מאמרים – שירה

צביטת הבשר – רוני סומק

    רוני סומק צביטת הבשר   אמיר אור:"החיה שבלב". הוצאת קשב לשירה   אי אפשר להבין את האדם המכונה "פרימיטיבי" מבלי להתבונן בציורי המערות שלו. בציורים אלה חרט אותו אדם את פחדיו, את גוף החיות שגרמו לו לחדד את חיציו טוב יותר. נדמה לי שציורים אלה הם גם מטאפורה לשירי אהבה. הם צריכים להיות יפים, הם צריכים להיות תצלום ...

קרא עוד »

שַׂהֲבָה פִּתְעוֹדִית – החלק השני

    שַׂהֲבָה פִּתְעוֹדִית מִשְׁתַּלְחֶנֶת בְּעֵיוֹנַיִךְ [2] (לקריאה מההתחלה הקש כאן )   האם כשאלתרמן אומר "פִּתְאוֹמִית לָעַד, עֵינַי בָּךְ הֲלוּמוֹת", יש למלים מובן? אנחנו יודעים מהו שדה המשמעות של כל מלה בנפרד – מהו "פתאומית" ומהו "לעד", מהן "עינַי" ומהן "הלומות". החידוש הוא בצירופן של המלים יחד בתוך ניב ניגודים אחד. זהו "אוקסימורון".   אוקסימורונים הם חידות הכרה שאנחנו ...

קרא עוד »

שַׂהֲבָה פִּתְעוֹדִית מִשְׁתַּלְחֶנֶת בְּעֵיוֹנַיִךְ

    אמיר אור שַׂהֲבָה פִּתְעוֹדִית מִשְׁתַּלְחֶנֶת בְּעֵיוֹנַיִךְ [1]     האם שירה היא אמנות בלתי מובנת? האם היא מקודדת?  חידות מצויות כמעט בכל מסורת שירית, ורווחו גם בתרבויות של אזורנו, החל בהצפנות, אקרוסטיכונים ומשחקי לשון, וכלה בחידות ובפרדוקסים הגותיים ומטאפיזיים.  בחידות מושגיות ולשוניות יש כמובן עונג משחקי, אך בה בעת הן עשויות להיות גם רציניות. הוא הדין גם בשירה ...

קרא עוד »

להוציא את האחר מן הראי

      להוציא את האחר מן הראי           ההתבצרות במי שאנחנו, ובדומים לנו – במעגל החברתי שלנו, הדתי, הלאומי או התרבותי – היא זו שמעניקה לאני את הביטחון בגבולותיו – אבל גם כולאת את ההבנה והרגש שלנו באותם מעגלים. בדרך כלל החיכוך שלנו במציאות היום-יום רק מקשיח את גבולותינו ומותיר את "האחר" לסוגיו מחוץ לגדר ומחוץ להבנה.   אבל ...

קרא עוד »

הצורה? התוכן? – מה שביניהם

    הצורה? התוכן? – מה שביניהם   הצורה השירית איננה סדר המלים והפסוקים. הצורה איננה מספר ההברות וההטעמות. אין זו הצורה אלא רק תוויה החיצוניים, קווי המיתאר שלה. תקבולת, סונט או מרובע הם סדר לוגי, אבל עוד קודם לכן הם תווי נשימה, קווי מיתאר של מזג הדיבור.  כשאנחנו פוחדים אנחנו נושמים באופן אחד; כשאנחנו אוהבים אנחנו נושמים באופן אחר. ...

קרא עוד »

השיגעון האלוהי

        השיגעון האלוהי   מי שמגיע אל פתחי השירה בלי שגעון המוסות, ומאמין שיוכל להיעשות משורר הגון מכוחה של אמנות,  לא יתקדש בסודהּ, ושירתו – שירת המיושב בדעתו – תחשך לפני אור שירתם של אחוזי השיגעון.   [אפלטון, פידרוס 244-245, תרגום י. ליבס]   "טובות שאין למעלה מהן מביא לנו השיגעון", טוען אפלטון, ומזכיר בין הנהנים מחסדו של ...

קרא עוד »

השוטה ואמנות הדיכוי (על ביקורת השירה – 4 ואחרון)

    אמנות הדיכוי  (על ביקורת השירה – 4) לקריאה מההתחלה   השוטה   היֹה היָה  פעם שוטה. זמן רב חי לו שליו ושבע רצון; אך אט אט הגיעה לאוזניו השמועה שכל יודעיו ראו בו שוטה מצוי. השוטה בוש ונכלם, ושקע במחשבות קודרות: כיצד יוכל לשים קץ לאותן שמועות לא  נעימות? לבסוף האיר לפתע רעיון את מוחו הקט והקהה, ובלי ...

קרא עוד »

מלך לטור אחד (על ביקורת השירה – 2)

        מלך לטור אחד (על ביקורת השירה – 2) לקריאה מההתחלה   ביקורת הביקורת עשויה להישמע לאחדים מאיתנו כפזמון חוזר סביב מיטתו של שכיב מרע, אבל האמת היא שמתחת לאותה אדרת, בכל זאת השתנתה הגברת. מאז שהדיבור הניו-ז'ורנליסטי והבוטות העכורה שצמחו במקומונים הפכו מצורה לתוכן, הם עברו זה כבר גם למוספי הספרות וגם זכו בהכשר פוסטמודרני. עניינית, ...

קרא עוד »

מי בא לבקר? (על ביקורת השירה -1)

      מי בא לבקר? (על ביקורת השירה – 1)                                           הדיבור השירי, דיבור שטוען במקסימום המשמעות את מינימום המלים, מתקיים כיום בתוך שיח מצטמצם והולך. דווקא ככל שהדיבור טעון יותר, כך הוא דורש הקשר דיאלוגי אינטנסיבי יותר, אלא שלא תמיד דיאלוג כזה מצליח להתקיים הלכה למעשה. בדרך כלל דומה שניתן להציץ בשירה כבמצפן-תרבות זמין. דוגמאות אקראיות מן המעבדה ...

קרא עוד »

הזרה אינטימית

       הַזָּרָה אינטימית תפנית בשירה הבריטית? על שירתה של פיונה סמפסון   שירתה של פיונה סמפסון עלולה להטעות קורא שאינו אמון על צופני האנדרסטייטמנט הבריטי. סמפסון, שהיא כיום מן הקולות הנשמעים ביותר בדור החדש של השירה הבריטית, מסמנת למעשה מרד אינטלקטואלי שסגנונו המדוד הוא סוג של עמדה נחרצת: שירתה מבטאת תפנית ואולי אף דחייה של השירה החברתית־מעמדית שאפיינה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור