בננות - בלוגים / / ביקור בית עם מעיין
אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

ביקור בית עם מעיין

ביקור בית עם המשוררת מעין לוי בן סטון: הפסקה

איזה ספרים קראת בילדותך? "האמת, לא קראתי, הייתי כל כך עסוקה בלגלות את עצמי ואת הגוף שלי. הילדות עברה עליי ביצירה אחת רב תחומית עד שנגמר הפסטיבל והפכתי לגיל ההתבגרות. גם אז לא קראתי, אבל כל הזמן כתבתי- בשבילי".

איזה 3 ספרים תיקחי איתך לאי בודד? "באינסטינקט ראשוני בכלל לא הייתי לוקחת ספר לאי בודד, האי הבודד הוא הספר".

ספרי קצת על הספר שכתבת: "את הספר כתבתי מתוך ההתמודדות שלי בתור אישה צעירה\רווקה בתל אביב. אני חושבת שתל אביב היא האתגר הכי גדול שניצב בפניי עד כה. בתור "טיילית" שחיה בעולם מספר שנים תמיד הרגישה שהיא עפה על החיים. הספר מתעסק בשאלות קיומיות הישרדותיות, ביחסים שלה עם גברים, עם עצמה, הוריה. בעצם הספר הוא על למצוא את המקום שלה בתוכה ואז היא תוכל להפסיק כבר"….

 

 

קרא/י עוד ב-readbook משיריה של מעיין לוי בן סטון ועליה:       

http://readbooks.co.il/break/

/

http://readbooks.co.il/break/

2 תגובות

  1. טובה גרטנר

    מקסים
    משוררת נפלאה…
    יש לה את מקל הקסמים…
    יש לה את הקפסולה לרדת למטה
    להתראות טובה

  2. גיבורת חוסר-תרבות אמיתית, דוגמא ומופת לדור הלא קוראים שיכלו לחורת על דגלם "אני ואפסי עוד".

השאר תגובה ל משה גנן ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור