לי עברון-ועקנין: לדבר את האהבה הטובה - שירים וסיפורים
  • לי עברון-וקנין

*

*

שירי פופ משנות השמונים

מזכירים לי אותךָ

נערים חיוורים עם מבט דרמטי

אהבה שמתהפכת לשנאה

ריקודי סלואו צמודים כשהלב דוהר

ומחשב להתפקע, לחדור

אל הגוף האחר,

להתערבב בַּלב הדוהר האחר

 

ועלבון העומדים מן הצד בַּמסיבה

 

41 תגובות

  1. אוי, לי
    לא רק שנות השמונים. אותו דבר גם בסוף שנות השישים.
    אני זוכר את מרתף "בית העם" במושב ,את הפטפון עם התקליטים של אדמו או פול אנקה. ואת המנורה האדומה של הפטפון שבעת ריקוד הסלואו (כ"שהצמדנו") היה מישהו שזכר לשים משהו על המנורה האדומה הקטנה, כדי "שלא יראו".

    תודה על הזכרונות.

  2. אהבתי את תיאור הלבבות הדוהרים/מתערבבים, ובעיקר את השורה האחרונה, העומדת מן הצד.
    ובלי קשר – שמחתי למצוא אותך כאן פתאום.

  3. והזיעה שעוטפת את השניים מתחננת שהשיר לא/יסתיים…תלוי מי עם מי.

  4. נגעת במקום. התגעגעתי. אומי.

  5. הי לי, הרבה זמן לא פרסמת באתר. מה שלומך?
    שיר יפה!

  6. לי, כמה טוב להזכר בשנות השמונים למרות שאצלי ה"סלואו" התנגן בשנות השיבעים..:)

  7. כמה הזדהיתי לי, עם הרוקדים ועם העומדים בצד, שמחה שחזרת לכאן

  8. סיגל בן יאיר

    אין על נערים חיוורים עם מבט דרמטי. מאוד יפה.

  9. מירי פליישר

    בדיוק. אבל אצלי זה היה בשנות ה70
    בכל כל כך סער ולחץ על מיתרי הרגש . הזכרת לי ושמחתי שזה זכרון.

  10. טובה גרטנר

    לי
    מתוק הוא הכאב
    מתוק הוא הזיכרון,
    מה היה שם שכל כך היינו צמאות…
    להתראות
    מאז פחות כואב
    טובה

  11. בא לשיר את זה עם מוזיקה.

  12. שירי פופ משנות השמונים…

    זה היה העשור עם המוסיקה הכי מצועצעת, המבט הכי דרמטי והדהרה הכי לבבית.

    שיר מצוין, והעלבון – הכי יפה.

  13. מעניין שהלב משתמש בכל הפעלים אבל לא עושה את מה שהוא אמור(?). בבתחתי כמו שרק את יודעת 🙂

  14. היי לי,

    שיר מדליק. הזכרת לי את שנות ה-90 שלי…:)

  15. טוב ויפה. אצלי זה היה בשנות השבעים. לא הייתי בין העומדים מן הצד. כל ריקוד היה בחינה מחדש, לימוד.זוכרת שירים שלא רציתי שיגמרו וכאלה שהפכו לעינוי.
    ואח"כ עם ש. חברי אז ובעלי היום אהבתי לרקוד רק סלואו…

    • איזה יופי, לוסי. תודה שסיפרת…

      • לילוש, היו זמנים … ושוב חוזר אצלך "להתערבב בלב, הייתי שם בשנות השבעים ואת מייטיבה לתאר את ההתמסרות וחרדת הנעזבות. וזוכרת את הסלאו הראשון, אבל בעיקר אהבתי פסדובלה, להשתולל קצת.

        • אורה"לה, איזה כיף. 🙂
          לדעתי לא רקדתי שום סלואו בשנות השמונים… אבל אל תגלי לאף אחד…

  16. מוכר 🙂

    ומזכירים גם קיץ דביק על שפת הבריכה, ולב גדוש להתפקע בחדווה, כמה הרבה נראה שיש לחיים האלה להציע עבורך כשאתה בגיל העשרה.

  17. חבצלתקלאסית

    בהמשך לגיורא, כל אחד ושנות השישים שלו. אצלנו זה שנות השמונים. כתבת כל כך יפה. שנות השמונים נחשבות לשנות החושך של המוזיקה. ובדיוק היום, רציתי לכתוב על איך אני נאמנה לאהבות שלי, אפילו הן היו מטופשות ואפילו הן מכיתה ט'. הקיור, הסמית', שינייד אוקונור, סינדי לאופר, קייט בוש ואחר כך פי ג'י הרווי, ניק קייב ועוד ועוד. קליפות-קליפות של הבצל שאני לעולם לא אזרוק לפח. נהדר להכיר את האתר הזה.

  18. חבצלתקלאסית

    בהמשך לגיורא, כל אחד ושנות השישים שלו. אצלנו זה שנות השמונים. כתבת כל כך יפה. שנות השמונים נחשבות לשנות החושך של המוזיקה. ובדיוק היום, רציתי לכתוב על איך אני נאמנה לאהבות שלי, אפילו הן היו מטופשות ואפילו הן מכיתה ט'. הקיור, הסמית', שינייד אוקונור, סינדי לאופר, קייט בוש ואחר כך פי ג'י הרווי, ניק קייב ועוד ועוד. קליפות-קליפות של הבצל שאני לעולם לא אזרוק לפח. נהדר להכיר את האתר הזה.

  19. חבצלתקלאסית

    בהמשך לגיורא, כל אחד ושנות השישים שלו. אצלנו זה שנות השמונים. כתבת כל כך יפה. שנות השמונים נחשבות לשנות החושך של המוזיקה. ובדיוק היום, רציתי לכתוב על איך אני נאמנה לאהבות שלי, אפילו הן היו מטופשות ואפילו הן מכיתה ט'. הקיור, הסמית', שינייד אוקונור, סינדי לאופר, קייט בוש ואחר כך פי ג'י הרווי, ניק קייב ועוד ועוד. קליפות-קליפות של הבצל שאני לעולם לא אזרוק לפח. נהדר להכיר את האתר הזה.

    • נהדר שאת פה.
      אני בשנות השמונים הייתי מנותקת וסנובית, אבל האהבות האלה – היום אני יודעת – מכובדות ביותר! מה, הסמיתס וקייט בוש ושינייד אוקונור, ובטח ניק קייב, לא נחשבים גדולים? והקיור וסינדי לאופר אני פחות מכירה…

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל