אמיר אור משורר, מתרגם, חוקר ועורך
סופשבוע חגיגות ה-20 להליקון
24–22 ביולי
הליקון – העמותה לקידום השירה בישראל,
חוגגת יומולדת 20 בשלושה ימים של חגיגות שירה
בבית ביאליק ובסינמטק תל אביב
ביום חמישי ה-22.07 ייפתחו חגיגות ה-20 להליקון בהשקת הספר "שירים שמחים" בבית ביאליק. החגיגות ימשכו שלושה ימים ויתקיימו בחמישי-שישי-שבת בית ביאליק ובסינמטק תל אביב.
הליקון הוקמה בשנת 1990, שהייתה שנת משבר לשירה, שבה רוב כתבי העת לא יצאו לאור ורוב המו"לים הפסיקו להוציא ספרי שירה. אמיר אור, אז משורר צעיר, החליט לשנות את המצב ויחד עם אירית סלע ייסד את הליקון כבית לשירה. היום, אחרי 20 שנה הליקון מפעילה בי"ס ללימוד שירה ופרוזה, מוציאה לאור ספרי שירה, מקיימת אירועי שירה ומפעילה את סדרת השיחות וההרצאות המוערכת -"שלישירה". בנוסף לפעילות השוטפת בבית הליקון מקיימת העמותה השנה בפעם העשירית את פסטיבל השירה הבינלאומי "שער" , ותשיק השנה את פרויקט "שירה על המפה" – פרויקט לפעילות ספרותית בפריפריה שייפתח לרגל 20 שנה להליקון.
אירועי חגיגות ה-20
השקה חגיגית בבית ביאליק: ערב מיוחד לציון 20 שנים לפעילותה של הליקון ולצאת הספר "שירים שמחים" ליום-ההולדת: 60 יוצרים, משוררים, סופרים ואנשי רוח בוחרים כמתנת יומולדת את השיר הכי שמח שהם מכירים וכותבים עליו; אמנים פלסטיים חוגגים במראות לצד המלים. בין המשתתפים באירוע: רחל חלפי, טל ניצן, ישראל אלירז יעל גלוברמן, מרואן מח'ול, ושרון אס. גבי שושן ישיר שירים שמחים, זהרירה חריפאי ודורי בן זאב יקריאו משירי חזי לסקלי, ט. כרמי, אריה זקס ומשוררים נוספים.
שירים, השקות וסרטים בסינמטק תל אביב סביב החוברות "פחד" ו"תמונות מחיי זוגיות":
בשישי בשעה 14.00 השקה חגיגית לחוברת "פחד" והקרנת "רתיעה" של פולנסקי –
משתתפים: ענת אבישר, אמיר אור, מירון ח. איזקסון, גבי אלדור, מרדכי גלדמן, ריקי דסקל, אריאל הירשפלד, רפי וייכרט, נורית זרחי, ליבנה כץ. מנחה: עדי עסיס.
בשישי ובשבת אירועי "שלושה שירים וסרט"– חמישה עשר משוררים בחמש הקרנות יקראו שירי פחד וזוגיות לפני הקרנת סרטים בנושא, ביניהם: אגי משעול, מרב פיטון, בטין אמיר, אופיר נוריאל, אלי אליהו ועוד.
הסרטים: בשישי 22.00 'סופר הצללים' (רומן פולנסקי, ארה"ב/ בריטניה 2010) , בשבת ב- 11.30, 12.00, 14.00, 15.00, 16.45, 21.00 – 'בת 60 מחפשת אהבה' (ישראל 2010), 'בעלים ונשים' (וודי אלן , ארה"ב 1992) 'פריחת הדובדבן' (דוריס דוריי, גרמניה/ יפן/ צרפת 2008), 'אהבתיה' (זאבו ברייטמן, צרפת/ איטליה/ בלגיה 2009) ו'אני אהבה' (לוקה גאודאנינו, איטליה 2009)
לפרטים נוספים
בית ביאליק, רח' ביאליק 22 תל-אביב טל' 03-5254530
מחיר כניסה לבית ביאליק, חגיגת העשרים: 35 ₪.
מחיר כרטיס לסינמטק "שלושה שירים וסרט": 33 ₪
הליקון http://www.helicon.org.il/
03-5600122
אמרי אור, הליקון הוא מקור פרנסה לא רע עבורך. אך ספר לחברה מי המזרחיים שפרסמו אצלך? ספר לנו איזה משורר חשוב גילית?
האם הליקון היא לא בעצם במה שלך ליחצנות ולקידום עצמך?
ספר לנו כמה גירעון השארת כשהיית יו"ר אגודת הסופרים והמשוררים?
גלה לנו האמת איש שמח שמצפה שאנשים יבואו לראות סרט של פלנסקי מלפני 30 שנה כאילו לא ראו אותו מעולם.
אכן יש לי 'רתיעה' מאמיר אור
אלמוג בהאר אלי אליהו
משוררים מזרחיים
נכון, גם אלמוג, ובטוח יש עוד 🙂 פשוט מעולם לא חשבתי בקטיגוריות האלה.
ברצון, שורש. אספר.
1.רוב השנים האלה עשיתי את כל העבודה הזו בלי שכר או בשכר סמלי בלבד, אבל עם הרבה התלהבות ושמחה. אין מה להתגאות בזה – אדם זכאי גם לתגמול כספי על עבודה, אבל אולי זה אומר משהו על המוטיבציות.
2. פרסמתי משוררים בלי הבדלי מזרח ומערב, גברים ונשים, עברים וערבים, דתיים וחילוניים וכו'. דרך המשקפיים שלי רואים רק שירה. כמובן, היו גם מזרחיים ביניהם – מירי בן שמחון, אמירה הס, יקיר בן משה, רוני סומק, משה בן הראש, אלי אליהו, מתי שמואלוף, ענת זכריה, משה אוחיון ועוד.
3. משוררים צעירים רבים עשו את ראשית דרכם בהליקון, ביניהם שרון אס, אלי אליהו, דרור בורשטיין, עדי עסיס, יקיר בן משה, ענת זכריה, ליאור שטרנברג, אלישבע גרינבאום, רונן אלטמן, זהר איתן, דורית וייסמן, שחר מריו מרדכי ורבים אחרים. גם משוררים ותיקים יותר, כמו נורית זרחי, אמירה הס, יעל גלוברמן ואחרים צמחו דרך הליקון.
4.עוד בטרם הליקון פרסמתי שירים ומאמרים מעל כל במה אפשרית בארץ, והיו לי טורים אישיים בכתב עת ובמוסף לספרות. על פעילותי בהליקון הותקפתי בידי לא מעט אנשים אכולי קנאה ומרירות, וענייניי שלי רק סבלו מכך, אבל כשאני מסתכל על מה שנבנה – היה שווה.
5.לא הייתי מעולם יו"ר אגודת הסופרים.
6. הסרט "רתיעה" של פולנסקי הוא מחוה לקלאסיקה, באותו יום (שישי) בערב יוקרן סרטו החדש "סופר הצללים" בשעה 22.00.
כל הסרטים בשבת, סביב 'תמונות מחיי זוגיות' הם סרטים חדשים מרחבי העולם. אתה מוזמן.
7. כאחד שיש לו רתיעה מאמיר אור, אתה נראה די אובססיבי 🙂 שבת שלום ומנוחה.
אמיר,
אמירה הס קיבלה פרס לוריא לשירה ב-1983 ושני קובצי שיריה הראשונים ראו אור ב"עם עובד", הראשון ב-1984 והשני ב-1987.
גיורא, כתבתי 'צמחו בהליקון' ולא החלו את דרכם. כמו נורית זרחי או חזי לסקלי, אמירה מצאה בהליקון בית ופרסמה שם את מיטב שירתה.
רת רוב הסרטים כבר ראיתי
סרטים עצובים ביותר גם פריחת הדובדבן וגם אהבתיה.
בהמשך לתגובתך לעיל אף פעם לא הבנתי את הצורך שלך להתנצל או להסביר.
היה באמת צריך רק לתקן שיור אגודת הסופרים באמת מעולם לא היית, לשם כך באמת יש צורך בעסקנות נמרצת בתוך חברי האגודה. ותודה לאל, אין לך דופי בנושא הנ"ל.
חוצמזה, למה תמיד כל האירועים הם בסוף החודש. אנחנו די מבין המעמד הבינוני שהולך ונכחד כאן במדינה.
תבלה בנעימים והמון פידבקים חיוביים ואהדת הקוראים
לך כחתן אל חופתו
חוה
חוה, יש הבדל גדול בין להתנצל לבין להסביר.
כשיש מידע שגוי לגביך, לגבי מעשייך או כוונותיך, הנכון הוא להביא נתונים ולהעמיד דברים על דיוקם.
תודה על הברכות
אמיר
לאמיר,
מכיוון שהדברים מגיעים ממקום יותר עמוק אצלך. לא זה המקום לפרט. אני סבורה שאדם צריך להתעלות על עצמו, ולא להמצא בעמדת התגוננות. ואפילו הסבר כדבריך, או לקבל כל דיכפין, שכן, כפי שכבר אמרת – הבלוג שלך הוא מעין הבית שלך.
לצורך העניין, אכן תקנתי, שמעולם לא היית יושב ראש אגודת הסופרים (קםלן 6) בתל-אביב, ומן הסתם שלא יכלת ליצור גם גרעונות.
אבל אולי אתה כבר הודף על הסף כל מיני שמועות שמסתובבות על אודותיך והתרגלת בכך. לטעמי, אין זה נחוץ, הבהרת כבר מה חשיבותה של הליקון.
המושג אפולוגטיקה, או התנצלות באים יותר ממקום עמוק תודעתי אצלך – וכוונתי על הסף להדוף.
כמי שרואה את מעמדך די שמור, ודי מכובד, לי הדברים נראים מיותרים.
אבל, תחשוב על זה אמיר עם עצמך. ואולי אינך מבין את המקום ממנו אני רואה אותך.
אגב, את סופר הצללים אני מתה לראות. נראה, אם אצליח , אגיע, אבל, כמו שאמרתי סוף החודש.
כפי שאמרת דיון צריך להיעשות מתוך הערכה הדדית ועל זה צריך לשמור.
חוה
חוה, אין פה שום אפולוגטיקה. נקודה.
יש פה סתירת מידע כוזב ומתן מידע אמת לכלל הקוראים את הדברים.
לאמיר,
ראה תשובתי למעלה.
וכגבר, אתן לך את הכבוד ואשאיר לך את המילה האחרונה
לומר!!!!
בושה לנשים ולך בעיקר הדרך שבה את מנמיכה את עצמך.
חוה, יש לך יכולות וחבל שאת לא עושה איתן משהו בכוחות עצמך.
תודה, באמת תודה
אבל מאז שאני בחיפה, אני רוב הזמן בדיכאון, וסתם מעבירה את הזמן.
ובאשר להנמכה – תשובתי לאמיר היתה צינית, אבל איני יכולה לענות כאן כהלכתו, מכיון שאיני הולכת רכיל ויש דברים שאני יודעת ועדיף שהם ישארו אצלי.
ולכן, כגבר, שיאמר את המילה האחרונה.
רומא לא נבנתה ביום אחד. אולי בעוד עשר שנים, כאשר תיווצר קנוניזציה של היוצרים מזך ואילך – ואמיר אור יהיה ביניהם אולי הוא יחשוב אחרת.
ואולי, כאשר הוא יבין עד כמה הוא נתפס כמושא נחשב בעיני קוראי השירה – הוא גם יחשוב אחרת.
ואולי, כאשר הוא יבין שכל אלו שמנסים להתקיל אותו בפרובוקציות כאלו ואחרות, חלק מהן פיזיות בממש. בעצם גם הם חושבים שמעמדו יותר מבוסס משלהם – אולי הוא יחשוב אחרת.
אבל, התהליך הזה להבין שהוא רצוי מאוד ומקובל מאוד כמשורר – לאמיר עצמו זהו תהליך שאורך זמן.
אזי, אכן יפסיקו ההסברים האלה לכל דיכפין, וכל היישורים.
בברכה,
והמון טוב
גם לאמיר המרתק, המקסים, האהוב
והעיקר – החד-פעמי.
שלך ברוחב לב
חוה
אגיע, לא ברור עדיין לאלו ארועים.
נראה מענין ומושך, אגיע, כמובן
אללי, אמיר. עכשיו ברצינות. הייתם צריכים לחכות רק שבועיים!?!
טוב, ספר לי על משהו באוגוסט.זה בהמשך לפוסט הקנאה של חני. אלוהים איך אני מקנאה בכם.
אל דאגה, איריס, תספיקי בזמן לפסטיבל שער – 21-23 באוקטובר 🙂
איזה יופי
הזמנה מקסימה
זה שזה בא במסה יוצר סוג של הפנינג.
להפגש, להיזכר
שבת שלום טובה
מברוק! עשרים שנה! הרבה כוח צריך בשביל זה. שאפו!
תודה יעלה
מזל טוב! צאצא פעלתני אתה מגדל
עשרים זה כבר בוגר, לוסי:) את מוזמנת לשמחה
מפעל לתפארת.
ראוי לכל הערכה וכיבוד.
המעליזים כהי וקהי לב.
מד
אני בחור עם חזון
ורציתי לפרסם בהליקון,
אך נכלתי כישלון.
הגעתי עם מבחר משירי
אך יש לי אף גדול עיניים פוזלות, וגוף עקום.
אללי!!
אמיר אור הבריון העיף בי מבט קצר
ואמר, אתה לא מוכשר!
אבל אני יונה וולך החדש, ריניתי למחות.
אני שילוב של רביקוביץ ואבידן.
אני זך, עמיחי ונתן יהונתן!
אמיר אור מהחדר גירש אותי וצעק,בשביל שתפרסם אצלי, אתה צריץ ניתוח פלסטי!
ואכן מיד עברתי סידרת ניתוחים. שיפצתי פנים, הרמתי גבות, שאיבת שומן, ניתוח אף חזה והשתלת שיער ועיניים חדשות.
והנה אני אחרי הניתוח בראי מביט,
ראו איזה פלא, הפכתי לברד פיט!!
מיד חזרתי לאמיר אור, ופניו קרנו אור.
נהדר! יפיפה! נפלא! נפרסם בהליקון כל מילה!!
אז מי אני המשורר יפה התואר הנפלא והסופר מוכשר?
עוד שנתיים ידברר לכם הדבר!
אתה חייב ניתוח פלסטי,
ולאחר שהגעת למסקנות החכמות שלעיל,
פנית, באופן טבעי, למפעלים דומים ואולי אף עולים על מפעל זה ולא היה קץ לשמחה בה התקבלת שם למרות המראה העלוב שלך..
נפלת לזרועות שהיו פתוחות לקראתך, ויצירותיך זכו לפירסום והוקרה..
לכן בכל שורש רע יש משהו טוב..שקיבלו אותך מי שראויים לך..
תודה, מד.
מזל טוב, אמירוש.
אתה בטח מאד שמח 🙂
ויש על מה.
יומולדת שמח !!
תודה, רוניתוש, בואי לחגוג!
תודה, רוניתוש, בואי לחגוג!
הי אמיר, הזמנה עשירה ושמחה. ביום הולדת, כמו ביום הולדת, חשובה השמחה והיכולת להביט לאחור ולחוות סיפוק מהדרך שעברנו עד כה, עם היכולת להביט קדימה ולחלום את המשכה.
מחכה בסבלנות לקרוא את השמחה וההתלהבות, ועוד יותר בסבלנות לראות את המשך דרכך והליקון…מאמינה ומאחלת רק דברים טובים ושפע הצלחות.
סיגל, זה מאוד נכון. היצירה היא יצירת החלום וההתלהבות. השאר בא מאליו. לאורך הדרך תמיד יש כוחות שמנסים לעצור ולדכא אותך, וההתגברות עליהם היא מבחן שאינו תמיד קל. תודה על הברכה, האמונה והאיחולים.
אכן, נראה לי שכל אדם מקבל לחיים מבחנים מותאמים ליכולותיו, לכן ברור שאין בהם קל, לפחות כך אני מתייחסת למכשולים בחיי.
מלאת אמונה שהם המבחנים הפרטיים רק שלי ובטוחה ביכולתי להצליח בהם.
בדיוק נזכרתי בחברה שנולדו לה תאומות והיא הייתה בלחץ הסטרי שאני יכולה להבין, וכמה שמחתי שזה לא אחד מהמבחנים שנפלו עלי.
בקרתי אצלה וראיתי איך שהיא מתקתקת את ההנקות, הקימות בלילה, הזוגיות המאורגנת והמסודרת שגרמה לגידול התאומות להיות נטולת גריעה ממי בין השתיים, וידעתי שהן הגיעו אליה כי היא יכולה כמו שאני לעולם לא הייתי יכולה, ולמרות שבהשוואה אפשר לומר שנפלו עלי דברים פחות משמחים מתאומות ובכל זאת, אלו המכשולים הפרטיים שלי, וכשאני לא מתוסכלת מידי אני יודעת שהם שלי וביכולותיי. מעריכה שמכשולי דרך ההליקון הם שלך שאתה יכול לנצח, שאילולא כן לא היו נקרים בדרכך ולא הייתה זו דרכך, כי הדרך היא שביל חיים פרטי… והנה הנער הפרטי שלך כבר בן עשרים:)
הי סיגל, כנראה את צודקת 🙂 והזמן רץ – רק אתמול 16 מלאו לנער והנה כבר עשרים. והעיקר לשמור על האמונה והתום…
בחירה טובה מאד לחגוג עם שירים שמחים.ברכות והערצה על ייסוד הליקון- על המעוף (כמו הסוס),ובעיקר על התמדה ומסירות אין קץ .החגיגה
המתוכננת מפתה לעזוב הכל ולהשתתף בהכל.
תודה, שירית, את מאוד מוזמנת. מיד אפרסם מיפרט אירועים.