בננות - בלוגים / / שיחת לב אל לב
לי עברון-ועקנין: לדבר את האהבה הטובה - שירים וסיפורים
  • לי עברון-וקנין

שיחת לב אל לב

 

 

 

Tu me corresponds של פרנסיס קאברל הוא אחד השירים הרומנטיים ביותר שאני מכירה. רומנטיים במובן העמוק, לא רק של שיר אהבה ואפילו לא של האדרת חיי הנפש והרגש או התואם בין האדם לטבע. אלא במובן של האמונה העמוקה בהתאמה בין אנשים, ובחיבור האמיץ בין נפש לנפש, בין לב ללב, שגובר על ריחוק גיאוגרפי.

הרעיון המרכזי שבשיר אינו ניתן לתרגום. קאברל תוהה על המחשבות, הערגות והשירים שלו שמתעופפים ממנו והלאה – לאן הם מגיעים? ולפי כל מיני סימנים הוא מסיק שהוא והיא – היא רחוקה שכזו – מתכתבים (correspondre) ומסביר: כי את מתאימה לי. ואיך אומרים את זה? גם correspondre.

לא צריך להיות בלשן כדי לראות שיש במילה הזו הדדיות (co) והיענות/תשובה/תגובה – response. אבל קאברל לא מדבר על מכתבים או על שיחה, אלא על משהו עמוק יותר, על הערגות שלו שהוא מנסה כל חייו להוליכן בתלם, והן מתעקשות להתמרד ולהתעופף להן, אולי כי הן חשות שיש אי שם מישהי ש-corresponds.

בגרסה העברית הרשיתי לעצמי כל מיני חירויות. הפכתי את המתת – don – של היכולת להסתובב עם תנועת כדור הארץ לדרור לתור את כל התבל, הפכתי את המרפסת לגן, ועוד כאלה. אבל אני חושבת שפרנסיס היה מסכים, הרי זה חלק מה-correspondence בינינו.

הנה התרגום, ואחריו קישור לקליפ שהוא מקסים ומומלץ.

 

בשיחת לב אל לב

 

באור הלבנה

מחשבות נפרמות

הן ממני חומקות

בצעיפי העונה

אדמיין שעוגנות הן

בפתח גנך

ואיתך אתכתב

בשיחת לב אל לב

 

מה קורה לשירים

שֶׁלַיָם מפליגים

לגלויות שיוצאות

מבין דל"ת אמות

לפעמים הן חוזרות

בלחיים סמוקות

כשאיתך מתכתב

בשיחת לב אל לב

 

אילו יכולתי לתור את כל התבל

בעולם לטייל

לו היה לי הדרור

אז הייתי נצמד אל כנפי הברזל

ואלייך צולל

נשטף אור

 

הרהוריי שזורמים

כמו נהר מתקדמים

אין עצור אין חזור

עד לפתח ביתך

ואולי מדליקים הם

את כל אורות חדרך

כשאני לך כותב

בשיחת לב אל לב

 

חשבתי שאוכל להוליך

בתלם את כל ערגותיי

אבל רואה במו עיניי

הן כולן מתעופפות

עלי כותרת על חמשות

וכגלימה הן מתממשות

את כתפייך לעטוף

כמו כל מה שאכתוב

 

ואיתך מתכתב…

 

 

אילו יכולתי לתור את כל התבל

בעולם לטייל

לו היה לי הדרור

אז הייתי נצמד אל כנפי הברזל

ואלייך צולל

נשטף אור

 

באור הלבנה

מחשבות נפרמות

הן עולות

ונוגעות

בשפתייך הרכות

מלטפות את עורך,

מנשקות את מצחך

כשאיתך מתכתב

בשיחת לב אל לב

 

כשאיתך מתכתב

בשיחת לב אל לב

 

 

כשאיתך מתכתב

בשיחת לב אל לב

 
והקליפ

 

 

8 תגובות

  1. טובה גרטנר

    היי לי
    זאת מתנה
    ממש מקסים
    להתראות טובה

  2. רונית בר-לביא

    הי ליקה.

    גם אנחנו כאן מתאימים (ות)
    כי אנחנו מתכתבים בשיחת לב אל לב.

    איזה תרגום יפה, אני כמובן לא מבינה את המקור (הקליפ כזה רומנטי ועושה חשק לשרמנטים צרפתיים), אבל התרגום כשיר אני אוהבת, הוא מתנגן יופי גם במשקלים וגם קולטים את התחכום במשמעויות.

    ההשקה בין התכתבות ווירטואליה כביכול לבין התאמה, שוב מהדהדת לי
    את זה שאפילו לא חייבים להימצא פיזית קרוב בכדי להתאים וודאי להתכתב ..

    • לי עברון-ועקנין

      נכון רונית היקרה,
      ואולי אפילו צריך את המרחק בשביל ההדהוד העמוק? אבל זה עצוב…
      ואני שמחה שהתנגן לך טוב במשקלים. עמל רב השקעתי 🙂

  3. שיר יפה וגם תרגומך
    ההתכתבות היא תמציתו של השיח האנושי
    הדבק שמחבר בינינו
    החוטים אף פעם לא פרומים
    רופפים אולי ,דהויים אולי
    אבל שרירים וקיימים
    סמויים מן העין כמו כל דבר שהוא בלב

    • לי עברון-ועקנין

      חנה תודה על תגובתך היפהפייה והמנחמת באופן עמוק…

      • לי נהדרת אחת. איזה קליפ נהדר, כל הערב אני רוקדת ושרה עם הקליפ, והעיקר מזכיר לי את חודש ינואר השנה, ששהיתי בפריז בחודש אגדה. תודה והתרגום לעברית כל כך יפה.

        • לי עברון-ועקנין

          חיה איזה כיף אתך, חבל שלא רקדנו יחד. ואיזה יופי שהיה לך חודש חלומי…

השאר תגובה ל חנה טואג ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל