בננות - בלוגים / / הדרי ישנה על אמא, 1.4 שעה 17:40
לי עברון-ועקנין: לדבר את האהבה הטובה - שירים וסיפורים
  • לי עברון-וקנין

הדרי ישנה על אמא, 1.4 שעה 17:40

אי אפשר לעבור לסדר היום על רגליים קטנות כל כך.

ישנה עלי כמו סהרון, הראש מכוסה בשמיכי – כי ככה זה, תשאלו את הדר, מה שצריך להיות מכוסה בשמיכה הוא תמיד הראש.

בין המכנסיים לחולצה רצועת בטן שמתנשמת בשלווה, הלוואי שתדבק בי השלווה שלה.

ועל הברך שלי שתי כפות רגליים קטנות, מבהיקות, רכות, בובתיות, משורטטות קווים ענוגים.

אי אפשר לעבור בשתיקה על כפות רגליים כאלה.

 

21 תגובות

  1. איריס אליה

    לי מתוקה, רגעים אוניברסאלים שהיטבת לתאר. ושוב אני עם השאלות שלי והעצב שלי. אני כל כך מפחדת מהיום שלא יהיה לי את זה יותר. והוא קרוב נורא.

    • לי עברון-ועקנין

      איריס היקרה, עניתי לך אצלך.
      וכאן אוסיף חיבוק. את התחושה שאת מתארת אני (עוד) לא מכירה, אבל תחושת סופיוּת בכל דבר היא קשה ומעציבה…

  2. ילד ישן הוא מלאך!

  3. הי לי, מאוד מרגש לקרוא ולהזכר ברגעים האלוהיים האלה שבהם אפילו האישה הלא שלווה שהייתי תמיד, זכתה לשלווה. וכבר איני בטוחה מי העניקה אותה למי, אני לילדיי או ילדיי לי. כך או כך כבר מזמן הם עושים לי טובה של איזו נשיקה או חיבוק חפוז וזה בסדר ומצויין. אין צורך לפחוד מהרגעים שיבואו. יש חוויות שגם בלי מילים לעולם לא יעברו בשתיקה של הלב.
    והיום, שמתי לב שאין לי כמעט חלום שאין בו איזה תינוק או תינוקת. בהתחלה חשבתי שזה קול שרוצה עוד מהדבר הנפלא הזה, עד שהבנתי שזה פשוט כמיהה לרגעים המופלאים ההם שמתממשת בחלום ומלווה אותי בחום וחמימות במהלך היום שלאחריו.

    • לי עברון-ועקנין

      היי סיגל, באמת לא ברור מי מעניק שלווה למי 🙂
      ולהצטער או לחשוש מהזמן החולף – זה עוד לא עלה בדעתי… אני חזק בתוך העכשיו עכשיו.

      • את לגמרי בתוך העכשיו המופלא הזה וזה נשמע כך בכל אות. לגבי החשש כיוונתי לתגובתה של איריס שקראתי בנשימה אחת עם הפוסט שלך:)

  4. איזה אושר, איזה כיף, איזו שלווה!

  5. רונית בר-לביא

    אויי, נשמע כייף גדול, אפילו אושר.

    • לי עברון-ועקנין

      בהחלט רונית, ממש אושר.
      גם הבוקר כשהיא קמה במצברוח טוב והתחילה לשיר ולרקוד ולצחוק… זה כובש לגמרי. 🙂

  6. לי, נמסתי! אני זוכרת ימים כאלה (לפעמים רוצה לחזור)
    גם הבת שלי חפשה תמיד "לסגור" את הראש, או שהפנים היו בתוך הכרית, או שביקשה בגיל מבוגר יותר כיסוי לעניים, או לשים את הסמיכה מעל הראש.
    אבל בתיאור שלך היה הכל! כל הרכות, הריח, המגע של העור והאור.
    נשקי את כפות הרגליים האלה בשמי.

  7. מתיקות מופלאה

    לילד קוראים גור

    אז לילדה ?

    גורית ?:)

  8. כן, גם אני לא הצלחתי
    לעבור על זה בשתיקה
    🙂
    ובפוסט החדש
    לא רואים את החלק
    השמאלני של ה…

    טקסט

    • לי עברון-ועקנין

      איזה זריז אתה… אל תגיד לי שלא רואים! עד שהצלחתי לשים תמונה לבדי בלי לקרוא לך לעזרה!

  9. מקסימה אחת: "ישנה כמו סהרון", איזה דימוי מזהיר. בא לי שהסהרון הזו תישן גם עלי.

  10. אהבה טהורה שכזו נועדה לברכה ולנשיקה ולהודיה

השאר תגובה ל לי עברון-ועקנין ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל