לזכר פביאנה חפץ היקרה
חורחה לואיס בּורחֶס
שְׁפִּינוֹזָה
יָדָיו שֶׁל הַיְּהוּדִי שְׁקוּפוֹת
חוֹרְטוֹת בָּאַפְלוּלִית אֶת הַגְּבִישִׁים
וּפַחַד וָקֹר הִם הַדִּמְדּוּמִים שֶׁמֵּתִים
(שְׁעוֹת עֶרֶב לִשְׁעוֹת עֶרֶב שָׁווֹת).
הַיָּדַיִם וַחֲלַל הַיָּקִינְתוֹן הַזֶּה
שֶׁבִּתְחוּמֵי הַגֶּטוֹ מַחֲוִיר –
כִּמְעַט נֶעֱלָמִים מֵהָאִישׁ הַחוֹזֶה
בְּשַׁלְוָה לַבִּירִינְתְּ בָּהִיר.
לֹא טָרוּד בִּתְהִלָּה – בְּאוֹתוֹ צֵל חוֹזֵר
שֶׁל חֲלוֹמוֹת בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁל רְאִי אַחֵר –
וְלֹא בְּחֵשֶׁק עֲלָמוֹת חַיְשָׁנִי וָחַף;
מֵהַמֶּטָאפוֹרָה וּמֵהַמִּיתוֹס חָפְשִׁי לְבַסּוֹף,
הוּא חוֹרֵט בִּבְדֹלַח קָשֶׁה: הָאֵינְסוֹף,
מַפָּתוֹ שֶׁל זֶה שֶׁהוּא כָּל כּוֹכָבָיו.
מספרדית: פביאנה חפץ, אמיר אור
השיר כל כך יפה והשורות שגזרתי מתוכו העבירו צמרמורת נוכח הידיעה על מותה של עמיתתך לתרגום השיר. האמת בגלל תלישותי מהמתרחש סביבי לא אחת, מבחינתי כולם זוכים בחיי נצח. השבוע למשל טלפנו אלי מהוצאת אריה ניר להציע לי עבודת עריכה. שמחתי ואמרתי תמסרו דרישת שלום לאריה. ואז… הוכיתי בהלם לשמוע שהוא גם הוא כבר לא כאן זה שנה. והנה עכשיו פביאנה חפץ… ואלו השורות שזעזעו עכשיו מכוחן ומ"קונטקסט" השעה שמחוץ לשיר.
לֹא טָרוּד בִּתְהִלָּה – בְּאוֹתוֹ צֵל חוֹזֵר
שֶׁל חֲלוֹמוֹת בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁל רְאִי אַחֵר –
וְלֹא בְּחֵשֶׁק עֲלָמוֹת חַיְשָׁנִי וָחַף;
מֵהַמֶּטָאפוֹרָה וּמֵהַמִּיתוֹס חָפְשִׁי לְבַסּוֹף,
הוּא חוֹרֵט בִּבְדֹלַח קָשֶׁה: הָאֵינְסוֹף,
מַפָּתוֹ שֶׁל זֶה שֶׁהוּא כָּל כּוֹכָבָיו.
הנהרה: המוות משחרר גם מהמטפורה ומהמיתוס, אם כי תרומתנו להם היא צוואתנו.
ענת, נכון, השורות האלה נשמעות כמו נקרולוג, ואני מניח שזה גם מתקשר גם לנקרולוג שלך בשירי מונגוליה שלך.
אני נזכר עכשיו איך התרגום שהצעתי בשורה "ולא בחשק עלמות חישני וחף" הצחיק את פביאנה בכל פעם שקראה אותה.
וחלילה לא לכך התכוון ממציא האמרה – צוחק מי שצוחק אחרון, או שמא נקווה ואני אפילו מאמינה שיש כאלה שם למעלה שמחייכים והרבה.
אמיר שלום,
בכול ההקשר הקשה הזה ולנוכח שירו של בורחס – ציטוט משפינוזה: "ככל שנפשנו מכירה את עצמה ואת הגוף מבחינה של נצח, כן יש לה בהכרח הכרה של אלהים, והיא יודעת שהיא נמצאת באלהים ומושגת באמצעות אלהים".
חבל על דאבדין ולא משתכחין.
צדוק
ציטוט מאיר, צדוק. תודה
שיר יפה ביותר. איתך בצערך
תודה, מירי
שיר יפה , תרגום יפה
חבל על דאבדין
תודה, ריקי
הי אמיר, לפני תגובה הייתי צריכה לקרוא על שפינוזה ופביאנה אבל זה לא יקרה הבוקר, לעומת זאת פרסום השיר לאחר מותה, כמו שכותבת ענת, מקפיץ ממנו שורות ומדגיש אותן.
השלוה, אי הטירדה בעניין תהילה, באינחשק, טובל באינסוף כמו הכוכבים.
תנחומיי על מות יקירתך ומתנצלת על הבורות שלא שמעתי את שמה עד ליום בו נפטרה,
סיגל.
סיגל, פביאנה חפץ היתה עורכת ספרות, מתרגמת, ומבקרת.