אמיר אור משורר, מתרגם, חוקר ועורך
משחקים בהייקו: הברות ואיברים
לאחר שההייקו עוררו כל כך הרבה התעניינות, חשבתי להזמין אתכם גם לכתוב.
במסיבות הרֶנגה המסורתיות ביפן חיברו האורחים שירי טאנקה והייקו בשרשרת. המארח היה לוקח את אורחיו למקום כלשהו בטבע ובנקודה מסוימת היה מבקש מאחד מהם להתחיל את השרשרת בהייקו שמתייחס למראה הנשקף במקום. במסורת היפנית כל הייקו היה צריך לכלול מלה המתיחסת לעונה של השנה (עם כל האסוציאציות הנלוות ) וכמובן ב-17 הברות: 5-7-5.
אני מזמין אתכם למשחק מודרני ברוח הרנגה המסורתית:
הייקו גוף שבו כל שיר חייב: 1. לכלול 5-7-5 הברות ו-2. לאזכר איבר בגוף. אפשר גם באנגלית.
אם השיר שלכם הוא גם בשרשרת הרנגה, כלומר בתגובה לשיר של מישהו אחר, בבקשה ציינו את זה.
הנה אחד שלי להתחלה – רק שהאיבר פה, יש אומרים, אינו אנושי.
סוֹף סוֹף הָרֵיקוּת.
אַף נוֹצָה לֹא נוֹתְרָה עַל
כַּנְפֵי הָעוֹלָם.
מהו הייקו ?
מההייקו אל הבוטו http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=3249&blogID=182
מהבוטו אל ההייקו http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=3250&blogID=182
אשתוק
אש בי אוכלת הכול
עץ האשחר שמורת נוף אדם
והשמש בערה עד כלות וכוח
כאשר ביום קיץ
איקרוס צלל את מים רבים.
עד אפס מקום
מלא אסם העין
אין-תשובה ללב
הנה אחד משלי
לֹא תַצִילנִי
מִן הָעוֹלָם הַבָּהוּל
נִצְחִי הַדּוֹמֵם.
יפה אבל איפה האיבר?
אחד באנגלית
Echo wind fire
Top secret blood desire
Lead me on and on
Chapeaux! Then here's mine in English:
Emptiness at last
Not a feather is left on
The wings of the world
עוד שניים
שעון קוקייה
מהדהד צליל בחזה
בוקר מתבשר
****
מעגל סובב
מלוא תבל להקיף
בלא אחרית
דָגִים בַּנָּהָר
עֲנַנֵי סַבּון כְּחוּלִים
הִנֵּה אֶלׂהִים
🙂
נוצות הַכֶּסֶּת
בְּפִינְכַת הָאורֶז אור
יָ-רֵחַ עַל נִיָּר
ותודה על רגע של עונג.
🙂
סָמוּק אֲהוּבִי
שׁוּב פְּרִיחַת הַשּׁוֹשָׁן
וְרֵיחוֹ עַקְשָׁן
(זקוקה לספרן הברות, שיבדוק אותי)
טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם
רָחַשׁ עָלִים בַּיַּעַר
הֶאָח גּוּפִי נִסְעָר
קֶשֶׁת בַּשָּׁמַיִם-
רֹךְ פָּנִים נִשְׁקָּף, נִטְרָף
חֵץ וְקופִידוֹן
בְּסוֹף הַיּוֹמְיוֹם
אַדְוָה בְּגַל תְּשׁוּקָה
סָחֲפָה אוֹתִי
אני מתקנת כי שמעתי לחישה כזו:
סָחֲפָה אוֹתִי
אַדְוָת תְּשׁוּקָה בְּגַל
בְּסוֹף הַיּוֹמְיוֹם
ההייקו שלך נוגה, יפהפה
צִנַּת הַבֹּקֶר
בֵּין אֶצְבְּעוֹת רַגְלַי
סוֹף הַקַּיִץ
לוסי זה ממש יפה
רק שאינו עומד בתקן ההייקו , סוף הקיץ זה 4 הברות בלבד אבל מה זה משנה הכוונה יפה.
אז עוד שניים:
נמלים באף?
מה זה, נוצות בעיניי?
אביב הגיע!
רגבים חמים
ברגליים יחפות
עם הנמלה
ואחרון:
כל מה שנשאר
בכף ידי חובקת
כף יד בת שלוש
רעיון נהדר, אמיר
אקפוץ בצאת השבת לביקור
ובינתיים שבת שלום
והייקו שמח
אמיר,
שתדע לך שאם אני אתפוס אותך וזו לא בעיה גדולה, זה פשוט יהיה הסוף שלך.
מי התעניין בהייקו תגיד לי מי?
מה אנחנו יפן, סין, איפה יש באינטרנט פיסה אחת של נוף טבע?
תגיד לי אפוא.
אמזונה אנכי
פי הוא חרב פיפיות
בכל עת, ממני תיזהר.
פן….
עכשיו – תשב ותספור את ההברות כאן.
בידי ובפני
אני מקדשת את השבת
עכשיו, שקט/הס
חוה, לספור הברות זה לא מסובך.
הברה היא עיצור+תנועה (או, בא, זה) או עיצור+תנועה+עיצור (של, כך, לב)
אפשר לספור באופן דקדוקי (ואז שווא נע אינו הברה) או לפי אופן הדיבור (וזה נראה לי יותר הגיוני)
ב-י-די (3) ו-ב-פ-ני (4)
א-ני, מ-ק-ד-שת וכו'
חוה, לספור הברות זה לא מסובך.
הברה היא עיצור+תנועה (או, בא, זה) או עיצור+תנועה+עיצור (של, כך, לב)
אפשר לספור באופן דקדוקי (ואז שווא נע אינו הברה) או לפי אופן הדיבור (וזה נראה לי יותר הגיוני)
ב-י-די (3) ו-ב-פ-ני (4)
א-ני, מ-ק-ד-שת וכו'
חוה את חמודה. ההייקו יש בו זויות נחמדות. הוא קצר וקולע.הוא מטיב להביע. וחוץ מזה אחר-כך אפשר לשחק משחקים אחרים -ארוכים יותר.
הנה ההייקו שלי
ושמו הייקו אתה ואני
וריד ישר לבב
הטבור מפלח
עולם ומלואו
ואת שירית מקסימה,
אלא,
אני בשלוש בלילה הקצתי
עתה כל גופי לאה
לאחר שינה הגונה
לך אענה.
כי בחילופי עונות אנחנו
ויום קיץ סופו
בערב קריר
והרגלים דוויות
והמוח
כבר לא סופר הברות.
טוב, זה לא בדיוק הייקו,
אבל זה מתאר את מצבי הנכחי.
מבטיחה תשוב ה יותר שקולה.
שיהיה לך ערב נפלא!!!!!!!
חוה
פְּתִית הַשֶּׁלֶג
מְפַרְפֵּר עַל עָלֶה,
בְּכַף הָרוּחַ.
עוד שלושה עם איברים, אבל לא תקניים מבחינת הברות. סליחה
*
כִּוּוּץ אָדֹם
בַּבֶּטֶן:
פִּי-
אִשָּׁה זְעִירָה.
*
עָרוּף,
נָע הַגּוּף הַמְאֹהָב.
*
בְּפֶרֶק חֲתוּךְ,
הַיָּד מְבַקֶּשֶׁת.
האיברים הלא תקניים יפים יפים
בלוֹע חיטה
נאלמתי בחלום
שבע השנים.
*
העץ הוא ירוק
הקן עומד על כנו
הציפור פרחה
רוּחַ לִטְפָה אֶת
מִפְתַּח חָזִי
סְתָו
אני אוהבת משחקים, אמיר יקר, ולמרות שאין לי שמץ מושג בהייקו, אחזור אחרי שאקרא ואחכים מעט, ובכל מקרה רק רוצה להגיד שנראה לי שזה בדיוק מה שחסר בימים האלה במטע, יש תחושה כללית כבדה, לא יודעת למה, והנה אתה מקליל אותה.
נשיקות ושבת שלום.
ליל ערפל קר
נח על ברלין ואבר
זקור חודר בו
ירח זרח
סמוק לחי הביט באבר
פער פה גדול.
גמר ונרדם
שלג כסה את ברלין
גנח לו מלאך
אחד משלושה "נזקי קרה בגן".
מתוך הספר "אחרי זה" "עם עובד" 2010
קָרָה. הֶעָלִים
מֵתִים אַךְ יֵשׁ עוֹד חַיִּים
בְּלִבַּת הָעֵץ
ההייקו היפה הזה, כמו 'הצפרדע' של באשו, מדבר בשפה קונקרטית לגמרי אבל בעצם הוא מטפורי. לא רק העלים מתים. לא רק בליבת ה ע ץ יש חיים.
מה שחי בפנים סופו ללבלב בחוץ.
תודה
מנה אחת אפיים
סוף סוף המלאות
לאחר שאת בגדי השלתי
על סדיני המיטה
חוה תודה על ה"איומים" שלמעלה וגם על ההייקו הזה שמתכתב עם שלי. מפתיע לגמרי שרגע המלאות מגיע דווקא בעירום המיטה.
אמיר,
העירום שלי ושלך – אתה לא מבין?
המלאות שלי עם גופי הערום. (אשה, מה לעשות?:))
והריקות שלך ללא הנוצות. ואם נוצה היא סמל פאלי, אזי מצבך הוא איום ונורא.
תודה על ספירת ההברות. אבל אני יודעת מה היא הברה. רק שלספור תוך כדי כתיבה זה גם איום ונורא.
טוב שלקחת את מקדשת השבת.
הייקו, סרנגה, טרנגה ואיסי מיאקי, צפרדעים ועכברים זה בכלל לא מצחיק.
שני עכברים התנחלו אצלי בבית וזה היה מגעיל בטירוף. את הראשון לא יכלתי ללכוד, פזרתי עליו K2000 והוא המשיך לחיות בעליזות במטבח וגם מלכודת עכברים לא עזרה. עד שבצר לי קניתי מלכודת מקצועית.
לפתע אני שומעת צוויחות מן המטבח. הייתי נורא בשקט. הצצתי במטבח והמניאק הזה פשוט נלכד. כל הזמן בכיתי ליוסי בעלי לשעבר (אין בינינו ולא כלום ואפילו לא זוהר, נאדה). כאשר הוא נדבק לדבק המגעיל הזה. תפסתי את המלכודת יצאתי למרפסת והטחתי אותי ישר למטה. זאת קומה ראשונה, (די גבוהה) אבל אחר – כך בדקתי הוא היה מת לחלוטין. וגם כאשר הוא מת הוא היה די גדול. (אולי הוא התנפח, מה אני יודעת?)
העכבר השני שהתנחל. שמתי לב היה עכבר רעב למדי. ואני לא אוכלת הרבה. אז הרעבתי אותו. אבל עדיין המחשבה שהוא בבית עשתה לי כזה נחס ואיחס ופיחס. כאשר ראיתי גרעיני תירס מרוקנים.
לקחתי את המלכודת הראשונה, שלא עזרה לעכבר הראשון. תליתי על הוו נקניק מעושן איטלקי. נתח די גדול. והלכתי לסלון. אחרי חצי שעה אני מציצה למטבח ורואה את העכבר – בתוך המלכודת – יושב ואוכל את הנקניק – ואפילו לא שם לב שהוא לכוד. באמת שהוא היה עכבר יותר שקט ויותר רעב.
לקחתי את המלכודת ואת העכבר בפנים וגם אותם זרקתי למטה. אני חושבת שלמטה הוא המשיך לאכול את הנקניק.
זהו, עכשיו אני סוגרת את הדלת של המטבח. פשוט איזה ידיד אהבל שם לי את המקרוגל על המקרר ונעשתה שם פינה חמה לגמרי.
עכשיו אני לא רוצה לחצות מדבריות, לא עכברים ולא נעלים. והייקויים כאלה לא מדברים אלי במיוחד כאשר הגיבור הוא עכבר מצידי שיהיה גם מיקי מאוס. לא מעניין. במציאות עכבר הוא דבר די דוחה. במיוחד לאישה ערירית ולבד כמוני. (מבחירה ומרצון).
ותסלח לי אמיר, אני לא הבעתי התעניינות בהייקו אבל כתבתי על דריאדה איזה ריצרוץ ואתה חשבת בטעות שאני התעניינתי.
מעדיפה דברים יותר מורכבים.
בי וצאו ותודה על ההסברים
חוה
אני קורא פה כמה הייקו יפהפיים שרובם קונקרטיים לגמרי כמו "טיפות הגשם" של תמי, "פתית שלג" של אסנת, "צינת הבוקר" של לוסי או "שעון הקוקיה" של אורחת.
אבל אני קורא פה גם כאלה, יפים לא פחות, שגם מערבבים קצת את הגוף עם העולם, כמו "וריד ישר ללבב" של שירית או "ליל ערפל קר" של רונן.
לכם אני רוצה לשרשר בתגובה הייקו הרבה יותר רגוע אבל מאותו סוג:
לָבוּש בגשם
עולם עצים ועשב
מלוֹא העין
לאמיר,
זה מה שיש לך להגיד?
לא מבינה את מה שכתבת בכלל.
מה כאן חוצ ה גבולות ועולמות
ובכלל כפרה, רגוע זה לא אתה!!!!!
אז תרגע, טוב?
חוה
אחלה, מצטרפת ברנגה צוהל בעצבו:)
גָּדְשָׁה הָעָיִן
בַּחָלוֹם, גֶּשֶם פּוֹשֵׁט
נִשְׁבָּר הַרוּחַ.
