כללי

האוניברסיטה בהר הצופים, מפת תשוקה

פ' אנחנו יושבים באולם ה-300* העצום, רק שנינו, אתה שוקד על עוד עבודה שאתה מאחר בהגשתה, אני לא יודעת מה אני עושה, אולי מנסה לקרוא או כן להפריע לך או לא להפריע לך. אחרי כמה זמן האור כבה וצריך לקום ולנופף בזרועות כדי שיידלק. ככה זה גם בכיתות הסמינריון. אני מפנטזת לשכב אתך באולם ה-300 או בפינות הקריאה האישיות בספרייה, ...

קרא עוד »

קו 19

  אני הייתי יורדת ברחוב ניות אל תחנתו של קו 17 שמחכים לו שעות, אבל הילדים הנועזים, הגדולים, אלה שהיו ביחד, היו חוצים את הוואדי שהיום הוא תחנת דלק ניות, ואת רחוב הרצוג הסואן – לא במעבר החציה! ואת זה אמא שלי לא הרשתה לי לעשות בלעדיה, אבל כשהייתי איתה היינו חוצות כך יד ביד, וזה לא פייר – והם ...

קרא עוד »

השיר שבגללו למדתי צרפתית

  הטיול הראשון שלי בפריז היה זה, יד ביד עם ז'ק ברל, בלי נשימה, בסחרור של התאהבות ומימוש והתרחקות וחזרה. ז'ק ברל לא מספר סיפור, הוא לא מציג הצגה, הוא מעביר חוויה. את רטט ההתרגשות של הגלגלים הנוסעים אל האהובה בסוף, בשיבה שלאחר הפרידה, אי אפשר שלא לחוש, בהתרגשות גואה. וכמה הוא מפליא להעביר את חילופי העונות הרגשיים. ונדמה לי ...

קרא עוד »

קצת הוא

אם למשל מחכים למישהו שאמור להגיע, ומסתכלים בעוברים ושבים ברחוב ומחפשים את דמותו, יש שתי אפשרויות: זה הוא או זה לא הוא. אבל כשמתגעגעים למישהו, אוספים חלקים שלו: לזה יש נימת קול דומה, לזאת – ידיים דומות. ולא רק כשמתגעגעים בפועל. הייתה לי בתיכון חברה טובה שאהבתי, בדיעבד היינו מאוהבות אבל לא הכרנו בזה, החברה הזאת כבר אינה חלק מחיי ...

קרא עוד »

נעימה ששון כותבת שירים

  אני מודה. חלק מן הסיפוק בקריאת הסיפור הזה, מעבר לנגיעה שלו בשאלות של רוחניות ושל הצורך לכתוב, מעבר ליפי הלשון השירית והסגנון המיוחד, מעבר לתדהמה שמעוררת חוצפתה המופלאה של תלמידה המתאהבת במורה וכותבת לו שירים בסביבה דתית ובימים שכלל אינם ימינו ושבהם הפערים והגבולות ברורים – חלק מהסיפוק הוא הסיפוק מכך שהמורה יחזקאל, על אף ניסיונותיו הילדותיים להעמיד פני ...

קרא עוד »

שיר דו לשוני מגיל 16

במהלך האריזה לקראת מעבר דירה מתגלות כל מיני מחברות ישנות: יומנים, סיפורים ושירים. הנה אחד מגיל 16 :). שיר אהבה כמעט מדויק   אני דו מיני תלת ממדי דו לאומי דו פרצופי אני מאהב מאכזב מתקרב מתלהב מתגנב, נפתח נחרך נלקח שומר על ריחוקי על מיקומי העדין בסבך המוסר. אני שמאלן פייסן רברבן חנפן אני שחקן. אני כחול עיניים יפהפה ...

קרא עוד »

פנצ'ר במסך המציאות

בוקר, פנצ'ר באוטו, ולכן הדרי ואני נוסעות במונית. פעם ראשונה שהדרי נוסעת ככה, על הברכיים של אמא, ולא בכיסא בטיחות כשאמא נוהגת או פעם ביובל, סבא. ואני במושב האחורי, מנשקת ראש ולוחשת לה כמה היא יושבת יפה ואיזו ילדה טובה היא, ותראי את הנוף, והנהג שואל עליה ואני שואלת על ילדיו, ובלב אני מתרגשת כי זו הפעם הראשונה שהדרי נוסעת ...

קרא עוד »

המרצָה לפילוסופיה

היא הייתה קטנה וצנומה כילדה, וחכמה כל כך, כאילו היא חיה רק בראש ואין לה זמן לתת את דעתה על הגוף. כדי להגיע למקומה בכיתת הסמינרים שהשולחנות בה ערוכים במשולש הייתה מתיישבת על השולחן ומעבירה את הרגליים לצד השני, גם כן כמו ילדה. היא לא הייתה מוותרת על קפה הפוך, בכל שיעור ושיעור, ופרט אחד בה לא התיישב עם כל ...

קרא עוד »

ספרים בכריכה רכה ועוגיות

אתמול בערב הספקתי לקרוא קצת מג'ספר פורד, וכשהחזקתי את הספר, מגע הכריכה הרכה והגודל, האופייני לספרים באנגלית, זרק אותי לכל כך הרבה טיולים והרפתקאות. בשבילי ספרים באנגלית בכריכה רכה זה חופשה. בעצם זה מתחיל עוד בספרים שקראתי כילדה בלונדון, כשאמי גררה אותי לחנויות בגדים ואני התיישבתי על הרצפה במחאה וקראתי. ואחר כך מתישהו בנעוריי התאהבויות עזות כמו הספר שלפיו נעשה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות ל