בננות - בלוגים / / החייל והמלכה / לנערה מאוד מיוחדת
אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

החייל והמלכה / לנערה מאוד מיוחדת

 

 

 

  

 החייל והמלכה    / סוזן וגה

 

החייל הקיש לַמלכּה בַּדלת

ואמר: "לא אצא בשבילךְ עוד לַקרב."

המלכה זיהתה: מוּכּרים לה פניו,

והכניסה אותו בְּשקט.

 

"אֶת-ארמונֵך ראיתי בראש הגבעה

ותהיתי מי את שהורגים בשבילך

עשי כרצונך, אך מחר אני הולך –

רק באתי לשאול מה הסיבה".

 

היא הובילה אותו בִּמְבוֹאה מקוּשתֶת

אל בין שטיחים אדומים, אל חַדרה,

לא הסירה לרגע מראשה את כִּתרה

אך הזמינה אותו לשבֶת.

 

"אני רואֶה אותךְ – ואת כה צעירה,  

אך ראיתי יום-יום איך הגדוד נִשְׁחק

ויש לי תחוּשה שכָּל זֶה לךְ מִשׂחק –

התאמרי לי מה הסיבה?

 

המלכה נעצה בו את עינה היהירה:

"לא תבין ואין טעם שבכלל תנסֶּה."

היו לה פני ילד, הוא חשב שתבכֶּה –

היא נסגרה כמניפה ואמרה:

 

"חוּט של סוד בוער בלעתי פעם

הוא חוֹתך בי בפְנים עד זוב-דם."

אז דוּמם על ראשה את ידו הוא שׂם

והרכין אותה ארצה אפיים.

 

"אתְּ ודאי רעבה? חלוּשה שכזאת!

חבויה פה תמיד, אתְּ לגמרי לבד,

אבל בשבילך לַקרָב לא אצעד",

ובחלון נתן לה לראות.

 

שם רקיע אפור, אבל שֶמש זהב!

היא רצתה יותר משיָכלה להגיד

אבל נרתעה, כי היה זה מפחיד

ולא הביטה עוד בפניו.

 

"לחיות אני רוצֶה, ביושר וכבוד,

לקבל כראוי לי, לתת עד הסוף

ונערה שאינני מבין – לאהוב.

מלכָּתי, מוזרה אתְּ מאוד".

 

אך הכּתר נפל, היא חשבה שנשבָּר,

ועמדה וּבלִבּה הכואב התביישה

"חכה-לי ליד הדלת", ביקשה,

"זה ייקח רק רגע קצר."

 

אז נשמעה פקודתה בכל עיר וכְרַך

והומת החייל הממתין לִדְבָרָה

וּבְמחנק בדידותה המלכה נשארה               

והקרב עדיין נמשך.

 

 

מאנגלית: אמיר אור

 

 

התרגום הוא  למיזם של לי עברון-ועקנין "למען נערה מאוד מיוחדת".

אפשר למצוא אצל לי את המקור האנגלי, ויש שם גם תרגום נאה של יואב איתמר:

http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=18&itemID=3132#post3132

 

 

 

 

39 תגובות

  1. מענין, האם זה שיר סקוטי?
    נחמד לראות הבדלים בתרגום בין זה, שלך, לבין יואב איתמר. ניסיתי גם בעצמי והגעתי לסגנון אחר, התיאשתי אחרי שני בתים ועזבתי..:)

  2. תודה רבה – בשמי ובשם הנערה. מתנגן יפה בעברית! ובתרגום שלך באמת נשמע קצת כמו בלדה סקוטית. (כמו השירים היפים שלמדנו בחטיבת הביניים, למשל "אדוארד אדוארד"…)

  3. אני מכירה את המלכה הזאת…
    כל כך מוכרת עם הכתר, והמרחק שלה מכולם…
    היתה לי אחת כזאת בכתה.
    יש פשטות מלבבת בתרגום.
    להתראות טובה

  4. בלדה יפיפיה.
    כשאני מנסה לתרגם בהזמנה (סתם לחברים שלא יודעים אנגלית ומתעניינים במילים של משהו שמתנגן להם טוב) ,כל שיר הופך לו לשיר ילדים.

    • סיגל, תודה. בעניין ה"יוצא לי שיר ילדים" לפעמים מתכונת החריזה יכולה לעזור (אבבא יוצא יותר רציני מ-אבאב למשל). פה למשל, שיניתי את מתכונת החריזה שהייתה במקור (אאאX)כי לא אהבתי את התוצאה בעברית.

      • נחמה יחידה הנהר בתנועה,
        נכנס אל תוכי בשפה ששיקרה.
        הצע מה שתוכל,
        אקח מה שאוכל.
        רק שוטה כאן ישאר,
        רק שוטה כאן תשאר.
        (מתוך קרח של שרה מקלפלין…אשמח להדגמה על אופציה לשינוי.)

        • טוב, זה די פזמוני מלכתחילה.. שלחי באנגלית ונראה בהמשך.

          • זה לא פזמוני במקור זה נהיה לי פזמוני בתרגום. (זאת בעצם ה"בעיה").
            The only comfort is the moving of the river
            You enter into me, a lie upon your lips
            offer what you can, I"ll take all that I can get
            only a fool"s here to stay
            only a fool"s here to stay

          • טוב, זה בעצם בכלל לא חרוז! אולי משהו כזה? –

            רק בזרימת הנהר עוד יש נחמה.
            אתה נכנס אליי, שֶקר על שפתיך,
            מציע לי מה שתוכל, ואני
            כל שאוכל – אקח.
            פה רק שוטה ישתכן,
            פה רק שוטה ישתכן.

          • אפשר גם פחות מסוגנן (למשל: רק טיפש היה נשאר פה) השאלה אם זה צריך להתאים למוזיקה.

          • אכן, זה לא בחרוזים והדוגמא שנתת לי הרגיעה אצלי את המחשבה שכשמתרגמים שיר חשוב לחרזו.
            אגב,נדמה לי שאם שיר מתורגם צריך להתאים למנגינה , הדבר מקל את מלאכת הכתיבה. מה דעתך? (במקרה של "קרח", נתבקשתי לתרגם ,רק על מנת ששפה זרה תהפוך לשפה מובנת).

          • הכי חשוב, אני חושב, הוא לשמור על מובן השיר ועל רוחו. אם אין חריזה או משקל במקור – לא נראה לי שכדאי "לשפר" במשקל וחריזה בתרגום.
            במקרה הזה קודם כל חשוב מה ששרה מקלפלין אומרת – אני קורא את זה כך: היא מתנחמת רק בזה שהכל זורם ועובר (כי מה שיש הוא רחוק מטוב): זה שנכנס אליה, הוא מין זר – הוא נותן מה שהוא יכול מבעד לשקר, והיא לוקחת מהרגע כל מה שהיא יכולה. אבל אין פה שמחה או אהבה. רק טיפש היה נשאר בתוך זה לתמיד, היא אומרת. החיים זורמים הלאה.

  5. התרגום ילדותי ופשוט וזה מאוד מאוד יפה ונוגע. כל הכבוד!

  6. תרגום מלבב, מלא חן, והמלכה מתעתעת, לרגע אנושית ולרגע מפלצתית.

  7. יואב איתמר

    תודה על הקרדיט. אהבתי גם את התרגום שלך ולמדתי ממנו.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור