מִכְתָּב שֵׁנִי   מַבִּיט עַכְשָׁו בָּאָח, בָּעֵץ הַמִּזְדַּהֵר: כָּמוֹהוּ בְּלִבֵּךְ לִבִּי בּוֹעֵר – נִפְרָד לְחֹם וְאֵפֶר.   מתוך "החיה שבלב"     ערב השקה לספרו של   אמיר  אור החיה שבלב אהבות 2010-1990  מבחר שירי אהבה       יום ג' 01.6.10 20:00   משתתפים: אמיר אור רפי וייכרט טובה גרטנר   קרון הספרים רח. המגדל 2 ...

  נָחָשׁ   אֲנִי נְחַשׁ אַהֲבָה מִתְפַּתֵּל בִּבְשָׂרֵךְ זָקוּר בְּשָׁדַיִךְ, נוֹשֵׁךְ בְּרַחְמֵךְ וְעוֹלֶה בְּחוֹפַיִךְ כְּיָם מְלַחֵךְ גּוֹאֶה וּמַקְצִיף וְנִשְׁבָּר בְּדָמֵךְ. וְאַחֲרַי אֶמְשְׁכֵךְ בַּלֵּילוֹת אֱלֵי עֵדֶן לְחַדֵּשׁ אַהֲבָתֵנוּ בַּגָּן כְּמִקֶּדֶם.   ***   החיה שבלב מדווחת מן השטח:   היום – "כשהאהבה מטלטלת יותר טבעי לנו לרקוד מאשר ללכת" אבי אליאס משוחח אתי על "החיה שבלב" בישראל פוסט: http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=16297&blogID=284   מחר ...

        ירוק ועצל כמטחוי העין נוף עצים ועשב נמוג בגשם *** איפה אני כותב את זה? במקום שבו היופי מרחיב את הרוח. חזרתי מפסטיבל שירה אחר באמת, פסטיבל שבעצם ממשיך את המסורת של דרום סין – התכנסות חברים לשתייה ושירה בצוותא לאור הירח, בשיט על האגם, או מול הוּאנג שאן – ההר הצהוב עוטה הערפל. כן, המסורת ...

       מִן הַמִּלּוֹן הַלָּבָן   זֶה אַף פַּעַם לֹא הִתְחִיל, אַתְּ יוֹדַעַת, יָם כְּמוֹ יָם, הַגַּלִּים הִתְאַוּוּ אֶל חוֹל טוֹרְפָנִי, הָיָה דֶּגֶל שָׁחוֹר וְהָיוּ שֶׁטָּבְעוּ, אַחֲרֵי שָׁבוּעַ הַזְּמַן הִתְעַרְבֵּל וְלֵילוֹת נִטְרְפוּ כְּמוֹ קְלָפִים. בְּקָפֵה הַחוֹף הַקָּפֶה בְּחֶשְבּוֹן הָחוֹלוֹת, הוּא אָמַר, אֲנִי מִיַּעֲרוֹת הַגֶּשֶׁם, מִשָּׁם רָצִיתִי לְהַתְחִיל, אֲבָל בַּלַּיְלָה הָיְתָה סוּפָה בַּעֲצֵי הָאַלּוֹן, וַאֲנִי, נִשָּׂא בְּתוֹכָהּ עַד שֶׁגֶּזַע עָמוּם ...

     אַרְבָּעָה   4.  שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל אֵשׁ נָפְלָה מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָעַר הַיָּם       הָאָרֶץ נִבְקְעָה, וּנְחָלִים שֶׁל אַרְגָּמָן לוֹהֵט זָרְמוּ הָעִירָה מִן הָהָר שׁוֹצְפִים בַּהֲדָרָם.       הָרְחוֹבוֹת וְהַכִּכָּר מָלְאוּ הָמוֹן וַהֲמֻלָּה, וּכְבָר בַּבַּיִת אֵשׁ רִצְּדָה, קָפְצָה מֵעֵץ לְעֵץ,        וְהִתְיַשַּׁבְתִּי פֹּה לִרְאוֹת, עַל הַסַּפְסָל, מוּלָהּ. הָאִצְטַגְנִין, בֵּין שַׂרְעַפָּיו, פִּלֵּס דַּרְכּוֹ אֶל הַמִּצְפֶּה,       הַבַּסְטִילְיָה בָּעֲרָה, וְעַל הַגַּרְדּוֹם נוֹתַר רֹאשׁוֹ ...

   אַרְבָּעָה   3.  רָשָׁע   רוֹכְבִים בֵּין אֶרֶץ לְשָׁמַיִם, הִשְׁלַכְנוּ אֲבוּקוֹת בַּיְעָרִים       נוֹתְנִים פַּרְעוֹת רָאשֵׁינוּ בְּשַׁלֶּכֶת הָרְגָבִים הַבּוֹעֲרִים: הַבּוּז לַשַּׁאֲנָן, לְעֶשְׁתּוֹנוֹת בֵּיתוֹ וּלְכָתְלֵי חֻקָּיו!       כָּל שִׁנֵּינוּ בְּפִינוּ מִבֶּטֶן אִמֵּנוּ,   חָלָב וְדָם עַל לְשׁוֹנֵנוּ, נִרְדַּפְנוּ, נִכְלֵאנוּ, עֻנֵּינוּ  –          עַד אֵשׁ נָפְלָה וַתְּלַהֵט, וְדִין אֶת הֶהָרִים נָקַב. וּכְשֶׁבָּאֵשׁ כָּלוּ  "עוֹלָם", "תַּרְבּוּת", "הִיסְטוֹרְיָה"       הֵגַחְנוּ בְּנֵי חוֹרִין בְּתוֹךְ ...

     אַרְבָּעָה   2.  חָכָם                        יוֹדְעִים שֶׁנִּבְחַרְנוּ לָדַעַת, רָשַׁמְנוּ אֶת דְּבַר הָאוֹתוֹת:       קַו לַקַּו בִּשְׁמֵי הַסֵּפֶר  הַפָּתוּחַ כָּאן לַנֶּצַח, מֵעָלֵינוּ כְּבָר הוּנַף שׁוֹט-שָׁבִיט הַמִּתְלַקֵּחַ       כְּפִי שֶׁהַנְּבִיאִים נִבְּאוּהוּ, וְאִמַּתְנוּ בִּמְדִידוֹת. יוֹדְעִים שֶׁנִּבְחַרְנוּ לָדַעַת, הֵגַפְנוּ בְּרִיחַ וּדְלָתַיִם       וּבְחֶרֶט אֱנוֹשׁ חָרַתְנוּ אֶת דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁנּוֹתְרוּ: 'אֵשׁ מֵרוּחַ, אֵשׁ עַל יָם וְאֵשׁ מֵאֶרֶץ יִבְעֲרוּ;       יוֹנָה וְזַיִת יִבְעֲרוּ  – ...

     כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה    לקראת הפסח אני מעלה כאן, אחד אחד, את הבנים ההם מההגדה, שעודם נמצאים בינינו גם בימי פומפי האחרונים. 1.  תָּם   מִסְתַּפְּקִים בַּלֹּא מַסְפִּיק, שְׁלֵמִים בִּתְשׁוּקָתֵנוּ הָלְאָה        אֶל הָעוֹד שֶׁכָּל יָדֵינוּ לֹא יוּכְלוּ לְהָכִילוֹ, עָלִינוּ עִם סוּסֵי הַשֶּׁמֶשׁ אֶל מְרוֹם הַמְּלֹא              וְשִׁכּוֹרֵי אֲוִיר פְּרָאִי הִמְשַׁכְנוּ מַעְלָה מַעְלָה בְּלִי חוּשׁ בַּבְּעֵרָה פּוֹשֶׁטֶת  בְּשֵׂעָר, סוּסִים ...

  הוּא בָּא   [12] הַאִם תָּבוֹא? הַאִם אֶשְׂמַח לִפְגֹּש אוֹתְךָ? הַאִם הַדֶּלֶת תִּהְיֶה הַשַּׁעַר? הַאִם שָׁלֹש אִשִּׁים עֲדַיִן יְקַדְּמוּ פָּנֶיךָ    וַעֲדַיִן שְׁמוֹתֵיהֶן יִהְיוּ מְפֹרָשִׁים? אֵש לֵב, אֵשׁ רֹאשׁ, אֵשׁ בֵּין-הָרַגְלַיִם? הַאִם פָּנֶיךָ הֵם   עֲצֵי בָּעֵר לְשַׁלְהַבְתָּן עַכְשָׁו, הַאִם פָּנֶיךָ נִצְחִיִּים כְּמוֹהֶן? הַאִם אִשֵּׁי תָּמִיד יַתְמִידוּ?   הֲלֹא כָּלוּ הַפַּרְפָּרִים? הַאִם הֵן בּוֹעֲרוֹת כָּךְ, כְּמוֹ נְשִׁימָה, כְּמוֹ אֵש ...

     אַחַת    (6-4)     4   הַכִּיּוֹר יָנַק אֶת הַמַּיִם בָּהֶם שָׁטַפְתְּ אֶת מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁטֹף: מַרְאֶה שֶׁאֵין בּוֹ דְּמוּת אֶלָּא מַבָּט בִּלְבַד. 5   מִי הָיִית לִפְנֵי שֶׁאֶת הַגּוּף הַזֶּה לָבַשְׁתְּ? אֲפִלּוּ לְטַבּוּר דָּאַגְתְּ: בְּדִיּוּק בָּאֶמְצַע.                         6   לֹא אֶקְרָא לָךְ. פִּרְחֵי הַשָּׁזִיף, פִּרְחֵי הַסּוֹיָה, פִּרְחֵי הַדֻּבְדְּבָן מֵתִים כְּשֶׁקּוֹרְאִים לָהֶם בְּשֵׁם.          מֵת הַשִּׁיר ...