אני לא במוֹד הייקו עכשיו וגם לא במוּד, ולכן לא מנסה את כוחי, אבל קוראת ועוקבת בעניין אמיר היקר. תבורך.
בהנחה שאפשר להחשיב את השווא הנע כמחזיק הברה שלמה (ליפנים מן הסתם אין צרות כאלה):
הִבהובים של לב:
פנס יחידי פועם
בתוך החושך
עדה, אהבתי (במובן הפרפקטי של העברית החדשה) את הלב כפנס בודד…
וכן, חושב שהשפה שבפועל, כלומר ההגייה והשמיעה ולא הדקדוק, הן שצריכות לשמש כמפתח ההברות כאן –
כלומר: בְּרָ-כָה (2), מְ-בַשְׂ-רים (3), מְ-שַׂ-חֲ-קים (4)
המפתח הזה מקובל עליי מאד, ואם כך, אפשר גם להחליף את השורה הראשונה ב-
כמו לב מהבהב:
בְּלוֹע חיטה
נֶאלמתי בחלום
שבע השנים.
*
העץ הוא ירוק.
הקן עומד על כַּנו.
הציפור פרחה.
רוח רום באה
עירומה בתחנה
העין גלגל
מים ימתקו
אפי זר גזור מפיו
ריח הדרים
אצבע אלוהים
כל קול קורא לי: בואי
כל ניד וניע
איזה יופי!
אומר לי: "ים דם"
"קחי לך טיפה" אומר לי
אומר לי: "שתקי"
כובע הנזיר
כוכבי ציפור גן עדן
ציפורני חתול
הייקו ? לא בטוח..
בא נאמר משיק ל..
או שואף ל..
אחת שתים שלוש ניסיון..
אִם קוֹל בְּאִשה
ערְוָוה , כֹּל שְבָגבֶר
אֵבר בְּלִי רוֹן.
כּוֹתנת צָנְחה
נִגלָה גּוּפה.נִרעָד.
מֵיתר נִבְלו פָּקֳ*.
פק – ניכשל, חלוש (מילון אבן שושן)
כך כשמתפתים לשחק…
צלילי החורשה הירוקה
הפרח האדום
מקדימים
גורלנו הקצר
שיהפך
למרכבת חיי
הו כמה עצוב פיק הזין הזה. שלא נדע 🙂
מישהו אמר פה זין,
סליחה, מה זה הדבר הזה.
שתדע לך שנורא נעלבתי. על ספור העכבר של איריס כתבת שהיא ענקית.
ואני שאין לי בעל לצלצל אליו לכדתי שני עכברים ואתה אפילו לא הגבת.
האם פיק רפה
נשים חלשות
יאבה?
לא פלא שהוא רפה!!!!!!!
חוה, הגזמת!
לגיורא,
אמיר מכיר אותי ויודע שאני אף פעם לא מגזימה. אבל אף פעם.
וחוצמזה ההיקו שלי עונה לשלו.
עיין למעלה עניין מלאות וריקות.
לא נפלו השמיים ופעמונים לא צלצלו.
חוה
חוה, אין פה רק יצירה שלי אלא יש פה הזמנה כללית לשירי הייקו ואני מגיב למה שנראה לי.
כשהגבתי לך הסברת שזה "רצרוץ" ואין לך עניין בהייקו. זכותך, אבל זה נושא הפוסט ולא עכברים 🙂
ואת מוזמנת גם להמשיך ו"לרצרץ" עוד הייקו אם חשקה נפשך…
עניתי לך, וגיורא אמר שהגזמתי.
לא שמת לב.
היה לך פוסט על אבטיח שגם עלה לי קצת על העצבים.
וחוצמזה ההיקו התחיל מזה שחצה מדבר וראה עכבר, או השווה את עצמו לעכבר.
וחוץמזה כתבתי אצל גיורא שאתה חתיך הורס והוא קצת התעצבן, ואמר שהוא לא חתיך כמוך, וכו'…
ולכן הוא הגיע עד לכאן כדי להגיד לי שהגזמתי. בכלל גיורא כתב שכל מה שאני עושה אני מושפעת ממך.
אני רק מעריצה מושבעת של הכתיבה שלך.
מה זה גם לא טוב,
וזה שאתה חתיך זו עובדה. זהו. ואתה גם יודע שאני חושבת את זה.
וחוצמזה לא רוצים לפתוח לי בלוג בגלל שאני רואה בהתאבדות משהו מאוד רומנטי…. ס ת ם….:)
אמרתי לך פעם שאתה לא "מחבק" במיוחד אותי. מה לעשות. זה מה יש. אז חיזוקים אני מקבלת ממקומות אחרים.
עיין בדו-שיח אצל גיורא פישר הוא באמת מצחיק. איך כל אחד הבין את הדברים.
זין רפה
רק נשים חלשות
יאבה.
חוה!
איפה כתבתי דבר כזה?
תפסיקי לסובב ןלעוות דברים.
די!
אתה כתבת שאתה לא יפה כמו אמיר אור.
אתה כתבת שהרחקתי לכת אל המיתולוגיה היוונית בהשפעת אמיר אור. בהקשר של ירידה אל השאול.
עובדה. תבדוק ותראה.
אולי תפסיק להטיף לי מוסר, באמת. ההאשמות שלך כלפי מגוחכות. בוא נסגור עניין. אנחנו לא מסתדרים וזהו. אני מרדנית ואתה צריך להישאר מורה.
לא קרה כלום. מכאן ועד לעוות. אתה הגזמת.
נפרד כידידים בלי שום גוויה של אהבה.
חוה
חוה, תודה על המחמאות. מה לעשות, אני לא פה בשביל החיבוקים 🙂 אבל כן בשביל השירים. אז הקצרשיר שלך
חמוד דווקא, למרות שאינו עומד בדרישות ההייקו.
וברוח הרנגה אני מחבר אליו בשם קזימירו דה בריטו (זה שכתב על המדבר והעכבר) הייקו גוף שלו בתרגומי, שבו האיבר מיוצג באופן מטונימי 🙂
Apanhamos conchas
na praia ¬— subitamente
um preservativo
Gathering shells
on the beach — suddenly
a condom
אוסף צדפים
על החוף – ופתאום
קונדום
זה באמת הייקו וגם מפתיע.
אבל עכשיו אני כבר עייפה. חיבוקים התכוונתי עידודים, וכל יום אני חושבת לעלות לאוניברסיטה. אולי מחר. נראה.
מדהים ההייקו הזה.
אתה יודע, אם כל הכתיבה שלך היתה בנוסח ההיקו – לי היה הרבה יותר קל.
:)))))))))))))
לילה טוב
הולכת לישון לבד – הכי טוב שבעולם.
חוה
קבל עוד אחד
קפאה לי הביצה
כה השקעתי בארוחה
אללי.
———————————
עוף בלימון מדיף מן המטבח ניחוחות.
הייקו-גוף של ריטה עודה בתרגומי לעברית:
ذلكَ القمر المكتمل-
قطعة ُ نقودٍ تقعُ
في راحةِ مُتسَوِّل
…that full moon
a coin falls into
the beggar's palm
הירח המלא ההוא…
מטבע נופל לתוך
כפו של הקבצן
עוֹרֵךְ כְּתֹנֶת -לֵיל
סַהַר דַּקִּיק כְּמַחַט
פּוֹרֵם בָּךְ תְּפָרִים
איציק, כשיר זהו קצרשיר יפהפה. כהייקו, הוא עונה צורנית על כללי ההייקו, אבל בריטוריקה שלו הוא מנסה לנסח מחדש את סגנון ההייקו.
בהייקו הדיבור הוא קונקרטי. כלומר: העור ככתונת ליל או הסהר הפורם תפרים בכתונת הם יצורים משפה פואטית אחרת. כך גם הפנייה בגוף שני.
זה לא אומר שלהייקו לא עשוי להיות רובד מטפורי, אבל גם שהוא קיים, הוא מתחבא מאחורי האמירה הקונקרטית (הצץ בקישורים ור' למשל את הייקו הצפרדע של באשו)
מכיוון שאני יודע שיש לך אספירציות שמעבר לשעשוע (שגם הוא בסדר אם לא למעלה מזה), נסה שוב – או לחליפין נכריז על ז'אנר הייקו חדש, מטפורי 🙂
אתה כמובן צודק, מבחינה מהותית אין כמעט כלל שלא שברתי כאן. ביחוד פספסתי את ה"הבחנה- התרחשות- תובנה".
אנסה שוב:-)
תודה!
איציק.
שני הייקו-גוף
~*~
הַחַמָּנִיּוֹת
מַטּוֹת צַוָּארָן אַרְצָה.
נָדַם צְלִיל קַּיִץ.
~**~
הַחַמָּנִיּוֹת
מִצְטַמְצְמוֹת אֶל צִלָּן.
קְרַב גָּרוֹן שָׁחוּט.
(גרון שחוט הוא ציפור שיר
הקיגו בשיר – חמניות, המסמלות את הקיץ)
איציק, הראשון הייקו למהדרין שבמהדרין (בלי שנדרשת הכנסת אפילו קיגו). נו, עכשיו אפשר להתפרע.
בשני לא הבנתי איזה קרב זה – ציפור נגד ציפור? לא ברור.
אגב, אפילו היפנים לא הקפידו על הקיגו וכתבו גם הייקו בלי קיגו (סֶנְרִיוּ), שהפך לפופולרי יותר במאה וחמישים שנה האחרונות, חלקם יצירות מופת ברוח ההייקו שבהייקו(למשל: "הנה, שבעתי, אני מניח את מקלות האכילה" של סנטוקה)
אבל אמצא ואביא הנה גם הייקו גוף קלאסי עם קיגו
הנה, הייקו גוף של באשו בתרגום הופמן:
גם פיו הפעור של הלוקוס
עוטה כפור:
דוכן הדגים
העגורים בעמק
כמו הבדווים בנגב
שכחו את אפריקה
אני מקבל על עצמי את ייצוג המין האחר (נפגעות מיתר פק).
הפך בָּה וְהפך
טִלְטל גּוֹפָה וְחדָר
נוֹתרָה חסוּכָה
או
הפך בָּה וְהפך
טִלְטל גּוֹפָה וְנָבָר
נוֹתרָה בְּאִישָה
הי אמיר, הכתבות מעולות …כבר שיבחתי פעם כיף לקרוא שנית.
אלה שמתורגמים לשפות בתגובות
משובחים,
והכל כיף ומשעשע.
טנקה ?
–
17 שמיניות
קצב מרקידי דובים
צוענים אבל.
–
מי סופר , משוררים
מי סופר ? מי ?
———————
קיצור נמרץ
ירח
אור
הר
———————
העיקו אותיות
אומר "מוזמן לצטט
את ששש…תיקתי."*
–
אבנר
*(17)
3 ששש
רק בהגיה בספירת הקולות
יש לספור גם את הקול הפנימי.
תודה, אבנר. ספרתי אותו ויצא בסדר 🙂
אבנר, תודה, ובתשובה לשאלה "טנקה?" – אותה הכי אהבתי, כלומר את טנקת מרקידי הדובים שלך.
בשתי השורות הנוספות של הטנקה יש מה שאין בהייקו (ויש למשל בסיום המרובע או בסיום הסונט): הכללה של התובנה לאמת אנושית כללית.
ההמנעות מביטוי התובנה ומהכללה שלה היא חלק חשוב במה שעושה את ההייקו ל"זֶן-בודהיסטי", אבל המהלך המנטלי הרגיל שלנו רוצה לקרוא לתובנה בשם, ואין בזה כל רע כמובן.
תודה אמיר
ספר משהו נוסף על מבנה הטנקה , אשמח לשמוע, האיקו מכיר היטב את הטנקה לא.
אז הוספתי שתי שורות לפי הרגש….
–
הנה דוגמא ל 17 שמיניות צועני של מרקידי דובות,
מעובד ו "קלאסי"" האמיתי על תוף בעל מטיתר אחד טרנסאי סוער פראי ומהפנט.
–
http://www.youtube.com/watch?v=lhxih1kjW2k
אבנר, הטנקה היא בעצם האמא של ההייקו – ברנגה משורר אחד היה מחבר את שלוש השורה הראשונות של ה-5-7-5 והשני משלים או עונה ב-7-7 של שתי השורות הנותרות. השלוש הראשונות בצורתן העצמאית הן ההייקו. הטנקה מתחלקת באופן הזה ל-3 שורות ו-2
כשהאחרונות מסכמות תובנה (באופן די דומה לשתי השורות החותמות סונטה שיקספירית) וזה בעיקר מה שמבדיל אותה מהוואקה שהיא צורה זהה מבחינת השורות וההברות, אבל מבחינת התוכן וההתפתחות מחולקת אחרת (7-5, 7-5, 7) כשהשורה האחרונה היא מין הדהוד של השניה.
תודה על פטרובה, הוא באמת מרקיד שם את הדוב.
לאמיר,
יש לי שאלה והיא אינה קשורה בהייקו. אין לי איפה לשאול אותה. ולכן אעשה זאת כאן.
ב"ואלה תולדות המילים" רות קרטון בלום מדברת על כך, כי הראיונות נתנו כסדרת הרצאות בהר הצופים באולם מס' 300. האם באמת באותה התקופה הרציית את הדברים האלה..
עיינתי היום בגליונות מאזניים משנת 1990 ולהפתעתי הרבה מצאתי שם ביקורות ספרות שנכתבו על ידך. על תרגום של אהרון שבתאי לסופוקלס, ומאמר נוסף על אבישג כמדומתני של דוד שיץ.
מאוד התפלאתי, מכיוון שלא ידעתי שעסקת בביקורת סיפרותית.
בספר "פנים", לטענתך עסקת במיתוסים נורדיים בין היתר עברתי עליו די במהירות. אהבתי שם את השיר לך לך. אבל נבלעתי במערכת של סתירות פנימיות מבחינה אידיאולוגית.
הכתיבה בבוקר היתה מעידה חד פעמית, אבל בכל אופן אני די מבקשת תשובות.
ודבר נוסף, תגובתי למעלה היתה מיועדת לגיורא פישר לאחר שכתבתי פרשנות מסויימת לשירו המוקדש ללידי. ד.
אשמח על תשובתך
חוה
חלק מזה, חוה. היתה סדרת הרצאות של "מאין נחלתי את שירי" באוניברסיטה העברית, אבל כשהתבקשתי לתרום "מאין נחלתי" כתוב לספר, די הרחבתי והתעמקתי בשאלה מעבר להרצאה (שעסקה בחלקה גם בספר "שיר").
וכן, פרסמתי בביקורת ספרות במאזניים, וכן במעריב, ידיעות, ובעיקר ב"הארץ" שם כתבתי טור שנקרא "קריאת שיר".
איפה טענתי שעסקתי ב"פנים" במיתוסים נורדיים? אולי זה מתייחס לשיר מסוים.
לאמיר,
תודה על התשובה. הטענה בדבר המיתוסים הנורדיים היתה כאשר ראיינתי אותך, הזכרת באיזה שיר גם את מלכת מצרים או אלה. חשפשסות – תתקן אותי
אני חושבת שיש בעיה רצינית עם האינטרנט. האמת, שמאוד התעייפתי. ישבתי כמה שעות טובות. אבל כאשר קוראים את ואלה תולדות המילים מתוך הספר זה נראה אחרת לגמרי. מכיוון שהחלק הראשון באמת עוסק די הרבה במקורות השפעה, בתפיסת המילה שלך ועוד…החלק השני מתמקד יותר בביוגראפיה. הייתי צריכה את העמודים המדוייקים של המובאה. ומצאתי אותה.
הספר שיר שצלמתי נעלם וגם ככה. הצילומים אצלי בבית. אבל עברתי על כל ספרי השירה שלך, וקראתי כל מילה ואני חושבת שאני יודעת עכשיו בדיוק איפה אני תקועה. אגב, עבדתי בריכוז היסטרי בלי סיגריות.
מכלול השירה שלך הוא מאוד לא קונבנציונלי, נכלל בו גם ידע שאת רובו איני יודעת לעומק. אבל הבעיה העיקרית היא באמת ההתפתחות שלך לאורך הזמן, שיש הרבה מה להגיד עליה.
ראיתי גם שבקשת החדשה פרסמו שני שירים שלך וכאן די נעצרתי. אם אתה לא מודע לכך יש המון פרסומים שלך בדי הרבה עיתונים חוץ מהארץ.
זה לא רלוונטי. אני חושבת שאני נבלמת במקום ונתקעת תמיד באותו מקום שכל ספר שונה מן השני ודומה לו גם.
יום הוא יוצא דופן לחלוטין. אבל באותו הבל פה של נשימה אתה טוען שהשירה המקראית הפעימה אותך, ויש שירות רבות שאתה יודע בעל-פה. אני חושבת שההתפתחות האמיתית החלה בפנים ואילך. שלא לדבר על מוזיאון הזמן שהוא מעולה.
תשמע, בוא נעשה ככה, אתה הרי מלמד שירה, ועוסק בהוראה איך כמבקר היית פותר בעיה כזאת. בבחינת שפע שעולה על גדותיו.
ואני אחשוב מבחינתי. יש כל כך הרבה גוונים בשירה שגם לי יוצאים בסוף פרגמנטים. אבל, אני חייבת לומר
שהאנטרנט יצר חיץ רציני בין הספר, ובין חוויית הקריאה. לא הגעתי עם לפטופ אלא עם עטים ודפים וזה היה כיף לא נורמלי.
התופעה היא גורפת, כתבו פעם כל כך הרבה ביקורת והיום זה פשוט התאייד. אפילו לדפים היה ריח מיוחד. מה אני יכולה להריח מן האנטרנט?
בעיה אמיתית.
טוב, אני שבוקה חיים לכל חי. אבל אמשיך מחר ואל תהיה מתוסכל ממני – אני חושבת מבחינה קרמתית שהדברים צריכים לקרות מתי שהם קורים. לא לפני כן ולא אחרי כן. הנה יצא משא המשוגע בינתיים וזה מעולה מכיוון שיש בו אמירה מחוייבת ומחייבת גם לקורא – דבר שלא היה קודם.
אתה יודע, זה מאוד מעניין רשמתי את כל המרואיינים בספר מאין נחלתי את שירי ואתה היית הכי צעיר שם אני חושבת. כחתך של התפתחות הספרות. זה מאוד מעניין.
טוב אמיר, עייפתי
ואני מאוד אוהבת את השיר "נס" למה?
ככה.
חוה
מצטערת אם הארכתי זה מרוב עייפות.
אני מניח שהייתי מתרכז בספר או שניים, או שהייתי עובר ספר ספר ומסכם את המעברים האלה כהתפתחות של כיוון, או של רב ערוציות.
האופן הוא תוכן, התוכן הוא האופן .
לכן "סגנון" אחד לכל החיים הוא לא פעם כלא, ונעשה מחניק עם הזמן.
היי אמיר,
לפניך תרגיל-הייקו.
קונקרטי ?! קוהורנטי ?!
קונקורנטי ?!קונטוקורנטי ?!
סְתָיו בִּנְחִירָיו.
תַּשְלִיךְ-חֲטָאִים.שָבוּר
עַל גְדוֹת-נַחַל.
🙂
היי עזרא מה שלומך?
אהבתי את ההייקו שלך
הייתי חייבת לקפוץ להגיד שלום
אוקי, עזרא. שורה שורה.
סתיו בנחיריו = של מישהו? מי? כדאי לומר, או לדבר בגוף ראשון. ההייקו הוא תמיד כאן ועכשיו. גם לך יש פה ציון של עונה, ובו בזמן אתה מחזיר לנו את חוש הריח ואת אוויר הסתיו.
תשליך חטאים = כמה מפתה להפוך לפעולה (משליך חטאים)
שבור = אותו אדם, כן? אבל הוא לא באמת שבור, מקסימום שחוח. "שבור" זו מטפורה 🙂
הכל נודע לנו בהייקו רק דרך התחושות והמראות כפי שהם ב"זמן אמת" של השיר.
מאת: עזרא לוי
תוכן המסר:
היי אמיר,
1.תודה על תגובתך לתרגיל-הייקו ששלחתי.
נראה לי שאאלץ לקרוא שוב בעיון את המאמרים העוסקים בשירת הייקו.
2.תודה גם לחנה טואג שטרחה להגיב על ההייקו שלי.
3.נקווה שיתגברו על תקלת התקשורת בקרוב.
עזרא.
עוד הייקו-גוף – של באניה נאטסואישי, בתרגומי:
木の太陽木の鳥木の手木の心臓
Wooden sun, wooden birds,
wooden hands
and a wooden heart
שמש מעץ,
ציפורֵי עץ, ידֵי עץ
ולב של עץ
הייקו גוף של שיקי בתרגום הופמן:
גויית סרטן רמוס:
בוקר זה
של סתיו
והייקו גוף של נקמורה פומיאקי בסגנון הבוטו, בתרגומי:
הַרְחֵק הַרְחֵק
מַקְלוֹת הָאֲכִילָה מְלַקְּטִים עֲצָמוֹת
בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם.
ועוד אחד:
מִתַּחַת לְמַסֵּכַת הַמָּוֶת
הַזָּקָן עוֹדוֹ צוֹמֵחַ.
אֵיזוֹ בְּדִידוּת!
ויש עוד מהם ב"הודעה ליקום"
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=3128&blogID=182
הַגּוּף הָלַךְ לָאֵשׁ
וְשָׁב כַּעֲצָמוֹת.
זוֹהִי דַּרְכּוֹ שֶׁל הָאָבִיב.
(פומיאקי)
תוכן המסר: שם המגיבה: סיגל
הי אמיר, מותר להגיב בהייקו?:)
בשעה טובה
המחסום הורם סוף סוף
שיר באצבעות.
וגם:
המתורגמים
מקסימים מאוד
במיוחד: לב עץ.
מסתבר שבזמן החסימה למדתי לחשב כל מילה בהברות ונשאר לי רק לכתוב באמת איזה הייקו אמיתי ומקווה שיהיה לי לפני שיסתיים המשוחק:)
תודה על ה"פס"
סיגל.
מישהו השתין / ליד השער / הקו הישר על השלג (איסא)