בננות - בלוגים / / לטעום קצת אהבה
אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

לטעום קצת אהבה


סופ"ש שירה עם שירי אהבה שלי אצל נילי דגן:
http://www.nillydagan.com/%D7%A1%D7%95%D7%A4-%D7%A9-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8-3/252-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8

 

13 תגובות

  1. אבנר אריה שטראוס

    הי אמיר נהדר.

  2. היי אמיר
    מזה זמן לא נראית אלא על המסך בלבד
    תודה על השירים היפים לסוף השבוע
    והרי אין יותר טוב משירי אהבה

    • הי דוד – בעונג. אכן טובים שירי האהבה לנפש, גם אם הם תשעה קבין געגוע וקב אחד עונג 🙂
      אם תגיע בראשון אני מקווה שנתראה.

  3. תלמה פרויד

    היי אמיר. "קרובה מנשוא" – נהדר.

    רוח הדברים מזכירה לי את הפוסט האחרון שלי כאן. ברשותך, מצרפת קישור:
    http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=23388&blogID=262

    בהצלחה רבה בסופ"ש השירה.

    • הי תלמה, בשיר שלך נתת מלים לנוסחת התשוקה –
      הרצון להתקרב רק כדי ליצור שוב את המרחק ולגמא אותו שוב בסערה, בהתקרבות.
      בשיר שלי ניסחתי את הגעגוע. מהו געגוע? ביוונית יש שתי מלים לגעגועים – הימרוס ופותוס – געגוע למי שנוכח וגעגוע למי שנעדר. הגעגוע שלי בשיר הוא לנוכחת, ואי אפשר לשככו, כי גם בנגיעה נותר הגעגוע לנגיעה נוגעת יותר…

    • וקרובה מנשוא זה בלי קרן של קרנף. סתם ככה

  4. יפים וראויים שיריך

    • איזה אהבת, חנה?

    • כולם יפים בעיני והשניים הראשונים במיוחד:"איך" "יש אומרים"
      מיוחד בעיני הגעגוע שלך(נושא שאני מטפלת בו בספרי ,במיוחד בספר הנוכחי בכתובים )
      אני מתגעגע אל מי שרואה אותי בנגיעה(יש אומרים)
      נוגע ומתגעגע לגעת(איך) הגעגוע כהוויה נפשית רוחנית מתמשכת
      שים לב שהמילה "להתגעגע" מכילה פעמים "גע" ,כי להתגעגע זה רצון לגעת במי שרחוק
      ומסתבר גם במי שקרוב
      בהצלחה אמיר ושבוע טוב
      ואנחנו מה זה התגעגענו אליך

      • חנה היקרה,
        אכן הגעגוע מלווה כצל, ונמשך אל אהובות ואהובים, קרובים, חברים ועד לטבע, לנשגב, ולמקורנו האבוד.
        בהצלחה רבה עם ספרך שבדרך.
        אמיר

  5. ריקי דסקל

    תענוג !

    חלפו שנתיים מהשקת החיה שבלב !!!!!
    רבנן – איך הזמן רץ גם כשלא כל הזמן נהנים 🙂

    " קרובה מנשוא " שומעת את טובה גרטנר שרה עם הקצב המדליק, המיוחד שלה

    שבת שלום אמיר 🙂

השאר תגובה ל דוד ברבי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור