בננות - בלוגים / / כנס חירום של עולם השירה
אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

כנס חירום של עולם השירה

 

איגוד המשוררים מכריז על כנס חירום "המדינה נגד השירה". הכנס ייערך ב-15.12.2011, יום חמישי, מהשעה 17:00 בבית העם, רחוב רוטשילד 69, בתל אביב. בכנס ישתתפו כתבי עת, משוררים, משוררות. דוברים, הקראות ואורחים נכבדים.  
קראו והעבירו הלאה!
בואו לתמוך ולהיתמך!

כנס החירום של עולם השירה

באירוע מיוחד לרגל המצב

משוררים קוראים לצדק פואטי

בשנים האחרונות נופלות מכות קשות בזו אחר זו על עולם השירה הישראלי: הקרנות המעטות שתמכו בשירה ובכתבי עת, עצרו את תמיכתן; במשרד התרבות, התקציב לספרות ולשירה שהיה מלכתחילה זעום, קוצץ  בכ- 40% בין השנים 2008 ל- 2010 וחלקה של השירה בו מזערי ביותר. רק השבוע הוקפא "המפעל ליוזמות חדשות בספרות העברית"; במועצת הפיס ביטלו בשנת 2011 את כל התמיכה בכתבי עת ובהוצאה לאור של ספרי שירה; פרסי ספיר ולנדאו אינם מוכנים להוסיף קטגוריה לשירה. ספרי שירה וכתבי עת לשירה לא משווקים ברשתות הספרים הגדולות, או נדחקים למדפים האחוריים, וזה זמן שהמדינה מתנערת מכל מפעל לטיפוח היצירה הפואטית ומכל יוזמה להנגשתה ולהנחלתה לכלל הציבור. קולם של משוררים ומשוררות אינו נשמע.

התוצאות קשות: תחום השירה, שנמצא בעליה מבחינת איכות היצירה וזוכה שוב לעניין קהל צעיר, מיובש וחבול. כתבי עת לשירה הפסיקו לפעול, פסטיבלי השירה מתדלדלים ומשוררים נאלצים לממן את ספרי השירה שלהם בכספם. משוררים לא מתוגמלים על פרסומיהם ועל הופעותיהם. השירה מושלכת לידי השוק החופשי, ואזרחי ישראל זוכים לפחות ופחות הזדמנויות נאותות להיחשף לה. לימודי השירה בבתי הספר הולכים ומצטמצמים למדגם בגרות עלוב, והדור הצעיר אינו זוכה לשום השכלה של ממש בתחום.

בשורה התחתונה, השירה, שהיא אם כל האמנויות, סובלת מהזנחה פושעת, והשירה העברית, שהייתה ספינת הדגל של תחיית השפה ושכמעט אין לה קיום מחוץ לישראל, הולכת ונעלמת בהדרגה מתרבותנו.

בעקבות מצב החירום החליטו לפני חודשיים משוררות ומשוררים להתארגן יחד לראשונה ל"מאבק המשוררים" וליזום "חוק שירה" לקידום השירה ויוצריה. המשוררים מכנסים פגישות פתוחות ודמוקרטיות מדי יום ראשון ב18:00 בבית העם. בין השאר הגיעו לפגישות אורחים כמו ח"כ ניצן הורוביץ ודורון צברי ממאבק יוצרי הקולנוע ותרמו מנסיונם.

מטרותינו:

1.       טיפוח והעשרה של קהלים לשירה העברית לדורותיה.

2.       הרחבת היקף הפרסום של שירה בארץ, וטיפוח תרבות הספר.

3.       שיפור תנאי חייהם של משוררים החיים בינינו, ויצירת תנאי התפנות ליצירה.

4.       טיפוח יצירת השירה וקריאת השירה בקרב הדור הצעיר.

5.       הפצת השירה וקידום ייצוגם של שירים ומשוררים בחו"ל.

 

הצעד הבא של המאבק הוא "כנס החרום למצב השירה"  ביום ה' ה-15 בדצמבר שיכלול מסיבת עיתונאים ב18:45 של המשוררים, אנשי צוות ההיגוי של המאבק, בנוכחות דפני ליף (שפתחה את המאבק החברתי בעקבות התאבדות של ידידה המשורר). פעילים במאבק יציגו נתונים אודות מצב השירה והמשוררים:  גלעד מאירי (על הצורך בחוק שירה), יובל גלעד (על מצב כתבי העת), אמיר אור (על דו"ח אור למעמד היוצר והיצירה), דיתי רונן (על מדיניות תרבות השירה בישראל), רועי צ'יקי ארד (על נחיצות המאבק) וציפי שחרור (על פסטיבלי השירה).

כנס החירום ייפתח ב17:00 בהקראת שירה על המאבק ועל מצב המשורר והשירה בשדרות רוטשילד 69 מול בית העם.  משם ניכנס אל בית העם ב18:00 לדברים על מצב השירה שישתלבו בהקראות שירה קצרות. בין המשוררים המשתתפים: אשר רייך, אגי משעול, ארז ביטון, אמיר אור, רחל חלפי, מאיה בז'רנו, יוסי שריד, טל ניצן, מירון איזקסון, חגית גרוסמן ועוד. מצ"ב התכנית המלאה.

בטקס אבֶל, עם כל הפתטיות המתבקשת, נוריד את דגל השירה לחצי התורן.

במהלך הכנס יוכרז על חנויות הספרים המומלצות שקיבלו את "תו השירה"  בזכות יחסן לספרי שירה ולכתבי עת לשירה, וכן על "שבוע השירה", שבו משוררים עכשוויים יגיעו לביקור במוסדות החינוך שבמשך שנים דחקו את השירה החיה אל מחוץ לגדר. בכנס יהיה ניתן לרכוש ספרי שירה וכתבי עת לשירה הישר מההוצאות והמשוררים. העם דורש צדק פואטי.

 לפרטים נוספים באתר המאבק: www.israpoets.org

 

 

34 תגובות

  1. כה לחי
    לא שמצבה של הפרוזה הרבה יותר טוב
    אבל צעד קטן גדול אני מקווה

  2. איריס אליה כהן

    בהצלחה רבה. איתכם במאבקכם הצודק מאד. לדעתי מצב הפרוזה קשה לא פחות, אבל טרם קם הסופר שידאג לכלל ציבור הסופרים, ולא רק לעצמו ולמקורביו. (ואני ממש לא אומרת את זה בנימת טרוניה.)

    • צודקת
      מבהיל מה שקורה גם בשוק הזה

      • אמיר, פרסמתי על לוח הקיר…נראה לא טוב המצב. היו אלו מחשבות שלי ביני לבין עצמי על מצב השירה, והקושי היה לשים את הדברים מחוץ למסלול האישי…המילים כאן מתארות מצב לחלוטין לא אישי וזו אולי נחמת טיפשים אבל בהחלט יש מקום למאבק.
        עוד לא חשבתי אפילו להוציא ספר שירה, אני מתמקדת בשיפור הכתיבה. אבל דיי מדכא לחשוב שבעתיד אפגוש את המצב המתואר כאן.
        אני לא בטוחה שאצליח לבוא , אבל מבטיחה להשתדל.

  3. כמי שמופיע כל יום ראשון בבית העם אני מחזק את מה שכותב אמיר ומבקש מכולם לבוא לבית העם רוטשילד 69
    כל מי שקורא מוזמן לבוא ולתמוך

  4. אמיר היקר,

    לא, לא אכפת לי שאין תקציבים לשירה. לא, לא הנושא לא מעניין אותי.

    בזמן האחרון אני נכנסת לבננות ויוצאת מפוהקת ואפילו כועסת.
    תקציבים מיועדים למי שכותב שירה!!! לא לכל בר דיכפין כאן שכותב כמה שורות וחושב שהוא משורר. תגובותיו מלוות גם ביוהרה של בורות.

    אני מוצאת כאן בבננות מעט מאוד אנשים שכותבים שירה ואחרים שאפילו לסדנת כתיבה לא הייתי מקבלת אותם!!!

    יש להם כאן במה פתוחה, האם הם כותבים בנושאים שברומו של עולם?
    לא ולא!!! האם שירתם היא חדשנית! גם לא!!! האם יש לה ערך ציבורי – בשום פנים ואופן, האם הם מוחים? גם לא.

    מה כן, תרבות השמור לי ואשמור לך רווחת כאן, תרבות חנופה שנעשיית מאחורי הקלעים, זה מחובר לזה, וההוא מחובר לההיא וכולם מתמוגגים כמה יפה וכמה נאה.

    וכל זה לעיני כל. כאן אני צריכה לנהוג בזהירות, להיות פוליטיקלי קורקט, מקסימום אני מגיבה לכותב אחד או שניים. מעבר לזה אין עניין.

    כאשר אין תרבות של שירה – על מה אתם מבקשים תקציבים הה?
    כאשר כל דיכפין מוסיף לעצמו את התואר משורר או סופר על מה תקציבים. יש כאן יותר מידי אנשים שעדיף היה שיכתבו למגירה, שיגיבו למגירה ולא
    "כמה ענוג, כמה רגיש…."

    במה אתם שונים מן הפוליטיקאים?

    משוררי המחאה, יוצאים לחוצות, הם מתראיינים ויש להם מה לומר בעברית רהוטה.

    מכל אלו לא מצאתי בבננות. ואם היא מראה למה שנעשה בתחום השירה, אזי אין שירה ראוייה שנכתבת בארץ ואין צורך לתקצב אותה..

    בדק בית נחוץ בבננות, אבל העורכים הם חלק מן העניין. בדק בית נחוץ גם בשירה. אני לא רוצה לממן זרמים שקוראים לעצמם דור שלישי למזרחיות – אני מוכנה לתת להם את האשכנזיות שלי שיחיו איתה ואחר-כך ידברו על קיפוח.

    לאמיר יקירי – השירה שנכתבת היום אין בה כלום… מאומה…
    ולכן, כל מי שחושב שהוא משורר שישלם מכיסו.

    לגבי כתבי העת, כאשר הם יוצאים על מנת להשתלח זה בזה דור מוקד ודור זך נגד אלה שאינם שייכים למחנה.

    ולגבי ביקורת השירה, או סיקורת. לא מעניין אותי הזמן הקצר מי שרוצה לכתוב ביקורת רצינית או מחקר כבר ימצא לו היכן.

    הראה לי היום כותבת בקנה מידה של רביקוביץ, של וולך, של רחל, של אלתרמן, של חלפי ואחרים ואומר לך שפעם היו כאן משוררים.

    באשר לך אמיר היקר, לך איני דואגת – מעמדך שמור עימך, ואם לא יהיו מספיק מדינות שיאספו אותך אל חיקיהן ועדיף לך שם מאשר כל התככים כאן אצלנו.

    חוה
    לכן, תקציבי השירה לא מעניינים אותי. ראיתי גם את המועמדים לפרס ספיר – שעמום אחד גדול פחחח….

    • אגב,

      רוני סומק הוא בהחלט משורר ראוי. לא רק הוא, אבל הוא כן מגיע לבתי הספר – ומקריא שירה. איך אני יודעת שמעתי אותו קורא שירה לפני בני שבע עשרה פחות או יותר.בתכניות איכות הוא גם מופיע בטלוויזיה וגישתו תמיד נעימה וכיף לשמוע אותו מדבר ומקריא.

      הוא לא היחיד, אבל מסתבר שמשוררים שרוצים לעשות למען – תמיד מצליחים.

      קח את הקולנוע, למשל, האם לשם יש יותר תקציבים? לא ולא, רוב הסרטים דלי תקציב – אבל יש בהם להט, יש להם רצון לעשות, להגיד, לספר. ובסרטים הם גם מצליחים את מה שהמשוררים אינם יודעים, או יכולים.

      פסטיבל שער של לפני שנה, אכן הפגיש אותנו עם יוצרים מן השורה הדי רגישה של שירת העולם.

      האם נשים עדין כותבות כך? לא, הן כותבות על אהבה, על שנפרמתי והתאחיתי או שנשארתי פרומה, המילה הזאת הפכה חביבה משהו – מה היא אומרת לגבי נשיות. לא יודעת.

      אתמול קבלו שלוש נשים פרס נובל. כל אחת מהן יותר מרשימה בפעולותיה מאשר השנייה. אין בהן פחד, מה יגידו עליהם או מה יכתבו לא מעניין אותן.
      תחושת השליחות היא זו שקודחת בהן, היא שדוחפת אותן לשנות, לעשות את המקום הזה יותר טוב.

      אבל אצלנו – השליחות בינתיים הפכה ליחצנות, לכמה ימכרו, ומה הם התמלוגים וכמה הם מרוויחים.

      אמיר, זו מלכתחילה אינה משאת נפשו של כותב אמיתי. של משורר אמיתי – המסר הוא זה שצריך לפעם בלב הכותב. ולא הוא עצמו.

      תגיד לי מה המסר שלך ואומר לך מי אתה.

      🙂 את המסר שלך אני מכירה!!! למעשה יש כמה וכמה חשובים.
      תכתוב אמיר, ועוד פעם תכתוב כמו על תיאופילוס תכתוב!

      את ההפגנות תשאיר לאחרים – אני לא ראיתי שמישהו כאן גמל לך במשהו על כל שהנחלת לשירה העברית, במקום אחר היו כבר מעלים אותך על נס בראש חוצות.
      זו דעתי. כמובן יש גם אחרים – אדמיאל קוסמן, אורציון ברתנא, יקירנו גיורא פישר שתרם רבות לתחושות לאומיות, אכן, מאיה בז'רנו, רחל חלפי, ועוד אחרים. אתה נמצא בין הטובים. לאלה, תמיד יהיו קוראים ואם ירצו להופיע – יופיעו. הם שחשים את הדופק הציבורי, הלאומי, האישי.

      חלק מן הכותבים כאן אולי אינם מבינים למה אני מתכוונת. שירה צריכה לעשות משהו מכל בחינה שהיא

      לא הרבה מצאתי כאן, ואם ארצה לקנות ספר שירה סביר להניח שאלך די על בטוח.
      עובדה, כמעט את כל ספריך יש לי בבית.

      אז מה גם לי מותר להתחנף לפעמים, אבל לגבי דידך – אתה אכן בעיני משורר בכל מובן שהוא.

      היתר….
      כבר אמרתי די והותר

      חוה

    • שורש יהודה

      היה ריח של נוד עצום באוויר. מי האמין שגם כלומניקים יכולים להתאחד לרגע אחד כדי שימננו להם נייר טואלט עליו יוכלו לכתוב תחרא המשמים שלהם.

      • שורש יהודה

        הוציאו תספר שלה בתאריך השמור לסופרים מתחילים כאשר יש מבצעי ענק לחסל המלאי של כל ההוצאות. ספרה ישר נכנס לארבע במאה וניצב רחוק בשולחן צדדי. ווינט הארץ ולא תמכור אפילו 30 עותקים…נו אולי בספר ה-11 או ה-20. זעיר בורגנות וקשרי עכביש וערמומיות של נחש-במיטבם.נו טוב אשכנזית…

        • שורש יהודה

          כל המשוררים הגרועים יהיו שם ודווקא פישר לא!לא הזזי תתחת שלו (ועדיף שכך יש שם הרבה חוטפים בתחת). נו הם רוצים כסף במקום לתת לעניים לחולים ולנכים..נו טוב אשכנזים…

          • שורש יהודה

            כל המשוררים הגרועים יהיו שם ודווקא פישר לא!לא הזזי תתחת שלו (ועדיף שכך יש שם הרבה חוטפים בתחת). נו הם רוצים כסף במקום לתת לעניים לחולים ולנכים..נו טוב אשכנזים…

        • שורש יהודה

          הוציאו תספר הזעיר בורגני חנפני שלה בתאריך השמור לסופרים מתחילים (דוב הוא בלה בלה בלה. זאתי בלה בלה בלה ויחד הם בלה בלה בלה) כאשר יש מבצעי ענק לחסל המלאי של כל ההוצאות. ספרה ישר נכנס לארבע במאה וניצב רחוק בשולחן צדדי. ווינט הארץ ולא תמכור אפילו 30 עותקים…נו אולי בספר ה-11 או ה-20. זעיר בורגנות וקשרי עכביש וערמומיות של נחש-במיטבם.נו טוב אשכנזית…

          • שורש יהודה

            הוציאו תספר הזעיר בורגני חנפני שלה בתאריך השמור לסופרים מתחילים (דוב הוא בלה בלה בלה. זאתי בלה בלה בלה ויחד הם בלה בלה בלה) כאשר יש מבצעי ענק לחסל המלאי של כל ההוצאות. ספרה ישר נכנס לארבע במאה וניצב רחוק בשולחן צדדי. ווינט הארץ ולא תמכור אפילו 30 עותקים…נו אולי בספר ה-11 או ה-20. זעיר בורגנות וקשרי עכביש וערמומיות של נחש-במיטבם.נו טוב אשכנזית…

          • שורש יהודה

            הוציאו תספר הזעיר בורגני חנפני שלה בתאריך השמור לסופרים מתחילים (דוב הוא בלה בלה בלה. זאתי בלה בלה בלה ויחד הם בלה בלה בלה) כאשר יש מבצעי ענק לחסל המלאי של כל ההוצאות. ספרה ישר נכנס לארבע במאה וניצב רחוק בשולחן צדדי. ווינט הארץ ולא תמכור אפילו 30 עותקים…נו אולי בספר ה-11 או ה-20. זעיר בורגנות וקשרי עכביש וערמומיות של נחש-במיטבם.נו טוב אשכנזית…

      • שורש יהודה

        היה ריח של נוד עצום באוויר. מי האמין שגם כלומניקים יכולים להתאחד לרגע אחד כדי שימננו להם נייר טואלט עליו יוכלו לכתוב תחרא המשמים שלהם

      • שורש יהודה

        היה ריח של נוד עצום באוויר. מי האמין שגם כלומניקים יכולים להתאחד לרגע אחד כדי שימננו להם נייר טואלט עליו יוכלו לכתוב תחרא המשמים שלהם

  5. דני פרטרידג'

    בהצלחה

  6. דני פרטרידג'

    בהצלחה

  7. דני פרטרידג'

    בהצלחה

  8. דני פרטרידג'

    בהצלחה

  9. דני פרטרידג'

    שיהיה בהצלחה

  10. דני פרטרידג'

    שיהיה בהצלחה

  11. דני פרטרידג'

    שיהיה בהצלחה

  12. דני פרטרידג'

    שיהיה בהצלחה

  13. דני פרטרידג'

    שיהיה בהצלחה

  14. דני פרטרידג'

    הרבה הצלחה בכנס

  15. דני פרטרידג'

    הרבה הצלחה בכנס

  16. דני פרטרידג'

    הרבה הצלחה בכנס

  17. דני פרטרידג'

    הרבה הצלחה בכנס

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור