אמיר אור
אמיר אור
נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות.
על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות.
אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן.
ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער".
אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.
אמיר אור משורר, מתרגם, חוקר ועורך
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
אמיר
יש לך ודאי נחת לראות את היופי הזה . יפי הנפש שניכר בפנים. יפים יפים
בוודאי, מירי, הרבה נחת 🙂 בפעם הבא את מוזמנת להוסיף את פנייך לתמונה.
כנ"ל. (היי חגית. היי עסיסו).
אי אפשר להביא הכל, יעלה, אבל עוד רבים וטובים ממטענו השתתפו שם:
מוטי, רמי, יקיר, אלי, שמעון, אורה, חדוה, אשר, נועם, ליאור, שלומי, ענת, גיורא, פ., ננו ובטוח לא זכרתי את כולם.
אחלה לראות את האנשים שמאחורי המילים.
אמיר, בצער,
עלי מטפסים אם אני מפרסם צמשהו בטעות פעמיים. עליך וודאי לא יטפסו בגלל דברים מקריים וטפשיים כאלה.
איריס עליעה כותבת לך: "אחלה לראות את האנשים שמאחור [י המילים]
למה רואים את טובה גרטנר רק מאחור דוקא? (מלפנים לא טובה?)
אמיר,
אני הולך לערוך, בע"ה, ערב שירה לדברים שכתבתי בבית הסופר. אני זקוק למנחה. יש לך הצעות? או שבעצמך מתחשק לך להנחות? ( יהיה מענין שתנחה ערב לשירים שאתה דוחה, כמדומה לי).
משה
קובלנות אני שומע, משה? 🙂
יש טובה מלפנים ויש גם טובה מאחור, והטובה הכי טובה, היא זו שאפשר היה לשמוע שרה במרכז הגאה בגן מאיר.
קלום