בננות - בלוגים / / שאלון ספרותי שהעבירה אלי יעל
לי עברון-ועקנין: לדבר את האהבה הטובה - שירים וסיפורים
  • לי עברון-וקנין

שאלון ספרותי שהעבירה אלי יעל

  

מה הספר האהוב עלייך?

שתהיי לי הסכין/דויד גרוסמן. אחרי שקראתי אותו שוב (10 שנים אחרי הפעם הראשונה) רציתי מיד להתחכך חזק בנפש של מישהו. ולהציל. ורציתי גם לתלות איפשהו שלט: "זהירות, הנפש ממכרת!" 

איזה ספר מונח כרגע ליד המיטה שלך?

אוף, יש ערמה גדולה מדי. בין השאר יש שם ספר ילדים מקסים של המשוררת רבקה מרים, שקיבלתי כמתנת פרידה מתלמידים שלי. יש שם גם "רוסיה של פוטין" שאני מקווה שאקרא, והחדש של דרור בורשטיין, וכבר המון זמן מחכה לי "הדלת" של מגדה סאבו.

איזה ספר נהנית לקרוא ומעולם לא העזת להודות בכך?

בנעורי בלעתי המון רומנים רומנטיים. אני מאוד אוהבת את הסיפורים הארוטיים של אנאיס נין, "הדלתא של ונוס". ואם יביאו לי את "דמדומים" בטח אקרא גם את זה. אבל תמיד הודיתי. 

איזה ספר לא קראת ומעולם לא העזת להודות בכך?

הרבה חשובים לא קראתי, את רוב הספרים של מאן ושל ג'ויס ועוד המון… ואת פוקנר אני לא מבינה.

 איזה ספר ילדים הכי נצרב בך?

אוף, קשה, יש המון. היה ספר – פולני, נדמה לי – שנקרא "יתומה", והייתה שם ילדה סהרורית עם עיניים סגולות שהתאהבתי בה לגמרי, וסצנה מפחידה עם מעקה מדרגות שבור ואותה ילדה סהרורית.

היה ספר אחר שאהבתי מאוד, "יומנה של פיקו" מאת אופירה מרגלית. הייתה תחושה שזה ספר אוטוביוגרפי על נעוריה של המחברת. אם מישהו מכיר את אופירה מרגלית, תמסרו לה לכתוב עוד בשבילי! ונשיקות למורל'ה.

והיה גם "מחניים" שהוא בעצם "הנערים מרחוב פאל" מאת פרנץ מולנאר עם הילד נמצ'ק האומלל.
ומה שהכי נצרב היה "תנינה" של נורית זרחי – נצרב עמוק כל כך, ששכחתי…

איזה ציטוט הכי נחקק בך?

I see what I eat is not the same as I eat what I see 

עם איזו דמות בדיונית היית מתחלפת ל-24 שעות?

לא ייאמן כמה שקשה לי למצוא. הייתי מתחלפת עם הילדה משלאף שטונדה של יהודית קציר, אבל לא ל-24 שעות, רק לשלאף שטונדה. 

ולשנה?

אם השאלה הקודמת הייתה קשה, זאת על אחת כמה וכמה.

נחזור לספרי הילדים – עם פצפונת, אחרי שאנטון עבר לגור אתה. 

מי האדם שהכי השפיע על הרגלי קריאה שלך?

אמא שלי. קראתי כל מה שהיא אהבה, ולפעמים מה שסיפרה לי על הספרים נחקק בי חזק יותר מהספר עצמו. למשל "התפסן בשדה השיפון", שלפי איך שהיא סיפרה אותו עסק בעיקר בג'יין גלאגר שיצאה עם השותף של הולדן, סטריידלטר.

מה המקום הכי מוזר שקראת בו?

 בהליכה ברחוב (מהספרייה הביתה) עד שהתנגשתי בעמוד. בשירותים בחדר מלון כל הלילה, כדי לא להדליק אור בחדר ולא להעיר את הוריי.

 

ואני מעבירה ל: לוסי אלקויטי, גיורא פישר, רונית בר לביא, טובה גרטנר ועדי עסיס.

13 תגובות

  1. ללי,
    בבלוג שלי בבננות תמצאי תרגום של אחד מסיפוריה של נין, מן הפחות ידועים שבהם.
    אני מקווה שתיהני.

  2. הצחקת אותי עם ה"אבל תמיד הודיתי". ובגלל שהודית שאֶת פוקנר אַת לא מבינה (קראתי רק את "הקול והזעם" שלו, עם הדרכה, אחרת גם אני לא הייתי מבינה, אבל תיאור העולם דרך עיני המספר שסובל מפיגור עמוק הוא אחד המרשימים שנתקלתי בהם) – אז אני אודה שאת גרוסמן אני לא כל כך מבינה. נדמה לי שכבר סיפרתי לך פעם.

  3. כמה אהבתי את מה שכתבת: "רציתי מיד להתחכך חזק בנפש של מישהו. ולהציל. ורציתי גם לתלות איפשהו שלט: "זהירות, הנפש ממכרת!"

    זה בעיני שירה בפני עצמה.

    אוי, תקראי את מאן בבקשה, הוא נפלא נפלא. ואת פוקנר גם אני לא מבינה ואין לי סבלנות אליו.

    נדמה לי בעצם שבילדות גם אני קראתי מהליכה מהספרייה הביתה. היום כבר אין את הריכוז הזה. כמה חבל.

    אני אנסה לחפש את ספרי הילדים שהזכרת. לא מכירה אותם.

    • דווקא מאוד אהבתי את מה שקראתי של תומס מאן (הנבחר ומוות בוונציה). לא יודעת למה לא קראתי עוד – מבטיחה שאקרא.
      הריכוז של הילדות, כן, זה ממש ללכת לאיבוד בתוך הספר.
      ואת "יתומה" אין מה לחפש – קראתי את זה שוב וכמו שקורה הרבה פעמים, זה לא היה זה. ואפילו קצת מגוחך. אבל היומן של פיקו נראה לי באמת טוב. לצערי יש לי רק חצי ממנו (הספר נקרע לו במהלך השנים.)
      ותודה בקשר לשורות הראשונות – החוויה הוציאה ממני משהו שירי.

      • מיכל ברגמן

        הי לי
        אהבתי מאוד את התשובה על השנה שאחרי מפצפונת ואנטון – אני זוכרת שגם אני הצטערתי שלא אדע את ההמשך וכל הכיף יהיה בלעדי.
        ולגבי תמואס מאן – אני מקנאה בך – הלואי וכיולתי לקורא את ספריו שוב בהתלהבות של הפעם הראשונה. אל תחמיצי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות ל