בננות - בלוגים / יעל גלוברמן / חברים רחוקים, שנה טובה
כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַבִּיוֹגְרַפִיָה שֶׁלּוֹ
  • יעל גלוברמן

    נולדתי בתל אביב, במרחק שבע דקות מן המקום שבו אני גרה עכשיו. בדרך עברתי ועצרתי במקומות רחוקים יותר, כולל הולנד (שנה) וארה"ב (עשר שנים.) למדתי שנה ציור ופיסול ב"פריי אקדמי" שבהולנד וקולנוע באוניברסיטת תל אביב. שני בני נולדו בניו יורק, ואנחנו חיים עכשיו בארץ, בעברית. מסתבר שאני משוררת, סופרת ומתרגמת. עד כה, פרסמתי רומן:  מנענע את העץ (סדרת אתנחתא לספרות יפה, כנרת 1996) שני ספרי שירה: אליבי (תל אביב : הליקון לשירה חדשה, 2000) אותו הנהר פעמיים (תל אביב : הליקון לשירה חדשה, 2007)  וספר שירה מתורגמת: תולדות הנשמה, מבחר משירי סטיבן ספנדר (תל אביב : קשב 2007). עכשיו אני עובדת על תרגומי שיריה של אן סקסטון, שייראו אור בספר בשנה הבאה בהוצאת "קשב" של רפי וייכרט. כדי לנוח מהטֵּרוף של סקסטון אני מתרגמת  גם  את  ו.ה. אודן, הוירטואוז  החכם  והמרושע, ש- בניגוד לאן היקרה - שלט בעצמו, לפחות בכתיבה, בצורה מרשימה... ומרגיעה. תרגום אודן ייקח לי לפחות שנתיים שלוש, ואז אוציא את המבחר בספר.  התחלתי לכתוב לפני שידעתי לקרוא – הייתי משנה סיומי סיפורים שקראה לי אמי מגיל שלוש, כנראה לטובת הפי-אנדים שיאפשרו לי להרדם בלילה, ואחרכך התחלתי להמציא גם סיפורים משלי. מאחר שהתגובות של אמי טובת הלב היו מעודדות, המשכתי לענות אותה גם בהכתבת שירים שרובם ככולם היו בודאי פלגיאטים מורחבים משירי הגננוֹת. משם – עברתי לפרסומים בעתוני ילדים ובמעריב לנוער ומגיל די צעיר – 18 בערך – התחלתי לפרסם סיפורים ב"עכשיו" ושירים במוספי הספרות של העתונים היומיים.  מאז פרסמתי סיפורים, שירים ותרגומי שירה בהליקון, קשת, מאזניים, המעורר, ובמוספי הספרות של הארץ, מעריב ידיעות ודבר, כמו גם באתרים מקוונים כגון "עיין ערך שירה" של שרית שץ. בעצם התחלתי בכתיבת פרוזה, והמעבר להגדרת ה"משוררת" מתרחש בשש השנים האחרונות. לפני כן נראה לי שלכנות את עצמי משוררת זה כמו להשתמש ב"פילוסופִית" או לחילופין ב"מעשנת כבדה." מצד אחד, גדול עלי, מצד שני – נו כן...   ספגתי מספר פרסים לאחר פרסום "אליבי" – ביניהם פרס אקו"ם לשנת 2000 ופרס מפעל-הפיס לשירה 2002 . נראה אם "אותו הנהר פעמיים" יקצור פרס כלשהו. בשנים האחרונות התחלתי להשלח לפסטיבלים בינלאומיים לשירה ולפרסם בכתבי עת ובאנתולוגיות בחו"ל, ושירי תורגמו לשפות שונות - כגון אנגלית צרפתית וגרמנית, ומשונות -  כגון מקדונית, סלובקית וגאלית. אני א ו ה ב ת  לראות שיר שכתבתי בשפה שאין לי מושג איך לקרוא. זה קצת כמו לצאת לרחוב בבגדים מתקופה אחרת. ולקבל שריקות. פרסומים אחרונים בכתבי עת זרים:   Notizen zu einer Kuste (October 2007), אנתולוגיה ראשונה (!) לשירה ישראלית בשפה הגרמנית Poetry Wales (Summer 2007), כתב עת וולשי לשירה. אחד הדברים שאני אוהבת ועושה יותר ויותר, הוא לתרגם שירה.גם בזה התחלתי לעסוק רק בעשור האחרון, לאחר פרסום הרומן. המשוררים שהרביתי לתרגם הם בלייק, סווינבורן, ויליאם בטלר ייטס, ו.ה. אוֹדן, סטיבן ספנדר, דילן תומאס, אליזבט בישופּ, רוברט לוואל, ג'ון ברימן, טד יוּז, סילביה פלאת', אן סקסטון, אדריאן ריץ', דרק וולקוט, שיימוס היני, צ'רלס סימיק, אורסולה פאנתורפ', תום גאן, צ'רלס רייט, פרנץ רייט, דניס ג'ונסון, סימון ארמיטאז', לואיז גלוק. יש עוד, אבל.

חברים רחוקים, שנה טובה

 

 

 חברים רחוקים, שנה טובה!!!

 חיפשתי שיר בהיר (יחסית) לשים פֹּה בפוסט, שיכול קצת לברך או לשמֵח – וזה הכי קרוב שמצאתי.
מחזיק מעמד כמ-עט עד לסוף..

 מִי אָמַר לָךְ שֶׁאוֹשֶר זֶה דָּבָר אַחֵר

זֶה הָרִהוּט שֶׁלִּי, לְרֶגַע:
גֶּשֶׁם, אוֹפַנַּיִם, וְצִפּוֹר.
שׁוּם דָּבָר סָמִיךְ
לֹא נִפְרָד מִתּוֹךְ הַשֶּׁקֶט,
לֹא מִתְקָרֵב אֵלַי.

אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב שִׁיר שֶׁל שִׂמְחָה
שֶׁיִּהְיֶה עָמֹק יוֹתֵר מִכָּל דִּבּוּר עַל עֶצֶב.
אוּלַי הָאוֹר יִהְיֶה עָמֹק מִכְּפִי שֶׁהַלַּיְלָה
הֶעֱלָה בְּדִמְיוֹנוֹ.

אני יודעת שנעלמתי. התכוונתי להגיח כבר קודם, אבל.  כל דבר בולע אותי.

אני ב–איוֹוָה, ארה"ב. קיבלתי את מלגת פולברייט ואני יושבת פה בעלית גג בקמפוס של אוניברסיטת איווה מוקפת ספרים, סופרים ותירס ומנסה לכתוב.
יש לי שלושה חודשים… זאת כמעט הגירה.
ויש גם חובות, קצת הרצאות וקריאות שירה, אבל רוב הזמן הוא שלי.

קיבלתי חדר ענקי בעליית הגג , עם תקרת עץ בצורת
A
ומיטה גבוהה שמולכת על החדר ונוחה מספיק לארח עליה (בישיבה, בישיבה!) ידידים כמו בימי הנעורים, או אפילו לכתוב עליה — מין במה ענקית
ושולחן כתיבה שצמוד לחלון שקט
ועוד חלון שמשקיף על אלונים אדירים שמתחילים לוותר על העלים שלהם, והעלים נאחזים ססגוניות תזזיתית, כמעט קודחת של לפני הסוף ,כתום, ואדום,  וצהוב, ובימים האחרונים גם התחילו לנשור על גג הרעפים הקרוב
ומנורות עומדות בכל מקום, מה שמעורר בי הרגשת בטחון לא מוסברת (למה בעצם?) אולי כי הן נראות כמו זקנות חזקות וזקופות עם מטפחות ראש
וכורסה ענקית מתנדנדת אמריקאית שאפשר לעבור ללגור בה בגיל 80 באושר מוחלט
 וחדר אמבטיה מתקתק פחד אבל מתוקתק
והכל מקושט מדי וחמים ונעים ו–בעיקר — זר, זר, זר!!!! שזה האושר הגדול
נותן לי הרגשה חריפה של אני-חיה ואני-פה וכל אותן תחושות שגורמות לבנאדם להתעורר בבוקר ולעשות משהו
מחר אפילו אנשום עמוק
 

 לילה טוב
ושנה טובה להפתיע
יעל
 

 

 

 

37 תגובות

  1. ידידה מרחוק

    שנה נפלאה יעל!
    ואני גם מחכה לעוד רומן שלך…

    שנת יצירה, חיים ונשימה עמוקה.

  2. טובה גרטנר

    היי יעל
    חברתי הרחוקה
    אין כמוך, נפלא… אני כל כך אוהבת להיטמה בזרות… מאחלת לך הבנות, והתנסויות בארץ החדשה
    שנה טובה
    טובה

  3. יעל, שולחת לך חיבוק עד איווה הרחוקה.
    שנה טובה ואהובה לך!

    • יעל גלוברמן

      מחבקת אותך גם. אצלי זה יוצא חיבוק לפני השינה – פה חצות, ואני בדרך להעפיל למיטה (היא ב א מ ת גבוהה)

  4. שלום יעל
    התפלאתי לאן נאלמת
    אבל אני שמח מאד לשמוע עכשיו את קולך.
    אני מכיר כל כך טוב את הנסיון לכתוב שיר שמח כשבסוף איכשהו מצליח להתגנב החושך.
    יש לי תיאוריה על כך.
    תהני
    שנה טובה
    גיורא

  5. יעל, ברוכה תהיי ושתהיה גם השנה.
    אהבתי את השיר ואת הפוסט. נשמע שאת על גג העולם.
    יש לי דיאלוג ארוך עם אושר ואם אני מרשה לעצמי לומר אותה בשיר, זה לעולם יהיה בהפוך על הפוך (ראי את שירי "למה שלא תכתבי שירים"). בכל אופן, מאוד אהבתי את השיר. מי אמר לך, באמת.

    • יעל גלוברמן

      לא יודעת אם על גג העולם… יותר בעלית הגג שלו. את יודעת…
      דווקא שבוע תובעני היה לי, אורנים חופשה לעומתו– שני פאנלים , קריאות שירה והיום, בדיוק בשעת ארוחת ערב החג בארץ, יענו כשאתם ליקקתם דבש, הייתי צריכה לדבר לפני סטודנטים על "שירתי". מאתיים נפילים בלונדינים צעירים עם העור ה… אופטימי של המידווסט (על סף הורוד, או בצבע של שנה-טובה של פעם)בוהים בי בנימוס מצמית. הם היו כל כך… שקטים, בהתחלה. לקח לי זמן להצית זיק במבע-הקש שלהם… ועד שזה קרה, חשבתי שאני מתה. בפעם הבאה אני מתחילה ישר בקריאת שיר. פחד אלהים.

  6. יעל! כמה טוב לשמוע ממך! באמת שכבר דאגתי.
    אני מוריקה מקינאה – איזה כיף לך.
    והשיר – אולי תופיע קרן קטנה של אושר, שתתקרב אלינו השנה ותעטוף אותנו, ונרגיש.
    תהני מכל רגע. שנה טובה.

  7. נשמע מדהים. שנה טובה ופוריה.

  8. יעל, איווה זה כן, שנה טובה ויצירתית,
    נסי, נסי לכתוב שיר על שמחה שיהיה עמוק מכל עצב, נצלי עד תום את העלייה ואת התקרה ואת השולחן והחלון
    והכורסא.
    שירת הגן יצאה לדרך.

  9. שיר מרגש, מהנהנת במרץ לתפיסה מחדש של מושג האושר, שתמיד סיים את האגדות
    נלווה לעושר(מודה שביטלתי אותו עבורי)

    תיאורך את המקום ומקומך בו
    נהדרים, מרחב עצום ליצירה
    ושקט, ונוכחויות מרעיפות רוגע
    מלא חיים ותקווה, מרגש
    אותי מבטך אל הזקנה.

    שנה טובה ויצירה שופעת, יעל.

    • יעל גלוברמן

      הו, הייתי שמחה להיות טובה יותר בסיומֵי
      hapily ever after
      אולם ברם.

      שנה טובה והרבה רגעי אושר
      אוהבת את העבודות שלך. מאוד.

  10. יעלה יקרה תהני ותכתבי . כל מה שתארת כתיב להפליא או צלים . המצאתי מלים מקווה שהבנת זה מהבירה. שנה טובה!

    • יעל גלוברמן

      שנה טובה יקירתי, מקווה שהיתה לך ארוחת ערב-חג נהדרת! הצחקת אותי עם התגובה המבוסמת קלות, ישר לקחתי לגימה מהקפה פילטר הפושר שלי והרגשתי שאני קצת בחגיגה גם.
      לחיים!!

      מה זה צלים?

      :)))

  11. יעל, זה נשמע חלומי. איזו דרך נפלאה להתחיל שנה חדשה. שיפליאו להגיע המילים, שם באיווה (שבעגה מסויימת יכולה להשמע כמו "כן"!). שיבקיעו את הלב והחלון. ישר אל חציצי העט. או המקלדת.
    שנה טובה ומבורכת מאד,
    שירתך.

    • יעל גלוברמן

      איווה, איווה, איווה!
      אינשאללה גם, כל מילה שלך, בחיאת.

      ושתהיה לך שנה של גילוי והתגלות, שקט ושמחה, עשיה ואהבה.

  12. שנה טובה ! ושהות נעימה , לפי התאור הנפלא שלך, גן עדן !

  13. יעל ג. מתוקה, איזה כיף לשמוע ממך. חששתי שנעלמת. זה נשמע כיף החוויה הזו. (בדיוק קראתי את הספר של רות אלמוג,"זרה בגן עדן", שיצא עכשיו, וכולו מתרחש במין מקום כזו בגרמניה שאליו הוזמנה האמנית כדי ליצור. ואני עדיין תחת ענני החוויה ההזויה למדי מהספר.) נשיקות, יעל י.

    • (וגם משולמית).

      • כי הרחוקים נעשו קרובים…. (ציטוט מרחל איתן).

        • יעל גלוברמן

          כן, מתנה מהשמים. פתאום טלפון מחו"ל -ואומרים לי שנבחרתי להיות
          Fulbright fellow
          יענו אני משוררת פולברייט עכשיו, כמו סילביה פלאת"…
          רק מה, את טד יוז לא פגשתי פה בינתיים.
          ומשגֵע פה, אבל זה גם לא בדיוק גן עדן. מסובך יותר… אנחנו פה 31 סופרים ומשוררים מארצות שונות, לפעמים זה יותר כמו ישיבת ועד-בית של מגדל בבל .

          כתבתי פה בינתיים בעיקר על עלית הגג שלי, אולי אכתוב עוד. ואני מחכה לקרוא את הספר של רות אלמוג כשאחזור.

          שנה טובה להפליא, לך ולשולמית!

  14. נשמע נורא נורא רומנטי
    המקום הכי מתאים לכתוב בו
    תיהני
    יש לך סיבה טובה לפוסטים שמחים ושירים מאושרים.

    ושנה טובה

השאר תגובה ל מיכל ברגמן ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות ליעל גלוברמן