.
זה קורה באופוזיציה.
ליברמן, כמו ביבי ואפילו כמו ברק משתמש בהפחדה, ובריטוריקה של שנאה. נכון.
אבל את מדיניות החוץ של ישראל לא קובע ראש הממשלה שלה.
ואגב, כשמורידים את ההתלהמויות המצחיקות של הבחירות, מה שליברמן אומר לגבי זהות ולגבי אופי ההתנהלות האזרחית לא שונה בהרבה ממה שטיבי אומר. רק שינויי הדגשים. ליברמן, להבדיל מטיבי יהיה חבר בכל ממשלה שתקום.
לכן אני מסרב להיבהל מכל זה. ומנתח את מה שכתוב על הקיר. אין סיבה לאופטימיות יתרה, אבל זהו פתח המילוט היחיד שאני רואה מן המלכוד של הבוחר הישראלי: לשנות את השיטה.
חשבת לרגע למה ליברמן תומך בכך? קצת מפחיד, לא? כלומר, בעצם קידום הדמוקרטיה בישראל נוכל גם לומר שלום לדמוקרטיה בישראל.
ידוע לך למה אני מצביעה…
שירה מזל שאת פה שמישהו יעצור את הטירוף והגזענות הזו שלא נלך אחורה
הנה – רונן העלה את הפוסט שלו ומדבר בדיוק על זה –
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=9717&blogID=120
איך זה קשור, שירה? גם אם מימד ייקחו ממרץ ומהעבודה מנדט או שניים, מה זה משנה את ההיגיון שלמעלה?
הדרישה למדינה אזרחית שהחברות בה מחייבת אינה גזענות.
אבל הרגשות שמלבה רטוריקה של תסכול וזעם אכן מסוכנת.
הליכוד וש"ס השתמשו ברגשות כאלה בעבר, וכיום התסכול מתנקז אל ליברמן.
לא להתרגש.
אבל כן, להפשיל שרוולים ולתקן את עצמנו כחברה. איך?
קודם כל בשינוי שיטת הבחירות = תיקון היכולת להשפיע.
ואז אפשר לדרוש ולקבל סדר עדיפויות ציבורי של ממש: וקודםכל תיקון מערכת החינוך.
שירה, מרוב שמקשיבים לריטוריקה ריקה, מתחילים גם להאמין לה?
ליברמן לא מפחיד אותי – השיטה המדלגת על הבוחר מפחידה אותי.
אמיר, יקירי, התנשאות היא לא דרך להסביר דברים. מי כמוך יודע.
אותי ליברמן מפחיד. לא הייתי רוצה לפגוש אותו לא רק בסמטה אפלה בלילה. גם לאור יום באמצע השוק. הוא אדם כוחני ואלים. הוא הוכיח זאת הלכה למעשה. וזאת לא 'רטוריקה זולה' אתה יודע שהוא פוצץ במכות ילד בן 12 שצחק על בנו בבי"ס? ריסק לו ת'פנים.
שירתי, זו לא התנשאות חלילה. מה שהמפלגות אומרות לנו, ואפילו הנושאים שהן מעלות לדיון – זו ההתנשאות על האינטיליגנציה של הבוחר.
וליברמן? האיש לא עשה בכנסת ישראל דבר וחצי דבר עד עצם היום הזה.
זו הסיבה שהוא לא מפחיד אותי, ולא אישיותו, שלגביה אני שותף לחששות.
(ואשר לילד ההוא – לא טוב לחיות על העיתון לבדו. כדאי לקרוא מה קרה שם בדיוק על פי דיוני בית משפט אם היו.)
אמיר, יש כמה עובדות – ולא מעיתונים אני ניזונה: הילד צחק על הבן של ליברמן, ליברמן פגש את הילד, לאחר הפגישה הזאת הפנים שלו (של הילד) עברו שינוי לרעה. נגד ליברמן הוגשה תביעה באשמת תקיפה. בתום המשפט ליברמן הורשע והוטל עליו לשלם לילד 10000 ש"ח. מה לא ברור פה?
וזה שליברמן עד היום לא שינה כלום בכנסת לא אומר שבעתיד הוא לא ישנה.
שירה, אילו יכולנו לקבוע מי יחמם את כיסאות הכנסת, מצבנו היה טוב יותר, ולו משום שהיה באחריותנו שלנו באמת.
עד אז, ליברמן יהיה חלק מכל ממשלה, ולא בידינו הוא הדבר. אם מה שאת אומרת מבוסס, אני רק יכול לומר בצער שהוא בחברה טובה שם.
רק בשינוי השיטה יש תקווה כלשהי.
אדם שמכבד את עצמו אינו בוחר ברע במיעוטו אלא עוטה שק ויושב בבית במקום ללכת לקלפי.
אדם שמכבד את עצמו ממלא את חובתו האזרחית והמוסרית לעצמו ולכולנו על פי מיטב שיקוליו.
אחר כך, אם יש את נפשו, זכותו לעטות שק ואפר.
ואתה בטוח שאחרי שהם ייבחרו הם באמת יקדמו את זה?
אני לא יודעת. נראה לי שאנחנו כל כך שקועים בחישובים הלא-אמוציונליים האלה, שבסופו של דבר אף אחד מאיתנו לא מצביע למה שהוא רוצה, ובכך אנחנו בעצם מחטיאים את כל המטרה.
גם זה, וגם מה שרונן הראה על הסקרים (שלא אנחנו קובעים למי נצביע, אלא הסקרים שנקבעו על פי קביעתנו קובעים למי נצביע) הוא בעצם מאד עצוב.
"בטוח", עדה ? :))))
בחירות הן לא חברת ביטוח.
מקווה.
ציפי אדם עם יושרה, וליברמן יתמוך.
יש סיבה לאופטימיות זהירה.
לאמיר:
זאת היתה שאלה פחות או יותר רטורית שלי 🙂
כי אני כמעט בטוחה שלא. בעצמך אמרת שליברמן לא עושה את מה שהוא מבטיח לעשות (והאמת, דווקא מזה די נרגעתי), ובאשר לקדימה – אני אפילו לא בטוחה שהיא לא תתפרק מיד אחרי הבחירות.
אבל "אופטימיות זהירה" זה תמיד טוב. גם ה"אופטימיות", ובמיוחד ה"זהירה" 🙂
שיהיה בהצלחה מחר!
עדה, מפלגת שלטון לא מתפרקת כל כך מהר.
הכל מאזן אימה של אינטרסים – ולצערי גם על זה אני בונה.
נקווה לטוב 🙂
אני איתך בענין שינוי שיטת הבחירות, בענין בחירה באמצעות הראש ולא הלב ובמסקנה – קדימה.
ליברמן לא גדל במסורת דמוקרטית ולכן כוונותיו לשנות את שיטת הבחירות חשודות בעיני מתוך חשש שעיניו נשואות לדמוקרטיה נוסח פוטין. גם הענין שאתה מעלה שהוא יצטרף לכל קואליציה מעלה חשש שהוא מחפש שררה בלבד
אהוד, ליברמן הוא מין נמר של קש, שעד היום לא עשה דבר, לטוב או לרע.
בכנסת הראשונה וילנר מרק"ח הציע לגייס את כל הערבים לצה"ל: אם אין נאמנות אין אזרחות. כך מטיף לנו גם אחמד טיבי.
נקווה לטוב.
השנה זו ממש דילמת האסיר.
כל אחד לעצמו יודע פחות או יותר מה הכי מתאים לו (או מה הכי פחות גורם לו להקיא),
אבל אז מתחילים שיקולי-שיקולים של מה השאר יצביעו ואפילו רמה אחת למעלה – מה השאר יחשבו שהשאר יצביעו, וכך הלאה:
ולפי זה מנסים כמו בתורת המשחקים לחשב מה להצביע.
יש לי חדשות בשבילכם:
אין אפשרות כלשהי לחשב בצורה הזו מה הכי "כדאי" להצביע,
לכן בעיני לפחות, ההצבעה האמוציונאלית היא הנכונה במקרה הזה.
מ.ש.ל.
קניתי, רונית. אני מצביע לבודהא אמיטאבה.
אבל אם לא אמצא את הפתק שלו, בכל זאת אדבק בהיגיון.
אל תשלה את עצמך שיש כאן היגיון,
ההיגיון הזה הוא אשלייתי, הוא מאד לא עונה לכללים הכי פשוטים של לוגיקה.
לכן בעיני ההצבעות מהסוג הזה הן הכי אמוציונאליות, כי אתם משכנעים את האגו של עצמכם שהצבעתם "נכון".
מצד שני, הכי חשוב להרגיש טוב.
רונית, אל תשלי את עצמך שאין כאן הגיון. יש.
לא לוגיקה, סילוגיזמים, קוניונקציות וכו'. היגיון.
אם יש לך שיקול אחר, הבה ונשמע.
אבל אם את רק רוצה למצוא לך צידוקים להצביע אחרת, בכיף.
כמו תמיד, מחליטה ברגע האחרון. מאוד קרובה הייתי לבחור בליברמן, בעצם אם הוא ילך עם לבני אז כדי שילך עם ליבני ותהיה ליבני צריך לחזק את ליבני. כל הקולות האחרים הם נגד ליבני כי היא צריכה את כל הקולות האפשריים על מנת לדחוק את ברק וביבי אל תחתיה. להגיד אין לה סכוי זה רק בגלל שאין התאגדות חזקה שתיתן לה סכוי. כמו שאומר רונן הסקרים עלולים לקלקל כיוון שאם רבים יחשבו שאין לציפי סכוי זאת הדרך למנוע ממנה את הסכוי. אז ליברמן והערבים יצטרכו לסלוח לי וגם מימד שכנראה שהסקרים הרחיקו אותי ממנה כי לי חשוב העומד בראש וחשוב שיהיה חזק מספיק בשביל לבחור בכמה שפחות סחטנים.
עוד אני רוצה בשביל עצמי ראש ממשלה שעוד לא היה ראש ממשלה כי ברק וביבי היו על הפנים בעיניי ואם ליבני תהיה כל כך גרועה אז אני בטוחה שברק וביבי יחכו בסבלנות לסיבוב הבא ואז או שאבחר בברק או שאפסיק סופית להתעסק עם הקרנבל הזה.
אז פתאום אני לבני ונהיה לי שקט בראש כי ההתלבטות הייתה מצד לצד ועכשיו כשישדרו את המשחק יש לי קבוצה לעודד.
יאללה ליבני!
:0)
שמח שהחלטת לבחור בצ'יפי.
זהו המרכז השפוי האמיתי – דושיח לשלום, כלכלת שוק אבל לא בגרסה הקיצונית של ביבי, לא לאתנן לחרדים, ומעל לכל תקוה לשינוי שיטת הבחירות.
הוּ! צ'יפי!
אכן. היום ב-10 בפברואר
של אלפיים ו-9 ,
בשעה 8,
אחרי 7 ימי התלבטות,
נשב 6 אנשים מול מסך
ונחזיק 5 אצבעות
במשך איזה 4 שעות
לראות איך בין 3 מועמדים,
יעופו 2 לא ראויים
ותשאר ה-1 והיחידה וכך לפחות אני אדע
שתרמתי להזדמנות לשנות.
כי קול שלי בקלפי קדימה
ועין לציפי צופיה
סיגל, אני בהפסקה בין שיעורים,
יש תוצאות?
אם מאיפה שאתה נמצא רואים את מגדלי עזריאלי אז גם בלי הפסקה תוכל לדעת לפחות תוצאות של מדגם ערוץ 10 (נדמה לי) המוקרנות על המגדלים בשעה עשר.
("כל מפלגה עם הצבע שלה, כל מפלגה עם מספר המנדטים שלה וזה קורה כאן בעוד חצי שעה"..דברי יעקוב אילון על המרקע).
בכל אופן נכון לרגע זה, מחוג הפרשנים עומד חזק על ביבי הקקי.
ואם לא ראית אז הדגם אמר את דברו:
30 לבני
28 ביבי
15 ליברמן
עכשיו, ליברמן צריך להיות חכם ולחבור למצליחנית, ואשמח לראות ביבי מסיים קריירה סופית. זה לא מה שאומרים שיהיה, אבל זה מה שאני בהחלט רוצה לראות שיקרה.
ישששש!!!
יש, אבל עדיין לא ברור מה בדיוק יש 🙂
"ביבי הקקי" (אם יורשה לי לצטט את סיגל) עשוי בהחלט לשבת בממשלת לבני, אבל אם כל זה יוביל לשינוי בשיטה, דיינו. כל השאר לא נקבע בישראל.
אולי העבודה תשב עם ציפי…כלום לא ברורר באמת…אבל נראה יותר טוב כל רגע….:)
וגר ברק עם צ'יפי, ואיווט עם דליה ירבץ?
ולא לשכוח את הביבי. תחליפו כבר חיתול 🙂
לא פשוט, אבל שמחתי לשמוע גם דליה איציק ורמון וגם את נציגי ישראל ביתנו העלומים מדברים בדגש גדול על שינוי שיטת הממשל והבחירות.
נשאר לקוות שליברמן יתחזק על חשבון הליכוד מקולות החיילים.
טוב, יאללה, גמרנו לחשוב, נכון?
עכשיו ימ"ש.
ימ"ש?
התכוונתי לומר יהיה מה שיהיה, אבל יכול להיות באותה מידה: יאללה משחקים. (או ירד מלאן שלג , ילד מבקש שוקו, ישראל מלאת שקדיות, יום ממש שמח וכו').
סיגל, זהירות, זה לגמרי פתוח לפרשנות.
יימח שמו? יש מה שרצינו? ישראל מלכה שולתת? יוסי מרביץ שאחטה? יעלה מרן שליט"א?
ימש ימש ימש…הנה:
-"יא מה שמך"?
– "יוסי מגה שבילי".
– "יודע מה שמי"?
-"יודע, מירה ששון".
-"יפה מאוד שבילי".
-"יאללה מה שראיתי
ינשופה מעירה שחף
יחד מתעופפים שניהם"
-"יופי מגה שבילי
ינשופה מבקשת שתעיף
ידך מהרגל שלי"
:0)
– ינשופה מה שרקת?
– יא מגה שחף, יחד מעל שקיעה, יחד מעופפים שנינו.
– יופי מה שאמרת.
– ידך מגששת שקיעות.
– יד מבקשת שאשים? יש מצב, שרלילה.
– יש'ך מגע שרמנטי, יעני מ'זה שאקל.
– יאללה מירה, שנלך?
– – יהיה משהו שוה. יש מרק שעועית.
הוּ! דְיֶירָה, אָגדה, גאנה, תקוה! הוּ! צ'יפּי!
ילקוט מאמרות שפר:
"ינשופה מתוקה שלי
יש'ך משהו שלי
ידך מונחת שם
יעני מנופפת שלום
יאללה מותק שחררי…
יו, מה שעשית".
ילקוט משלי שועלים:
"יו מגה שלי
ידך מתנועעת שוקקת
יעני מנופפת שלום
יאללה מותק שדוֹד
יבוא מה שיבוא…
יה מאמא שיוֹ…
יוסי, מה שלומך?"
ילקוט מאמא שבילי
"יוסי, מירה שלום
יופי ממש שנפגשנו
ינשופה?
מה?
שחף?
יואו, ממש שטויות
ילדים מסכנים שלי
יותר מידי שגעון".
יש מי שהוזה
יש מי שחוזה
יש מי שחושב טוב
יש מי שחושב רע
יש מי שמחבר שירים
יש מי שקורא אותם
וכן הלאה וכן הלאה
יש מי שימשיך את המשחק…
יופי שירית…ממשיכים?
יא…מבולבלת שכמותי:
יופי, ממשיכים שירית?
אמיר בוקר טוב,
אתה יכול בבקשה להרחיב- מה בדיוק הכוונה בשינוי שיטת הבחירות?
האם הכוונה היא לשיטת הבחירה הישירה שהגדילה את כוחו של המנהיג (להלן, בנימין נתניהו) וריסקה את המפלגות הקטנות? אני משערת שלא…
או שאולי אתה מתכוון לשינוי השיטה באופן כזה שבו המפלגות אמורות לייצג באופן הולם (הולם= על כל המשתמע מכך)יותר את הבוחרות והבוחרים?
תודה,
גלית
גלית, בוקר נפלא.
ברשותך אציג קודם כל את הבעיה באופן מלא יותר:
כששינו את שיטת הבחירות לפריימריס הייתה תקוה, אבל בסופו של דבר ניצחו העסקנים, ואלה פריימריס סגורים.
מכאן נפתח הפתח לקבלני קולות ולעקיפת רצון הבוחר. הבוחרים לא חייבים דין וחשבון לאף אחד, לא לבוחר ולא לראשי המפלגות. הם חייבים רק הטבות למקורבים, ולא רק שהשחיתות חוגגת, גם אנחנו נותרים עם כנסת חסרת אחריות שלא קמה בבוקר לנווט את ספינתנו אלא לריב על חלוקת רכושנו בין הבנדיטים.
מערכת המשפט מצידה בנתה כה הרבה הגנות מהמושחתים שבעצם אי אפשר לעשות שום דבר במדינה. כלום. הכל ייתקע בניירת ואצל עורכי דין.
המבנה הזה שבנו אותו המייסדים רוחש טרמיטים, ואנחנו יושבים בתוכו, שומעים את הכרסום, וממשיכים בשלנו.
בהערכה גסה שמונים חברי כנסת לפחות אינם שייכים לשום מפלגה ואינם חייבים דבר לאיש מלבד למעגל המוטבים שלהם.
גם לראשי המפלגות אין שליטה של ממש בהם.
אשר לשיטה – פריימריס פתוחים כבר יתקנו את השיטה להתאים לרצון הבוחרים במישרין. יש המעדיפים שיטה יחסית אזורית, אך גם כאן מדובר בכך שאנחנו הם הבוחרים את נציגינו במפלגות השונות.
רעה חולה נוספת היא אכן העדר סמכויות מספיקות לראש הממשלה, מה שמונע ממנו לפעול באפקטיביות בשם המנדט שנתן לו הבוחר.
בהשוואה, נשיא ארה"ב נהנה מסמכויות ניווט מרשימות, ושריו הם בעצם מזכירים שלו ולא מייצגים אינטרסים חתרניים. לכן הוא יכול גם להזמין לממשלתו אנשים בעלי יכולת מהמפלגה שכנגד, ולא תולעים קואליציוניות.
המחיר שאנחנו משלמים הוא בזה שאנחנו מפסידים אנשים כמו אוריאל רייכמן למשל, שמוקרבים על מזבח הקנוניות והולכים הבייתה. השרים בכלל כבר לא מתעיינים בענייני משרדם אלא מן הפה ולתקשורת. אין דין ואין דיין, אין קברניט ויש רק מלחמת כל בכל גם אחרי שהבוחר אמר את דברו.
כל זה דורש תיקון מהיר, לפני שנגיע למשולש ברמודה. זה לא רחוק, לצערי.
אמיר,
תודה על ההרחבה. אני מסיקה שביטול הפריימריס ימנע בעתיד עסקנות פוליטית אבל משפט המלך חוזר בגלגולים שונים ומשונים ולצערי נראה לי שיימצאו כביש עוקף פריימריס..
אני יודעת שאתה לא מסמפט בכלל עסקנות וראיתי מה שכתבת על : "למה קדימה" בהקשר הזה של עסקנות חרדית שמצערת אותי לחלוטין כי אני אישה מאמינה. אישה המאמינה במנהיג רוחני נקי כפיים וחבל שמדמותן של המפלגות החרדיות עולה בבואה של עסקנות…
אני מאמינה שחסר לנו היום בעם מנהיג רוחני. אני יודעת שאתה צאצאו של רבי שמעון יצחקי הגדול. אני מאמינה שאתה מסכים איתי.
ברמה הרוחנית אני מתפללת ומיחלת למנהיג/ה הראוי
וברמת הפרקטיקה?
בבקשה תן קורטוב של אופטימיות ופרוס משנתך על שינוי השיטה.
תודה,
גלית
גלית,
אדי מרפי אמר פעם "הרבה אנשים עזבו את הדת וחזרו לאלוהים".
או בניסוח אחר: הציבור הדתי אינו בהכרח דתי באמת, והציבור החופשי, בחלקים גדולים, אינו בהכרח חילוני .
הצמא למשמעות, צמיחה, חיים אתיים והתעלות נוצל עד זרא בידי עסקני כל הדתות לכל אורך ההיסטוריה.
השיטות היו רבות: הפחדה, אשמה, מניעת אחריות מהפרט.
השורה התחתונה הייתה "נעשה ונשמע" שכוון אל נציגי האל ועסקניו עלי אדמות.
דרך רוחנית אינה עוברת בכביש האגרה של הממסד הדתי, אלא בך.
לגבי השיטה כבר עניתי לך בתגובה נוספת שכנראה החטאת. כאן למעלה.
אמיר,
וכמאמר היוצר המוכשר לבית בנאי (מאיר): "אני לא דתי של אף זרם! אני פרילנסר" זהו משפט בריאיון שנתן לא מזמן לידיעות אחרונות
אחת הסיבות שאבי שונא "דתיים" היא ניכוס הדת והפיכתה לצינור אופורטוניזם. זה חילול ה' כי זה מרחיק אנשים ונשים להתקרב לרוחניות
לא החטאתי. תפסתי היטב את הכדור שמסרת לי. שנינו שלחנו תגובה באותו הזמן
קראתי והפנמתי ועל כך תודה!
גלית
אבל אמיר, תראה איזה יופי.. כולם ניצחו. אפילו המקום השלישי רואה עצמו (ובצדק) כמנצח (מחליף דרעי ממליך ראשי הממשלה) .
יש רק מפסיד אחד וזניח..עם ישראל. אז מה ..הוא אוכל מה שמגישים לו או ליתר דיוק מה שהוא מגיש לעצמו.
וכמו שזה נראה לי כרגע, אין טבעי יותר מהתמזגות שתי המפלגות האלה, (המקור והשיבוט)למפלגה אחת ;
לִיכּוּדִימָה ..
האִמ' אִמ' אִמָא של הליכוד.
ושיהיה לכם ערב ילדותי מוצלח..אין כמו ילדות להתנחם על פגעי העת הזאת.
אם כבר, של כל השלוש. הרי גם יוצאי "אמת" בקדימה.
במלים אחרות, "ליכודימת" (לקרוא על משקל קבינימט)
נחמד נחמד..אבל בעבודה כבר נפל הפור. האופוזיציה היא הפוזיציה הנבחרת.
אז אולי, לך תדע , אפשר שהיא תיקרא
לִיכּוּדִימָרָק..
ואין צורך להסביר מי רָק.
מד, שתי מפלגות חרטו על דגלן את שינוי השיטה הקלוקלת של הבחירות והממשל: קדימה וישראל ביתנו.
שתיהן זכו להישגים. דרושה לפחות אחת מהן כדי להקים ממשלה, ואולי אף תחבורנה זו לזו.
זה טוב, בתנאי שתעמודנה על העיקרון הזה.
בנאומים של אחרי התעורר גם ברק לפתע לתמוך בשינוי (כנראה האשים את השיטה במפלתו) וגם זה טוב.
נקווה שהפארסה השלטונית תיפסק כתוצאה מכך עוד בכנסת הזו.
התחייבות לשינוי השיטה כשלעצמה, אינה מבטיחה שנגיע לחוף מבטחים שלטוני/חברתי. כבר היה לנו כאן הצבעה נפרדת לראש ממשלה ולכנסת. וגם שם הפריימריז (המשחק המקדים..) הפך את השיטה למחזה גרוטסקי אם לא מושחת.
חייב שיהיה קשר של אמת בין נותן המנדט(הבוחר)לנבחר.
אבל אל נשכח שמי שצריך לאשר כל שיטה חדשה הם אלה החרדים לכסאם בכנסת הבאה.
וכמה נוח להתחבא מאחורי הגב הענק של "המנהיג" (ראיתי את השיירה שהתגלתה מאחורי ליברמן רק אחרי ההצבעה והוא התייחס אליה כתפאורה גרידה. ואכן אצלו הם רק תפאורה (איפה אסתריקה ?)
אבל לשם העניין אני מסכים לכל שינוי..גם לרעה (מה כבר יכול להיות רע ממה שיש?)
מד, הבעיה היא שלא מסתמנת קואליציה חזקה, כלומר של המפלגות הגדולות.
המסקנה של ברק ביחס לשינוי השיטה היא אסטרטגית, לא אידיאולוגית (כמו כל דבר אצל האיש הזה) אבל גם זו לטובה.
שינוי השיטה שנדון כבר בכנסת הקודמת הוא גם בבחירות (העלאה משמעותית של אחוז החסימה ובחירות אזוריות או אזוריות יחסיות) וגם במעבר למשטר נשיאותי (כלומר, השרים אינם נבחרים מתוך הכנסת, אלא משמשים כמזכיריו של מרכיב הממשלה).
הבעיה בקואליציה של טלאים, שהמפלגות הקטנות שזה איום עליהן יטרפדו כל שינוי כזה. מי שטרפד את העניין בכנסת הקודמת היא ש"ס, שישבה בקואליציה.
ליברמן, ייאמר לזכותו, פרש בזעם…
מד, עזוב אותך. שמעתי שמתגבשת קואליציה של האיחוד הלאומי עם החמאס, ויש להם הסכם רוטאציה: פעם היהודים יהרגו את כל הערבים ופעם ההפך.
ויש גם הסכם עודפים.