מִנְחָה      כְּבָר נִקִּינוּ אֶת הַדָּם מֵעַל הַמִזְבְּחוֹת, שֶׁקֹּדֶם עוֹד כִּנִּינוּ "עוֹרְקֵי תְּנוּעָה", "שֵׁרוּת סָדִיר", וּמִזְבְּחוֹת בֵּינַיִם –   "מִשְׁפָּחָה", "מְדִינָה", "מְקוֹם עֲבוֹדָה" – וְגַם: "בֵּית סֵפֶר", "בֵּית אָבוֹת", אוֹ "בֵּית מְשֻׁגָּעִים";   כֻּלָם מִצְטַחְצְחִים בְּבֹהַק שֶׁל אַחֲרֵי, וְרַק נוֹתְרוּ הַסַּכִּינִים, הַמַּרְחָשׁוֹת, הָאִלְפָּסִים, הַמַּזְלְגוֹת, הַתַּרְוָדִים, הַגֶּחָלִים   הַלוֹחֲשׁוֹת עֲדַיִן: מוֹדוֹת אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ עַל קָרְבַּן הַיּוֹם, עַל הַלֶּחֶם ...

     2   גַּלִּים   אַחַר כָּךְ / כִּשְׁמוֹנִים שָׁנָה אַחַר כָּךְ / הֵם חוֹזְרִים. עַל חוֹף אָנָטוֹלִי שְׁכוּחַ-אֵל / בִּכְפָר קָטָן / מְרֻפָּשׁ וּקְשֵׁה יוֹם / בְּמָקוֹם שֶׁהָאֲנָשִׁים / בְּקֹשִי מְדַבְּרִים – / זוֹהִי אִמָּא שֶׁלָּהּ שֶׁמְּגַלָּה שֶׁ /  הִיא הָרָה. שַׁחַר עוֹלֶה / שְׁמֵי אַרְגָּמָן / גַּלִּים בָּאִים וּבָאִים / עוֹד שֶׁמֶשׁ נוֹלֶדֶת. / וְהִיא / רַק ...

      1 עֵינַיִם   בַּמֵּאָה הָ-4 לִפְנֵי הַסְּפִירָה / הוּא מִתְמַנֶּה לִהְיוֹת / הַמְפַקֵּד הֶחָדָשׁ שֶׁל הַמִּשְׁמָר: / שִׁרְיוֹן, קַסְדָּה, חֶרֶב, שַׁרְבִיט – / הוּא הַמְפַקֵּד / וְהִיא / מְחַיֶּכֶת. / אָה! שׁוֹמְרֵי הַמִּקְדָּשׁ! / צוֹפִים לְמֵרָחוֹק! / אֲבָל אַף פַּעַם לֹא רוֹאִים / אֶת הַכֹּהֶנֶת הַצְּעִירָה / בּוֹעֶרֶת / בִּפְנִים הַמִּקְדָּשׁ, בְּאֵשׁ הַתָּמִיד / אוֹתָהּ הִיא שׁוֹמֶרֶת. / ...

מכתב ראשון                                                                                                            עָלֶה רִשְׁרֵשׁ, חָדַל. הָרַחַשׁ שָׁח עַל אֹזֶן. כָּאן הַשָּׁמַיִם עַל הַמַּיִם, עָנָן עַל אֲדָמָה. רַק פְּנֵי אֲגַם כּוֹלְאוֹת בָּעֹמֶק אֶת תְּמוּנַת הַגֹּבַהּ: יַעַר אֳרָנִים וּטְחָב, אֲפָר, שְׁבִילֵי שַׁלֶּכֶת מְלֻטָּפִים בַּעֲרָפֶל חִוֵּר.           וְרַק פָּנַיִךְ שֶׁצָּפוֹת בֵּין הַקָּנִים לָרֶגַע יוֹדְעוֹת אֶת מַה שֶּׁחַלּוֹנִי שָׁכַח: כְּבָר סְתָו עָבַר וְאַתְּ פֹּה מְהַלֶּכֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַשּׁוֹקְטִים מִתַּחַת צַעֲדֵךְ. מתוך ...

      שיר של בת-קול-וחצי *   הנה אתה שוב. כבר כמעט שכבתי לישון בהיסוס הזה. אני כותב לך משום שנראה לי שמנורת ההולוגן כבר שרפה את הזבוב עד תומו. חשבתי להתחצף ולכתוב לך ממש בתוך שדה ההשראה שלך. אני מחמיץ אותך שוב. מתבלבל בעצמי אם זה רק אני פה שרואה שני ילדים חולים שכובים במיטתם.   סגרתי את ...

  לאחר שהדיון בתגובות ל"הקרקס" עבר מן האמנות ושפת האהבה האינטימית שבה נכתב השיר אל ממלכת הריאליזם הסוציאליסטי ומשטרת האמנות, החלטתי  לדלג אל השיר האחרון במחזור – "ארורה" – ולסגור עניין.  כל העניין יצא מהקשרו הראוי.  ובכל זאת, אחרי הויכוח אתמול על אמנות וחיים החלטתי כן להביא עוד פרק-שיר קטן מ"אהבה מכשפת" וגם שיר מענה מאת  בת-קול-וחצי.  אני מקוה שבכך הכל ...

       2 בְּחַדְרָהּ     הִיא הָיְתָה זַמֶּרֶת בָּרִים / וְהִיא הִמְשִׁיכָה לָשִׁיר / גַּם בָּעִיר הַכְּבוּשָׁה / לְבַד / בְּלִי דָּבָר שֶׁיָּגֵן עָלֶיהָ / מִלְּבַד תְּשׁוּקָתוֹ. / עַכְשָׁו, בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה / הִיא יוֹשֶׁבֶת וּמִסְתַּכֶּלֶת / בַּמַּרְאָה הָאוֹבָאלִית בְּחַדְרָהּ  הַקָּטָן / שָׁם מָסְרָה לָרִאשׁוֹנָה / תְּמוּרַת הֲגַנָּה וּמָזוֹן / אֶת גּוּפָהּ לִרְצוֹנוֹ. / אֲבָל אַחַר כָּךְ – לָמְדָה לֶאֱהֹב ...

      חבל הצלה לאשה בבית הגדול  ציור מאת דבורה אשכנזי השיר – בבית הגדול מאוד מרגש, פעמים רבות הרגשתי ככה.  הדבר הראשון עליו חשבתי – חבל הצלה. http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=3935&blogID=182#res32910    

      1 בַּבַּיִת הַגָּדוֹל     בַּבַּיִת הַגָּדוֹל / עָמֹק פְּנִימָה בְּלַבִּירִינְתְּ הַחֲדָרִים / הִיא יוֹשֶׁבֶת עַל מִטָּתָהּ מְהֻרְהֶרֶת. / הַאִם הִיא זוֹכֶרֶת? תְּמוּנוֹת מִמָּקוֹם אַחֵר, שָׁם בַּחוּץ / מוֹפִיעוֹת בָּהּ – / מִדְרוֹנוֹת יְרֻקִּים / כְּבָשִׂים, בָּתֵּי חֹמֶר / חוֹמוֹת טִיט שָׂרוּף / מְעֻגָּלוֹת הֵיטֵב. / הֵיכָן זֶה הָיָה? / הַאִם הָיוּ אֵלֶּה חַיֶּיהָ? / חַיֶּיהָ שֶׁלָּהּ? ...

  הַפִּתּוּי    זֶה הָיָה הַפִּתּוּי: לְחַכֵּךְ אֶת הָאֲנִי כְּנֶגֶד הָאַתָּה, אֶת מַחְשַׁבְתֵּנוּ כְּנֶגֶד תְּמוּנוֹתֶיהָ. לָחוּשׁ.   שָׁם, אַתָּה זוֹכֵר, הָיִינוּ כְּבָר קֹדֶם, בְּלִי אֵם וּבְלִי אָב, בְּלִי טַבּוּר, מְסֻמָּנִים רַק בַּחִתּוּךְ הָרִאשׁוֹן. חָפְשִׁיִּים מִכֹּבֶד, מִמִּדָּה, מִכְּלָיָה, נָדַדְנוּ זֶה בָּזֶה, חָלַמְנוּ עוֹלָמוֹת, חָיִינוּ.   אֲבָל הַהִמּוּר הָיָה נָמוּךְ מִדַּי, הַסִּכּוּן – רַק מִשְׂחָק. הַתְּשׁוּקָה הָיְתָה מַעֲשֶׂה, שָׁלֵם בִּן רֶגַע. כָּכָה ...