ארכיון כותב: אמיר אור

הודו 16 – יום האהבה

  הודו 16 – יום האהבה אנחנו חוזרים מן היער ואני מצלצל לבני, יער, לבדוק שוב מה שלומו ומה מצב הלימודים, ובמיוחד המתמטיקה. את שאר הבוקר אנחנו מבלים על המרפסת  – מהאדווה, מנג'ו ונראיאנה משחקים רמי, ואני קורא ספר על הינדואיזם בימינו, ובוהה בצבאים ובקופים שמגיעים ממש עד הבית.   בוקר בקצב הודי, קצב נעים. יומיים אחר כך, בחמש בבוקר, ...

קרא עוד »

הודו 15 – נאגארהולה

    הודו 15 – נאגארְהוֹלֶה מלא חיוּת אני מתעורר לפני הזריחה. שבת בבוקר, ואני סובב את האגם, נושם פנימה את המראות הערפיליים של דמדומי השחר. עם הזריחה מופיעות כמה אגמיות על החוף ועל האי הקטן העצים עמוסים בשקיטנים ושקנאים. מצחיק איך העופות הלבנים הגדולים האלה יושבים להם על ענפי העצים כאילו היו להקת דרורים. אני קורא היום משירתי במארימָאלאפּה ...

קרא עוד »

הודו 14 – מייסור

     הודו 14 היום יום עמוס במפגשים ודיבורים. אני מתענג כפלים על שעות השקט של הבוקר, משקיף מהמרפסת על העצים, וכותב. באחת עשרה מגיע פרופסור צ'נדהאר לקחת אותי לקולג' הצוות של האוניברסיטה, שם אני מרצה לפני מורים בהשתלמות על אמנות כדיאלוג, על 'תפקיד' המשורר בעידן המודרני ובכלל, פוסט מודרניזם, חופש פואטי, מעורבות ואי מעורבות. לפני ההרצאה נושאים נאומי ברכה ...

קרא עוד »

הודו 13 – מייסור

    הודו 13 – מייסור הסטודנטים מתייצבים גם למחרת. מורה כאן הוא כמו גוּרו, והתלמידים ממלאים את כל מצוותיו בצייתנות גם מחוץ ללימודים עצמם. זוהי המסורת מסבירים לי אחדים, ואילו אחרים מבקרים השיטה, וטוענים שהפרופסורים מנצלים ללא בושה את תלותם המוחלטת של התלמידים בהם. אלא שפרופסור מאהאדווה הוא לא פרופסור טיפוסי – הוא עממי, חם, ומדבר עם השרת ומוכר ...

קרא עוד »

רוצחים אותנו! – מכתב מסוריה

      רוצחים אותנו! חברים, קראו מה כותב המשורר והסופר ח'אלד ח'ליפה מדמשק. גם אם איננו יכולים לעשות הרבה, אנחנו יכולים להשמיע את קולו הלאה.  הועבר מסדנת הכותבים הבי"ל של האוניברסיטה הבפטיסטית בהונג קונג (בה הוא חבר) דרך ידידי, המשורר אנסטסיס ויסטוניטיס.   LETTER FROM KHALED KHALIFA My friends, writers and journalists from all over the world, in China ...

קרא עוד »

הודו 12 – מייסור

       הודו 12 – מייסור מההתחלה – ועכשיו עם התמונות: ttp://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=22620&blogID=182 בחלק האחורי של הוואן שמסיע אותנו הנוסעים יושבים זה מול זה, והוא הופך לסלון שיחה. אנחנו נוסעים לתצפית בקאריגאטה – הגבעה השחורה, ושני המלווים שלי, מאהֶנדרה ומאדאפָּה שוקעים שם בשיחה ערה על רעות הלאומיות. מאהנדרה הוא משורר וסופר צעיר, ומאדאפה כותב דוקטורט על ספרות השואה. מאהנדרה מצטט למאדאפה ...

קרא עוד »

הודו 11 – סומאנאת'אפורה

      הודו 11 – סוֹמאנאת'אפּוּרה מאז שפרצו לחדרי אני לא סומך על המנעולים ההודיים. כשהתגוררתי בפוּנה בסוף שנות השבעים שכרתי חדר בחצר של גורדוארה – בית תפילה סיקי – ולמרות שבדרך כלל אף אחד לא שש להתעסק עם הסיקים, פרצו את החדר ורוקנו אותו. אני נועל את חדרי בבית ההארחה במנעול יל שהבאתי איתי – חלק מציוד הפק"ל פה ...

קרא עוד »

הודו 10 – מייסור

      הודו 10 – מייסור סוואמי, הנהג של סוואמי ואני נוסעים למייסור. הנהג פותח לי את הדלת, סוגר את הדלת, סוחב את המזוודות. וישנו כמובן העוזר האישי, והאַיה, המשרתת של הבית. יס סר, פליז, סר. המעמדות האלה, הכלכליים,  לא צורמים פה לאיש, גם לא לסוואמי שכואב כל כך את האפליה של הדאליט שנוצלו לאורך דורות. להבדיל, זה מזכיר לי ...

קרא עוד »

הודו 9 – בנגלור

    הודו 9 מההתחלה: http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=22620&blogID=182   בנגלור, בירת קַרנאטאקה, ממוקמת על רמת דקאן כמעט קילומטר מעל פני הים, והרבה יותר יבש וקריר פה, במיוחד בשש בבוקר, כשאני יוצא עם סוואמי לריצת בוקר בגני לאלְבּאג. הגנים משופעים בעצים, בריכות לוטוס ושפע פרחים – בעיקר שושנים אדומות, שעל שמם  נקרא המקום 'לאלבאג' – הגנים האדומים. טיפּוֹ סולטן בנה אותם במאה ה-18, ...

קרא עוד »

הודו 8 – בנגלור

     הודו 8 מההתחלה: http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=22620&blogID=182   בארבע אחר הצהריים אני נוחת בשדה התעופה של בנגלור, שם מחכים לי הנהג והעוזר של מארחי, המשורר מודנאקודו צ'ינאסוואמי. סוואמי, כפי שקוראים לו ידידיו, הוא דאליט, כלומר בן לקאסטה של אסורים במגע. הוא נולד למשפחה כפרית, ובנה את עצמו במו ידיו. יש לו תואר במנהל עסקים ודוקטורט בספרות, והוא מנהל מחלקת החשבונות של ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור