שיר קשה לפענוח
אנסה את כוחי:
המשוררת מסתובבת בשוק בפאריז (מכאן אולי גם השימוש במילה "בורגנים" ,אולי גם רמז לשיר של ז'אק ברל) מרגישה שאין לה מה למכור בשוק הבשר כאשר מסתובבות שם שחומות עור סקסיות מפתות בצורה שהיא מרגישה שלעולם לא תוכל להיות בגלל החינוך והפרובינציאליות.
היי לי
היית צריכה לענות כי את בחורה בורגנית מבית טוב וידעת שזאת שיחה בין חברים.
לשיחה כזו יש ערך כאשר את רוצה לבדוק מה ממה שכתבת עובר לקורא האינטיליגנטי (אני, גיורא) ומה לא. לעתים ידיעה כזו עוזרת להדק את השיר,לבחור מילים אחרות וכו.. בקיצור ,מה שעושה עורך.
כמובן, אין בדברי אלה משהו המצביע על כך שהשיר מצריך תיקון, יש כאן במטע עוד קוראים.
להתראות
גיורא
לי, השיר מדבר אלי ולא מדבר. לאחר קריאת התגובות הוא מדבר יותר. יש בו אמת אישית, אבל אולי חסר לו הכוח להפוך אותה לאמת העוברת לקורא.זה קשה מאד לכולנו, אבל לדעתי יש לך שירים כאלה.
הי לי, כשקראתי עיניים חסרות בית רעבות וזה השאיר לי המון אפשרויות למי שייכות העיניים זה הדגיש כמה חסרות בית הן ולא משנה אם מאחוריהן זה יתום, ילד או אפילו כלב עזוב או קבצן, אלו עיניים רעבות ומישהו בעולם בשוק בפאריס נענה לו וזה נעים וגדול בעיני הכותבת ויוצר בה תחושה שהיא קטנה אבל בסוף התחושה נמצאת תחושה משלי שהשיר גדול ומיוחד.
זה עור שוקולד ב-ר או 'עוד שוקולד'…?
עור, skin… 🙂
שיר קשה לפענוח
אנסה את כוחי:
המשוררת מסתובבת בשוק בפאריז (מכאן אולי גם השימוש במילה "בורגנים" ,אולי גם רמז לשיר של ז'אק ברל) מרגישה שאין לה מה למכור בשוק הבשר כאשר מסתובבות שם שחומות עור סקסיות מפתות בצורה שהיא מרגישה שלעולם לא תוכל להיות בגלל החינוך והפרובינציאליות.
כוחך יפה מאוד. אבל סתם לטובת האגו הנשי שלי: לא המשוררת היא שמסתובבת בשוק בפריז, והעור השחום לא שייך לאישה… 🙂
אהבתי את האזכור שלך לברל :).
טוב, ניסיתי
זה מאוד הגיוני ויפה ולא הייתי צריכה לענות, הרי מי כמונו יודעים שכוונת המשורר היא בסך הכול… כוונת המשורר. :))
היי לי
היית צריכה לענות כי את בחורה בורגנית מבית טוב וידעת שזאת שיחה בין חברים.
לשיחה כזו יש ערך כאשר את רוצה לבדוק מה ממה שכתבת עובר לקורא האינטיליגנטי (אני, גיורא) ומה לא. לעתים ידיעה כזו עוזרת להדק את השיר,לבחור מילים אחרות וכו.. בקיצור ,מה שעושה עורך.
כמובן, אין בדברי אלה משהו המצביע על כך שהשיר מצריך תיקון, יש כאן במטע עוד קוראים.
להתראות
גיורא
לי זה יפה
גם בהתייחס לתגובות
שיר צריך להיות כמו כסא
לא תמיד צריך להבין אותו
ודווקא את הלא מובן אני נוצר
כזרעים שינבטו
לפרחי הבנה
מחר.
אבנר היקר, כמה יפה ניסחת את זה!
שוקולד נענע אולי? או מנטה?
מממ טעים
לי, השיר מדבר אלי ולא מדבר. לאחר קריאת התגובות הוא מדבר יותר. יש בו אמת אישית, אבל אולי חסר לו הכוח להפוך אותה לאמת העוברת לקורא.זה קשה מאד לכולנו, אבל לדעתי יש לך שירים כאלה.
עקיבא, אכן ככה מסתמן לי כאן (שהחוויה הפרטית לא לגמרי עוברת) ואני מאוד מודה לך על התגובה והאופן שבו נוסחה, מרגישה שזו תגובה חברית באופן עמוק :).
מעביר רטט של רגע.
סבינה, אני שמחה שזה עבר!
נשמע כמו ילדה או נערה מתבגרת שצופה בתמונה מחיי הבוגרים (הדי מסכנים, יש לציין),
ועורגת משום מה למשהו מהחיים ההם שלהם.
אולי היא קטנה מידי מכדי להבין את סבלם (כלומר "קטנה" רוחנית ?),
אבל אני אומרת: הישארי היכן שאת, בורגנית פרברים קטנה, be careful what you wish for.
זה מה שאני ראיתי בשיר.
רונית, האינטואיציות שלך מדהימות. את גם חכמה וזה גם הקשר בינינו כנראה… ואני לא באמת בורגנית פרוורים קטנה! תודה {}.
אהבתי, הוא העלה בי תמונות רבות. תודה.
איזה כיף, תודה לך אומי.
לי זה נראה מובן ומוכר, אוהבת את הצמצום והעדינות
תודה חניצ'קה, שימחת את לבי.
הי לי, כשקראתי עיניים חסרות בית רעבות וזה השאיר לי המון אפשרויות למי שייכות העיניים זה הדגיש כמה חסרות בית הן ולא משנה אם מאחוריהן זה יתום, ילד או אפילו כלב עזוב או קבצן, אלו עיניים רעבות ומישהו בעולם בשוק בפאריס נענה לו וזה נעים וגדול בעיני הכותבת ויוצר בה תחושה שהיא קטנה אבל בסוף התחושה נמצאת תחושה משלי שהשיר גדול ומיוחד.
ואילו אצלי…שימוש מופרז במילה זה:)