המאהבת
אַתָּה בָּא בַּלַּיְלָה
עוֹלֶה אֵלַי לָרֶגֶל הָאֲרֻכָּה, עוֹלֶה
כְּמוֹ עַל הָאִשָּׁה לִפְנֵי הָרִאשׁוֹנָה, זֹאת
שֶׁאִלּוּ נִשְׁאֲרָה אִתְּךָ, אַתָּה נִשְׁבָּע, הָיִיתָ חַי
עָמֹק בְּגַן הָעֵדֶן.
אֲנִי לֹא עֶצֶם מֵעַצְמוֹתֶיךָ, אֲנִי קְרוּצָה
מִן הַנָּחָש, מִן הַתַּפּוּחַ,
לא מִן הַצֵּלָע שֶׁלְךָ
הַפְּשׁוּטָה, הַמִּסְתַּיֶּדֶת עִם הַזְּמַן,
נִסְמֶכֶת בְּרַכּוּת אֶל קִיר הַבַּיִת, עוֹגֶנֶת בַּכֻּרְסָה.
יְרֵכַי הֵן לַהֲבֵי הַמִּסְפָּרַיִם שֶׁגּוֹזְרִים
חַיֵּי אִשָּׁה אַחֶרֶת לִגְזָרִים וּבְאוֹתָה אִבְחָה
מְנַתְּקִים אוֹתִי מִן הַשֶּׁקֶט שֶׁבַּחֶדֶר. אֲנִי בּוֹחֶרֶת
לְהָרַע לָהּ. כָּל מְאַהֶבֶת הִיא לִילִית.
וְשׁוּב אֲנִי לְבַד. בִּכְיוֹ הָרַךְ שֶׁל בְּנִי
עוֹבֵר בְּשֶׁקֶט בַּחֲלוֹם
כְּמוֹ רִיקְשָׁה מְלֵאָה חָלָב.
אֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת לְשֶׁקֶט מֻחְלָט.
מִי הָאִשָּׁה הַזּאֹת, שׁוֹכֶבֶת בִּבְגָדֶיהָ
קָרוֹב מְאֹד לַקִּיר
בִּרְחוֹב הַמִּטָּה הַזּוּגִית.
בְּכָל מְשֻׁלָּשׁ יֵשׁ צֵלָע אַחַת
מַכְאִיבָה, שֶׁמִּזְדַּקֶּרֶת, חוֹתֶכֶת אֶת הָרֵאָה
כְּשֶׁהַשְּׁנַיִם מִתְנַשְּׁמִים.
עֲלֵי הַתּוֹאֲנָה נוֹשְׁרִים
מִן הַגּוּף הָעֵירֹם.
מתוך "אליבי" הוצאת הליקון לשירה חדשה 2000
מאוד קסמו לי הדימויים בשיר שעושים את עצמתו.
תודה איציק. מהתגובות שלך שקראתי באתר אני יודעת שאתה די ביקורתי… שמחה שאהבת.
שיר כאב. בייחוד "הצלע – שחותכת את הריאה כשהשניים מתנשמים". יפה. כאילו נספגת בגוף של השניים. ועדיין בצורה כל כך לא טבעית – מזדקרת ומכאיבה.
וגם ירכי המספריים. שגוזרים את חיי האישה האחרת לגזרים. אכזרי ואמפתי בעת ובעונה אחת.
תודה על הקריאה מבפנים. זה שיר ישן יותר מהאחרים שהעליתי לבלוג, אבל עדיין הייתי רוצה לבדוק משהו… (אפייני) רציתי שתדבר פה דמות שלמה, שישמעו את הקול שלה. שיהיה כאב, אבל ללא נימה של רחמים עצמיים. זה עובד בשבילך?
כאב הוא בגדולתו כשהוא בא ללא רחמים עצמיים, ללא ספק. עובד גם עובד.
אופס, רק עכשיו גיליתי את התגובה שלך. תודה מאוחרת.
היי יעל
זה עשיר, זה חי, זה מביא את הספרות במיטבה, ניראה שנהנת לתת לנו ספרות במיטבה
להתראות טובה
שירת הצלעות במשולש יפה זוית ודימויים חותכים ומשיקים למציאות
תגובה שעובדת כמו שיר! תודה
על ה"משולש יפה זוית"
חותכת מכאן ומשיקה עוד יום ארוך
יעל
תודה יקירתי. אני יוצאת עכשיו ליום מפרך — אוטובוס לרכבת למונית למכללה בצפון, סדנת כתיבה של ארבע שעות, ואז מונית לרכבת לאוטובוס לתל אביב, ואז… עוד סדנה בערב… נתת לי דלק!
איזה יופי איזה שיר
תחי לילית אהובתי!
אף פעם לא אלאה מלקרוא עליה ואותה . האשה הראשונה האם היחידה של הנשים המשוחררות . יש לי קטע עליה אם יורשה לי
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=878&blogID=36
מתה לקרוא, ומתה על לילית
רק שהרכבת עוזבת בעוד עשרים דקות אז —
אחזור הביתה בערב ואצלול ללינק שלך
היעל
אהם אהם איפה יש לך סדנה באזור תל אביב ?
מירי, תודה שהפנית אותי לפוסט ליליתו היפה שלך! ההתרגשות שלך מלילית חזקה – יש הרגשה שהיא דמות שמעוררת ומפעילה אותך כיוצרת. הרי יש לכל אמן מספר נושאים שהם "החומרים שלו", חמרי הגרעין שהוא שואב מתוכם וחוזר לדבר עליהם תמיד. ממה ומאיך שכתבת על לילית יש תחושה שהיא מהחומרים שלך – עשית עוד דברים שקשורים אליה?
בעניין האהם — בתל אביב אני מלמדת אחד-על-אחד.
אולי אפתח קבוצה השנה, אבל כרגע אני ממשיכה עם המפגשים האישיים שבהם העבודה אינטנסיבית ומספקת ובעיקר מתאימה לי כרגע, מכל מיני בחינות.
תודה יעל
לילית מעניינת אותי כי היא בעצם אישה עם דימוי שלילי של התרבות באשר היא .
את צודקת שהיא חשובה לי והנה יהיה לי אולי נושא לעבודה בעתיד כשאסיים את הפרוייקט הנוכחי. וגם אורפאוס.
אעקוב אחרי פרסומים אם תארגני קבוצה.
אוהבת את שירייך. נקודה
בעניין השירים, שמחת אותי מאוד. (מאוד)
בעניין לילית — עוררת בי חשק לפרסם פה מחזור שכתבתי עליה. הבעיה היא, שהוא בן 10 שירים. משהו שמתאים לממדים שלה… אולי אפשר לפרסם ברצף של פוסטים, מה דעתך?
מצחיק החשש הזה בהקשר שלה. יש בי את לילית, אבל גם לא מעט מחוה הילדה הטובה, ששואלת אם זה לא יהיה בבחינת נטילת מקום גדול מדי…
יעל ישראל ביקשה לא להציף את המסך הקטן שמייצג את הפוסטים האחרונים בפוסטים של אותו אדם . למה לא כמה שירים בכל פוסט. אני אשמח לקרוא.
אני מרגישה עם לילית כמו אישה אחרת בתוכי שלא ניתן לה מקום ראוי והיא מבעבעת ו"עושה רעש "באזניי הפנימיות יותר מחווה שהיא האני הרשמי שלי.
כאמור אשמח אגיל וארון ואולי גם אצטער. תלוי מה כתבת…
ניסוח מתנה, "יותר מחווה שהיא האני הרשמי שלי."
נהדר.
אקח את ההצעה שלך ואפרסם את המחזור של לילית (!)בהפסקות קטנות. ואולי באמת קצת-יותר משיר אחד בפוסט. עוד תודה אחד.
ומירי, כאשר אתחיל קבוצה אודיע לך. ההתעניינות שלך היא מחמאה גדולה, תודה.
שיר עשיר ומלא דימווים
אהבתי מאד
אבנר שטראוס
תודה אבנר, בדיוק אתמול ניסו לתרגם את השיר לגרמנית ויצא קצת אפֵל מדי, לטעמי
מעניין מה זה אומר על השפה
(או עלי:))
הי אבנר, מחקתי את התגובה הראשונה שלך (זו שלפני התיקון) ואיתה נמחקה גם התגובה השנייה, לצערי
אני מעתיקה פה את מה שכתבתי לך בתשובה
תודה אבנר, בדיוק אתמול ניסו לתרגם את השיר לגרמנית ויצא קצת אפֵל מדי, לטעמי
מעניין מה זה אומר על השפה
(או עלי:))