אַחַת        (3-1)     1   אַחַת וִיחִידָה כְּמוֹ טִפָּה שֶׁל גֶּשֶׁם כְּמוֹ גַּרְגֵּר שֶׁל אֹרֶז שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁנִי     2               בְּעֵינַיִךְ אֵינִי מוֹצֵא דָּבָר בְּעוֹרֵךְ אֵינִי מוֹצֵא דָּבָר בְּלִבֵּךְ אֵינִי מוֹצֵא. בְּלִי קַרְקָעִית, אַתְּ כָּאן.  3   מוּטָב שֶׁתִּתְלַבְּשִׁי עַכְשָׁו. לֹא, לֹא דַּי בְּבֶגֶד, בְּסִיגַרְיָה, בְּחִיּוּךְ, בְּחֹשֶךְ. מוּטָב שֶׁתִּתְלַבְּשִׁי עַכְשָׁו.                     המשך לשירים 6-4   ...

   שיר שלי, מתוך איזור הכאב של תמונות מחיי זוגיות     לֹא זָזָה   שׁוֹמֶרֶת. רַק שׁוֹמֶרֶת. שֶׁלִּי, לֹא שֶׁלִּי, שֶׁלִּי, לֹא שֶׁלָּהּ, לֹא   כְּבָר לֹא מְרַחְרַחַת בְּגָדִים, לֹא מְחַפֶּשֶׂת, לֹא עָלַי. בֹּשֶׂם אוֹ שְׂפָתוֹן אֵינָם נִמְחִים אַף פַּעַם, וְהַלֵּב הַבּוֹגְדָנִי עוֹדוֹ מַרְגִּישׁ גַּם אַחֲרֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה. עַל הַמִּשְׁמָר, בַּגֶּשֶׁם, בַּקֹּר, אַתְּ לֹא זָזָה. זוֹכֶרֶת אֵיךְ שׁוּב וָשׁוּב ...

    מלחמה ואהבה שיר  שקראתי בפסטיבל – מתוך המפגש 'עשו אהבה, לא מלחמה' :   בּוֹא   בּוֹא נַעֲשֶׂה אַהֲבָה, לֹא מְצִיאוּת. אֵין לִי כְּבָר כֹּחַ לָמוּת וְלָמוּת. הָאֲחֵרוּת הַזֹּאת, שֶׁלְּךָ וְשֶלִּי מְסֻכֶּנֶת פָּחוֹת (אוֹ כָּךְ לְפָחוֹת לַאֲנִיּוּת דַּעְתִּי) – לֹא. אַל תָּעֵז אַל תְּנַסֶּה אֲפִילוּ לְהָבִין אוֹתִי. לְהֵפֶךְ, תִּתְיַחֵס אֵלַי כְּמוֹ אוֹיֵב, רַגֵּל אַחֲרַי בְּרֶגֶל קַלָּה, שִׂים לֵב. ...

    לַחֹפֶשׁ נוֹלַד   הוּא דִלֵּג כָּל הַדֶּרֶך לַפַּרְק. גֶּשֶׁם זִרְזֵף. תָּלַשׁ עָלֶה עֲנָק, וְחָבַשׁ לְרֹאשׁוֹ. אַחַר כָּךְ נִפְטַר מֵהַחֻלְצָה. אַחַר כָּךְ מֵהַנַּעֲלַיִם. עַל שְׂפַת הָאֲגַם נֶעְצַר, וְתָקַע עֵינַיִם בַּמַּיִם. הִשְׁרִישׁ בְּהוֹנוֹת בַּבֹּץ הַשָּׁחֹר, וְהִתְנַדְנֵד בָּרוּחַ. הוּא הָיָה מְפֻטָּר וְחָפְשִׁי.   אֵין, לֹא הָיָה, וְלֹא יִהְיֶה. עֲנָנִים וְעוֹד עֲנָנִים. בַּרְוָז סַקְרָנִי מְחַטֵּט בֵּין רַגְלָיו. יָד כְּבָרָק. הוּא לָחַץ וְלָחַץ. ...

    נִחְיֶה, נֹאהַב                      נֹאהַב בְּטֶרֶם לַיְלָה, נִחְיֶה, נֹאהַב! – אֶת כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ נִתֵּן לְמַעַן רֶגַע, נִתֵּן וְלֹא נֶחְסַר, נָמוּת בִּנְשִׁיקָה לְאֶלֶף נְצָחִים!   בּוֹא שִׁכָּרוֹן, כַּסֵּנוּ שְׁנֵינוּ בִּשְׂמִיכָה אַחַת, שֶׁאֵין בָּהּ זִכָּרוֹן; אֶלֶף נְשִׁיקוֹת לָךְ, וּפְרוּטָה אַחַת לְכָארוֹן הַזָּקֵן.   בַּת בְּלִי דְּמוּת, גַּלִּי פָּנַיִךְ, בְּחֶמֶק הַצַּוָּאר הַזֶּה יָפָה אַתְּ לְהַכְאִיב! עוֹר חָטוּף אֲנִי, אֵבֶר בִּבְשָׂרֵךְ, רְאִינִי ...

    עוֹד  [15] לָכֵן, אֵינִי מַבִּיט בְּךָ אֲפִלּוּ, וּמַעְדִּיף אֶת הַחַלּוֹן, וְהָעַיִן, בְּרֻדָּה בִּשְׁחוֹרִים אֲפֹרִים, מִתְרַחֶקֶת עַכְשָׁו   לְגַלּוֹת פֹּה כַּמָּה הֶקֵּפִים שְׁבוּרִים שֶׁל צְמִיחָה שֶׁלִבָּם אֶחָד וְאֵינֶנּוּ נִכָּר לְמַרְאֶה.   כְּמוֹ עוֹר יָבֵשׁ שֶׁל פִּיל, חֲרוּץ אִיִּים, עַתִּיק, עֵץ הַזַּיִת אוֹסֵף אֶת קְפָלָיו   אֶל קֹעַר חַמּוּקִים זְקֵנִים, שׁוֹקְעֵי צֵל, שָׁבִים לְהִמָּתַח בְּקִמּוּרִים שֶׁחֻסְפְּסוּ בִּנְגִיעוֹת הַשֶּׁמֶשׁ. שָׁם   ...

      לְאֵלַת הַהִשְׁתַּנּוּת   עוֹטַת פָּנִים, אֵלַת חֲלוֹף, מַלְכַּת הַזְּמַן וְהַתְּמוּרָה שֶׁלֹּא נִרְאֵית לְעֵין הַיּוֹם אֶלָּא גּוּפוֹת גּוּפוֹת; אַתְּ הַטּוֹוָה רָעָב בַּשֹּבַע, הַמַּתְפִּיחָה כְּרֵסֵי נָשִׁים וּמְיַלֶּדֶת זְמַן מִזְּמַן; אַתְּ הַחוֹמֶקֶת אֲיֻמָּה בְּמַצְּבוֹתָיו שֶׁל זִכְרוֹנֵנוּ – מִכַּף עַד רֹאשׁ אַחַת אַתְּ, גַּם אִם בְּפִינוּ    שְׁמֵךְ אֶחָד-אֶחָד.      אֵלַת חֲלוֹף עוֹטַת פָּנִים, אֵלַיִךְ שׁוּב נִפְשֹׁט צַוָּאר:   בָּרִאשׁוֹנָה כַּחֲסִידָה, מַרְחִיבָה ...

      נעילה                  הַמַּיִם מְגַלְגְּלִים אוֹתְךָ, מְגַלְגְּלִים אוֹתְךָ, מְגַלְגְּלִים אוֹתְךָ,        הַמַּיִם מְגַלְגְּלִים אוֹתְךָ – עַד שֶׁאַתָּה חָלָק חָלָק חָלָק – –   וַעֲדַיִן, כְּשֶׁכְּבָר פּוֹנֶה הַיּוֹם וְנִפְתָּחִים פְּנֵי הַמַּרְאוֹת, לֵאִים מִשֵּׂאת אֶת גְּבוּלֵיהֶם וּמִתְמַלְּאִים בְּצֵל, עֲדַיִן, אֵינִי רוֹצֶה לִזְכֹּר אוֹתְךָ מֵעֵבֶר לְפָנֶיךָ אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבַד.   אַךְ כְּמוֹ בְּשׂוֹרָה בִּלְתִּי מְפֻעְנַחַת צִפּוֹר כֵּהָה חוֹלֶפֶת לִפְנֵי שִׁמְשַׁת ...

    אָמְרָה שִׁמְךָ   אָמְרָה: שִׁמְךָ אֵינִי רוֹצָה לָדַעַת רַק עַל בְּשָׂרְךָ אֶרְכַּב בְּחֵשֶׁק עֵת לֵיל שְׁדֵמוֹת בְּלַפִּידִים יוּאַר. בְּלֵיל מִזְרָע קָדוֹש, לִצְלִיל אַבּוּב וָתֹף, אֶצְלַח גַּלֵּי גְּבָרִים עַל כֶּרֶס אֲדָמָה; 'הַאי-הַאי' אֶצְהַל בְּשִׁיר צִוְחוֹת נָשִׁים, בְּשִׁיר קָדוֹשׁ שֶׁלְּאַחֲוַת הַסּוּס.   אַךְ הוּא, נוֹאֵק בְּזִרְמָתוֹ תַּחְתֶּיהָ, מַרְעִיד, לוֹפֵת מָתְנֶיהָ וּמַבָּטוֹ אֵלֶיהָ, גּוֹאֶה אֲרֻבּוֹתָיו.   אָמְרָה: ' שִׁמְךָ'…   – ...

   *   הַזֶּרַע זוֹכֵר אֶת הַפֶּרַח שֶׁפָּרַח   הַזֶּרַע זוֹכֵר אֶת הַפֶּרַח שֶׁיִּפְרַח   *      מתוך "פנים", עם עובד  1990          ארבע ההסכמות