מאמרים – דת ורוח

אפוקליפסה 4: עשה זאת בעצמך

   אפוקליפסה כבקשתך (4) [הקש לקריאה מההתחלה]   הדתות הפגאניות – גם ה"פרימיטיביות" במרכאות וגם המפותחות – נתפסו על-ידי התרבות המערבית כ"מפגרות" או בלשונם של המיסיונרים – כ"כופרות ברוחני שבאדם". בדתות אלה הרמוניה עם הטבע הייתה ערך דתי ואתי, אך לאחר דורות של ניצול ודיכוי פיזי ותרבותי, תרבויות פגאניות (כמו סין, יפן או הודו) אימצו את הדגם הדורסני של הכלכלה ...

קרא עוד »

אפוקליפסה 3: אשמדאי, גיהינום, משיח עכשיו

  אפוקליפסה כבקשתך (3) [הקש לקריאה מההתחלה]   האפוקליפסה הזורואסטרית לא כללה שואות אקולוגיות. זו היתה חזות קשה, אבל אופטימית, ול'סרט' הזורואסטרי היה סוף ידוע מראש: גורלו של הרע נגזר כבר ברגע הבריאה. תוצאותיו הוכרעו עם יצירתו של עולמנו כזירה לקרב בין הטוב והרע, כלומר, ברגע שהוגבל המאבק בחלל ובזמן. לכן, ההיסטוריה של העולם הובנה כהיסטוריה קדושה, שבה לָעולם נועד ...

קרא עוד »

אפוקליפסה כבקשתך 2: אצטקים, פרסים, וכוכב הקופים

      אפוקליפסה כבקשתך (2) [הקש לקריאה מההתחלה]   מבין האסכטולוגיות המגוונות שמציעה לנו התרבות האנושית לדורותיה אפשר להבחין בשני סיומים אפשריים: 1.      קטאקְליסְמה – שואה קוסמית. 2.      טרנספורמציה – שינוי למצב-קיום אחֵר. עם הסוג הראשון נמנים אותם דמדומי האלים של הגרמאנים הקדומים, ה'רגנארוֹק'. בדומה להם, בקצהו השני של העולם, המתינו גם האצטקים לשואה קוסמית, אבל עשו כל מה ...

קרא עוד »

אפוקליפסה כבקשתך [1]

  אפוקליפסה כבקשתך (1)    "Quantus tremor est futurus"  (תומס מצ'לאנו)   כשאומרים "אפוקליפסה" מתכוונים לנורא מכל – לשואה קוסמית, לחורבן האנושות או גם לסוף העולם. מקורו של המונח בחזון יוחנן שבברית החדשה, ומה שמתגלה שם ליוחנן הוא אכן סדרת קטסטרופות חמורה ביותר. מילולית פירוש המונח הוא "גילוי נסתרות", אבל אין זה גילוי סתם אלא גילוי המאורעות האחרונים: מלחמת בני ...

קרא עוד »

חושפת פסח ומכסה פסחיים **

    חושפת פסח ומכסה פסחיים  (2)   משתה היהודים: הלילה הזה כולנו מסובין לסימפוזיון   חג הפסח לא רק איבד את צביונו החקלאי המקראי, אלא גם לבש בתקופת חז"ל צורה הלניסטית מובהקת מה לגדיא דזבין אבא ולחג הפסח? – שלא כמו בסדר שלנו, הגדי הזה באמת מובל כצאן לזבח. החג המקראי היה ה'עיד-אל-אתחא' שלנו – חג רועים, שבו הקורבן ...

קרא עוד »

חושפת פסח ומכסה פסחיים *

    חושפת פסח ומכסה פסחיים  (1) שׂה לעזאזל וצלוב של פסח   חג הפסח הוא חג עתיק ביותר שקדם ליהדות באלפי שנים וראשיתו נעלמת בערפילי הפרהיסטוריה השמית. שורשיו של הפסח העברי נעוצים בשני חגי אביב – שהתאחדו לאחד.  הראשון הוא 'חג הפסח', החל בירח המלא של ניסן, והוא חג נפרד מ'חג המצות' שמתחיל מן הירח המלא והלאה. המשותף לשני ...

קרא עוד »

היכונו! חידון האחד באפריל

    חג כּל השוֹטִים        ה-1 באפריל נותר לבד בעולמנו הרציני, שריד ופליט אחרון לכל חגי השטות, וכיום גם הוא כבר כמעט חג עצוב. בעולם העתיק חגגו הרבה חגים כאלה – חגי פריון, חגי יין, חגי נשים וראשי שנה – שבהם ליום אחד שברו את כל הנורמות של הנימוס והסגנון, מחקו או הפכו עמדות ותפקידים בחברה, והתירו את כבלי ...

קרא עוד »

בראשית הי(ת)ה אלוהים אנדרוגינוס

             בראשית הי(ת)ה אלוהים אנדרוגינוס   כבר בראשית ה"בראשית" התנ"ך מתווכח עם עצמו בשאלת המינים. מיתוס הבריאה היהודי מכליא יחד שני מקורות מיתולוגיים: הראשון הוא זה שבו מכונה הבורא 'אלוהים',  ובתוך שבעת ימי הבריאה מספיק לברוא בחמישה פסוקים גם את בני האדם (מתחילת הספר ועד פרק ב' 3). במקור השני האל מכונה 'יהוה-אלוהים, בורא את העולם ...

קרא עוד »

איך ילד אדם את חוה אמו

     ליום שחרור המינים הבינלאומי איך ילד אדם את חוה אמו      "וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה, וייפח באפיו נשמת חיים"     "ואת הצלע אשר לקח יהוה אלוהים עשה לאשה"   אדם בא לעולם מאבא אלוהים ואמא אדמה, אבל העניין די מובלע. מהמיתוס של "בראשית" יוצא שאלוהים כאילו בורא את אדם לבדו, למרות שבעצם הוא ...

קרא עוד »

בראשית – המיתוס היהודי

         בראשית       מיתוס הבריאה היהודי הוא יצירה די מוזרה גם מבחינת ה"אונס הספרותי" שהוליד אותו, וגם מבחינת התוכן, המשקף את תפיסת העולם של אותו אונס. קודם כל צריך לומר שהמיתוס היהודי לא צמח באופן אורגני מדור לדור.  המיתוס היהודי הוא לא מיתוס "טבעי" אלא פרי עריכה ושכתוב של מיתוסים עבריים קדומים. המיתוסים האלה נוצרו במהלך דורות של ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור