בננות - בלוגים / אמיר אור / הבננה האחרונה
אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

הבננה האחרונה

 

כבר יותר משבוע שיש שיבושים קשים בבננות – כניסות ותגובות נעלמו, פוסטים שלמים מתאדים -
כמו שקרה לצערי ל-THE SMOKERS –

 http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=21320&blogID=182


יש הטוענים ששורש אחראי לזה, יש שגורסים שזה משרד הפנים או המוסד, ויש שנשבעים שזוהי זרועם הארוכה של משמרות המהפכה האירניים.

שירלי?!!


בינתיים בעזרת ארז פודולי (תודה!) נמצא הפוסט האובד, ורק הסטטיסטיקה שלו התאדתה לגמרי.
לשורש והטורקים פתרונים.

20 תגובות

  1. גיורא פישר

    זה שורש ,אין ספק
    היכונו לביאת המשיח!

  2. טובה גרטנר

    אמיר תודה שאתה כותב על זה… זה הזוי…
    שכחת לומר הטורכים
    שבת שלום
    טובה

  3. אני אומרת ששורש אחראי לא רק על זה אלא גם על המתח הכללי בעולם. העולם לא רגוע, העולם מפעפע, ושורש כשמו כן הוא שורשו של הכול. אני מציעה שנתחיל לארגן מינחה של נשים בתולות לשורש. אולי זה ירגיע את רוגזו. אישה אחת בכל יום. ותראה איך השיבושים יפסקו וישתרר שלום בעולם.

    • שרה, זה רעיון גדול. חסר לנו באמת איזה מולך.
      יש לך רעיון איפה להקים את המזבח, ומי יאחז במאכלת? והבעיה הכי רצינית – איפה נמצא בתולות לקורבן?

      • אמיר, חשבתי על הכול. לא נקריב את הנשים, אלא נגיש לו אותם למטרות עינוג. נתפשר על הבתולין ופשוט נעביר לו את כל נשות הבננות אחת אחת. אצטרך לבדוק כל אחת אישית מפאת גודל המעמד. אחרי שיעברו את בדיקתי הצמודה, נשים אותן על הדף הראשי (כל אחת תצטרך לכתוב פוסט מיוחד לרגל קורבנה) ונחכה בנשימה עצורה לבואו של המולך-שורש. ברגע שנראה לשון ארוכה מגיחה מהתהום ונוטלת את המנחה, נדע שהמולך התרצה.

        • שרה, המולך הוא מפלצת תובענית ובולענית הוא לא יודע שובע זה השורש שלו
          לעולם לא יסתפק במנחה אחת

          • חנה, אחרי אשת בננה אחת שלמה הוא יצטרך לנוח יום אחד לפחות. לא קל לעיכול. ככה נרוויח זמן.

          • שרהלה יצטרך לנוח יותר מיום -קלקול קיבה צריך את הזמן שלו:)

          • יש לי רעיון כביר
            נזמין אותו לערב ספרותי ואז נתיש אותו בקטעי שירה ופרוזה ואז
            יפול חלל וכך נוכל ללכוד אותו

          • אוח חנהלה, אבל אז אני לא אוכל לבדוק באופן צמוד את נשות הבננה. רק בשביל זה הגיתי את כל התוכנית.

          • שו…ב..ב…ה אחת

        • המממ נדמה לי שהמולך הזה הוא בממדים הרבה יותר קטנים, אבל זה מה יש. תפרסמי את תוצאות הבדיקות אני מניח?

    • הכל יסודו מהשורש הוא סיבת הסיבות
      השורש לצערי נרמז בכותרת של הפוסט הזה…
      ובכל זאת נוע תנוע…
      שבת המלכה אמיר

      • הבננה, חנה? זה השורש?

        והאם הזרע לא קדם לשורש? :)

        • גם אם הוא זרע קטן הרי שמקורו מהשורש שלו
          הבננה האחרונה
          עצוב
          אם היהאשכול בננות מלא זה היה אחרת
          היינו מנצחים את מכופף הבננות לסוגיו…

          • חנה, מכופף הבננות הוא האל עצמו, כנראה, ואילו השורש שניסה כוחו באמנות הקוועץ' החליק מזמן על הקליפות ואליהן, לצד האחר.

  4. ארז פודולי

    שלום אמיר,
    נסה להיכנס ל'עריכת הבלוג שלי', תחת הטור אפשרויות מתחבאת המילה הקטנה 'שחרור'.
    אם תקיש על המילה לחיצה אחת אולי יבוא לציון גואל
    ספר אם זה עובד.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור