שפה שקרמה גוף

על הדרך

    על הדרך   הדרך אל פנימיותה של השירה היא מן העולם אל ההכרה, אבל זוהי דרך שאינה מסתיימת בסופה אלא באמצעה: דרך השירה אינה ממוססת את העולם ואינה מסתירה את ההכרה.  בשירה ההכרה מדברת את העולם.   לבנו גס בבריאות הקטנות של מלותינו, שמובעות כלאחר יד ונשכחות מיד. אבל מלים אינן נעלמות באמת. עולמות של צליל ואור נבראים ...

קרא עוד »

קריאה וכתיבה

  מגוון הפרשנויות הפורה שלכם לשלושת השירים הראשונים מן המחזור שהעליתי כאן "אחת (1)" , הפתיע אותי, אבל גם הדגים עבורי עד כמה "הקורא עונה ליצירה" מתוך עולמו וחוויותיו שלו. התברר לי בדיעבד שחלוקתו של המחזור לשניים לא הייתה רק כמותית. היא הסתירה מדי את המפתח הרגשי לשירים, ושלחה את הקורא לחפש את המפתח הזה בתוך עצמו. ההתבוננות בשלושת השירים הראשונים ...

קרא עוד »

להרגיש, לחשוב: שיחות על שירה

     שְׁלִישִׁירָה      שיחות על שירה  בהליקון   מן הפינה אל הבמה: השירה המזרחית בישראל אלמוג בהר משוחח עם ארז ביטון   ב"ספר הנענע" (1979) שואל ארז ביטון: "מַה זֶה לִהְיוֹת אוֹתֶנְטִי?" ועונה: "לָרוּץ בְּאֶמְצַע דִיזֶנְגוֹף וְלִצְעוֹק בִּיהוּדִית מָרוֹקָאִית. / 'אָנָא מִן אֶלְמַגְרַבּ אָנָא מִן אֶלְמַגְרַבּ" (= אני מהרי האטלס אני מהרי האטלס).   שאלתו של ביטון עדיין מהדהדת, ...

קרא עוד »

אחד? אלוהינו?

      שפה שקרמה גוף    38: אחד? אלוהינו?   אפילו במונותיאיזם הרושף של היהדות 'השם' הוא שמות, ויהוה הוא אל רב-פנים וכינויים: אל עליון ואל שדי, אלוהי צבאות וצור ישראל, הקב"ה, אדוני, כתר אינסוף – וזה לא הסוף.   השם הוא פנתיאון שלם. במקרא הוא מכונה  תחילה 'אלהים', ובהמשך – 'יהוה אלהים'; מיהו או מיהם האלוהים האלה? לא ...

קרא עוד »

אנשי השם

      שפה שקרמה גוף    35:  אנשי השם   העברית היא שפת השם: היא מדברת קודם כל בשמות, ומבחינה בתמורותיהם ובזיקותיהם כחלק מתמונת מחשבה אחת. העברית דלה וקשיחה במערכות הפועל שלה. היא אוהבת ליצור תארים באמצעות סמיכות שמות, גוזרת את ההווה שלה מן השם,  ואף יוצרת פסוקים שלמים על טהרת השם.  בהשוואה, גזעי מלותיה של האנגלית הם בעיקרם ...

קרא עוד »

מאגיה כשפה

     שפה שקרמה גוף    32:  מאגיה כשָׂפה   בראשית היתה המלה, ועקרונות הקיום קדמו לדברים. אם כסברתם של תיאולוגים הרוח קדמה לבשר, הרי העולם עצמו הוא שפה שקרמה גוף. אבל העולם הוא ריבוי של ריבוי, קוסמוס בתוך קוסמוס. מלה מסדר אחד היא שפה מסדר שני. אטומים הם אותיות של צליל ואור. מולקולות הן אלפביתים. גבישים ורקמות הם שפות ...

קרא עוד »

אוהבתיך

    שפה שקרמה גוף      בהמשך למן הנצח אל הזמן    61:  אוהבתיך   בעברית שבפינו איכות הפעולה אינה זוכה לביטויה המיידי בפועל עצמו, ובמקרה שאנחנו זקוקים להבהרה, אנחנו נוטים "לְכַמֵת" את האיכות:   –        "אני אוהב אותך." –        "כמה אתה אוהב אותי?" –         "המון". כוונתנו היא כמובן מטאפורית, אבל המטפוריקה הזאת היא סימפטום של דלות. העברית המקראית חוותה וביטאה באופן ...

קרא עוד »

מן הנצח אל הזמן

   שפה שקרמה גוף    60:  מן הנצח אל הזמן   צורת הפועל שכיום קרויה בפינו "עבר" נוצרה משם העצם, מן ההצבעה על משהו – 'מה שכאן' – בבחינת מובחן ומוגמר, כהתרחשות שנשלמה. "בראשית ברא אלוהים" – כלומר ברא עד תום, ברא בבריאה גמורה.   בהבחנה כזו הפעולה עשויה להיות שלמה ומוגמרת לאו דווקא מבחינת זמנה, אלא גם במידתה או ...

קרא עוד »

כזה כאילו [שפה 58]

    שפה שקרמה גוף    58:  כזה כאילו   עם מיתוס הצבר הישראלי ירשנו גם את הערך של הדיבור הישיר והפשוט. דיבורי עקיפין נתפסו כסימפטום של פחד וחוסר החלטיות או כדיבור צבוע שתכליתו הסתרת האמת ותמרוּן הזולת לרעתו. מיתוס הצבר נוצר כאידיאל של טוהר נאיבי,  מין גלגול ציוני של דמות הפרא האציל. שפתו הייתה אמורה להיות שפת מחשבה חדשה, נגד-גלותית, תבנית ...

קרא עוד »

שפה שקרמה גוף 55: קאנא-שיבּארי

     שפה שקרמה גוף     55:  קָאנָא-שִיבָּארִי   לילה אחד התעוררה אקיקו בבהלה גדולה.  –    אקיקו, מה קרה? –    קאנא-שיבא-רי !    –          ??? –           קאנא-שיבארי !        ביפן כל אחד יודע מה זה קאנאשיבארי: אתה מתעורר בלילה, ער לגמרי, אבל אתה לא יכול להניע אבר. ביפנית יש לזה מלה. מילולית, פירושה הוא 'אסור בשלשלאות', אבל ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור