בְּלוּז הַלְוָיָה / ו.ה. אוֹדֶן
עִצְרוּ אֶת כָּל הַשְּׁעוֹנִים, נַתְּקוּ גַּם אֶת הַקַּו,
תְּנוּ לַכֶּלֶב עֶצֶם כְּדֵי שֶׁלֹא יִנְבַּח עַכְשָׁו,
הַשְׁתִּיקוּ אֶת הַפְּסַנְתֵּרִים וּבְתִּפוּף שָׁקֵט
אֶת הָאָרוֹן הָבִיאוּ , תְּנוּ לַמְּקוֹנְנִים לָצֵאת .
יָחוּגוּ מְטוֹסִים מֵעַל לָרֹאשׁ בִּיְּלֵּל מִסְפֵּד,
רוֹשְׁמִים עַל הַשָּׁמַיִם אֶת הַהוֹדָעָה: הוּא מֵת.
קִשְׁרוּ סִרְטֵי נְיָּר סְבִיב צַוְּארֵי יוֹנִים צְחוֹרוֹת,
וְעַל יְדֵי שׁוֹטְרֵי תְּנוּעָה עֲטוּ כְּפָפוֹת שְׁחוֹרוֹת.
הוּא הָיָה צָפוֹן שֶׁלִי, דָּרוֹם, מִזְרָח וְיָם,
כָּל יְמֵי הַחוֹל שֶׁלִי, שַׁבָּת הַמְּנֻמְנָם ,
חֲצוֹת-לֵילִי וצָהֳרַי, כָּל מִלּוֹתַי , שִׁירָה,
חָשַׁבְתִּי – אַהֲבָה נִצְחִית: טָעוּת שֶׁלִי מָרָה.
הַכּוֹכָבִים לֹא רְצוּיִּים: כַּבּוּ אֶחָד אֶחָד.
אִרְזוּ אֶת הַיָּרֵחַ, שִׂימוּ שֶׁמֶשׁ שָׁם בַּצָּד.
טַאטְאוּ אֶת הַיְּעָרוֹת, רוֹקְנוּ אוֹקְיָנוֹס מִמֵּימָיו,
כִּי דָּבָר לֹא יִגָּמֵר בְּטוֹב עוֹד מֵעַכְשָׁו.
מאנגלית: יעל גלוברמן
*התרגום מוקדש לאברון ולאופירה
זה שיר יפהפה. בעיקר אני אוהבת את שני הבתים האחרונים שלו.
התוודעתי אליו בפעם הראשונה דווקא בסרט "ארבע חתונות ולוויה אחת", ואחר כך הפכתי עולמות כדי למצוא אותו בספריה (ומצאתי).
כן, גם אני. זה מהשירים היותר ידועים של אודן– קוראים אותו לא פעם בלוויות , לא רק בסרט. יש משוררים כאלה, שהשירים להם עוזרים לדבֵּר בזמנים כאלה. (לנו יש את עמיחי.)
למעשה, תרגמתי את השיר ללויה של בן של חבר, שבא מאנגלית ואוהב שירה. הזעקה בסוף הפכה את הקריאה לקשה נורא.
הדבקתי קישור לסצנה בתגובה למירה, אם את מתגעגעת
ליעל –
תודה – זו סצינה בלתי נשכחת.
בגלל ג"ון האנה השיר הזה תמיד מתנגן לי בראש במבטא סקוטי (נדמה לי שזה סקוטי), במיוחד במילים "my Sunday rest".
תרגום מצוין ומצמרר
התרגום קולח; הבית השלישי ממצה את ההיגד.יפה.
יש לי מבחר משירתו של אודן באנגלית, ואני מתחיל לתרגם משיריו עכשיו.
אני מכיר בערך את המקור באנגלית, ולפחות בנוגע לשורה הראשונה והשנייה:
היכן מופיע "גם", ולאן נעלם הטלפון שבמקומו מופיע "קו"?
השיר הזה תורגם כבר הרבה פעמים, ולא ברור למה את בוחרת לתרגם אותו שוב. השפה פה, לטעמי, מיושנת מדי.
בהצלחה בתרגום. וּבְהנאה, גם — אודן הוא המשורר שאני הכי אוהבת לתרגם, משאיר את כל האחרים קילומטרים מאחור, בשבילי.
הוא כל כך נפלא בעיני, שלמרות שאני מתרגמת אותו כבר המון זמן העדפתי להוציא קבצים של אחרים לפניו — קודם כל "התאמנתי" על חברו הטוב ספנדר (שאני מחבבת, אבל… סליחה, סטיבן) ואז – ברחתי לכיוון ההפוך כדי "להתנקות" או לפחות להתרחק-כדי-להתקרב-נכון לקראתו — יוצא מבחר של אן סקסטון בשנה הבאה… די הפוכה ממנו, מה (שניהם בהוצאת "קשב".) אודן אני מתרגמת הכי הרבה זמן – כבר 12 שנה אוספת שיר שיר. המבחר ייצא בעוד כשנתיים, אם אצליח לעמוד בדדליין הזה.
תרגמתי את השיר הזה כשהתעורר בו צורך אישי (של חבר.) לפני כן באמת נמנעתי — פחות בגלל ריבוי התרגומים שזכה להם ויותר בגלל שהוא מצוטט כל כך הרבה בשנים האחרונות — למרות שהיה ברור שאגיע אליו יום אחד. לצערי זה קרה בדרך פחות "ספרותית" ויותר (מדי) כחלק מהמציאות.
מכל מקום, אני מבינה את השאלה שלך. עובדה, בשני הלקטים שיצאו בשנה האחרונה, לא הכללתי אותו. (היה יומולדת 100 לאודן, ופורסם מבחר של נדמה לי 20 שירים ברשות היחיד של הליקון ומבחר קטן יותר במוסף ספרות של הארץ . אבל ציפר הוסיף תרגום אחד לא שלי: תנחש לאיזה שיר…
אני מדביקה קישור, תוכל גם לקרוא את התרגום של עדנה אולמן-מרגלית לשיר הזה:
http://captaininternet.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=846436&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0
בעניין השפה… אני דווקא אוהבת את השימוש בה כאן. זה עניין של טעם, כמובן. אבל מה שאני מנסה לעשות זה לתרגם משורר בצורה שהקול שלו לא ישתנה יותר מדי בשפה החדשה… כלומר – אודן לא ידבר סחבקי ותמיד ישוויץ קצת ביכולות הלשוניות שלו (כמו באנגלית) וסקסטון לא תכתוב את המילה "הן" ( אלא "אלא") התחביר חייב להיות גמיש ועדכני, אבל המילים – בוא נגיד שכדאי לנסות לתת למשורר אוצר מילים מקביל או לפחות דומה לזה יש לו בשפה שבה חי וכתב. אז די טוב לי עם התרגום הזה (ש-אגב, יש לי גירסה נוספת שבה שמרתי על "הטלפון" – אבל השורה הבאה לא טובה…)
יש לי רק מילה אחת שאני עדיין משחקת איתה – "עֲטו". הכפפות המעצבנות האלה. הייתי מתה לכתוב משהו אחר, אבל "הלבישו" הורס את המשקל והמוסיקה וגם לא נכון. אני מפלרטטת עם "עִנדו", שגם הוא "לבוש" מדי לטעמי. אולי משהו שיחזק את העובדה שהוא אומר בעצם – תכסו . כסו את הידיים של שוטרי התנועה, שתִּפסֵק התנועה. אאוץ".
בעניין הטלפון והקו – מה לא ברור? זה-זה-זה, אחד לאחד, מבחינת המשמעות, וזו בחירה של משקל וחרוז. אותה תשובה בדיוק יש לי בעניין המילה "גם". שומר על המוסיקה של אודן ולא משנה משמעות – אבל בכלל.
לא נעים לי כבר בגלל אורך התגובה, אבל אולי אחפש מאוחר יותר את אודן קורא את השיר בקולו שלו ואביא פה.
תודה על הנקודות הענייניות, ומחכה לקרוא את התרגום שלך
יעל
אשמח לקרוא את התרגומים שלך בהליקון – באיזו חוברת הם פורסמו?
אודן הוא אכן נפלא, לפני שלוש שנים או ארבע (כבר לא זוכר) מצאתי קובץ שירים שלו באנגלית ב"הנסיך הקטן" (יחד עם התרגום של אריה זקס ל"שירי חלום" של ג"ון ברימן הנפלא, שאם אמצא שירים שלו באנגלית אשוש לתרגמו). כאמור את הספר רכשתי לפני שלוש או יותר שנים, אבל רק לפני חודש, כאשר נקלעתי למשבר הכתיבה המי יודע כמה שלי, החלטתי להתחיל לתרגם מאודן. בינתיים תרגמתי אחד ורבע. בהתחלה תכננתי לתרגם שיר, שניים או שלושה, אבל אחרי הראשון החלטתי שאתרגם לפחות עשרה שלו – לא נראה לי שאגיע לספר שיכלול מבחר מתרגומיו, אבל לבטח זה יהיה מבחר נאה שאולי אכלול בקובץ השירים הבא שלי. בין תרגום לתרגום אנסה לכתוב גם משלי… (:
יהיה מעניין לראות מתי לקט התרגומים שלך יצא, ומתי אני אצליח לחבר את שיריי שלי עם שיריו של אודן.
(בינתיים תוכלי להשוות את תרגומך שלך ל"Poppies in october" של סילביה פלאת" לתרגום שלי שפורסם באחד מגיליונות מאזניים ב-2004 ומופיע גם במצגת שירים של סילביה פלאת" באתר החוג לשוחרי שירה של שרית שץ).
ושוב תודה על התשובה המעמיקה – אשמח לדיונים נוספים בנושא.
יפיפה יעל.
מעניין הסמיכות של הפוסטעם התרגום הזה שלך, לפוסט האחרון של שירה ארד.
האם שמת לב?
לשיר עמוקה 5?
יעל, כמה יפה, תודה!
ושאלה: האם השיר מופיע בסרט ארבע חתונות ולוויה אחת? אחד מהגיבורים קורא על קבר אהובו.
כן — מצאתי לך את הסצנה ביוטיוב
http://www.youtube.com/watch?v=gE9E07EznXw&feature=related
יעל,
תודה, את ענקית!
האם בגלל הנלים הללו מתלחלחות עיניי? או שמא בגלל הפחד הנורא לחשוב שלעולם לא תיאמרנה כאלה מלים…
ואולי אני מלנכולית היום. במיוחד. תודה
🙁
נפלא אודן, נפלא התרגום, איזו קינה ואהבה.
התפרסם ב"קו נטוי" 8 .
קריאה שלוחה לתרגום מבחר של אוד…אוד…אודן בספר
ית… ית… יתפרסם (יתכן)
:))
דרך אגב, יש לי את ההקראה של השיר בסי. די. לכן התרגום מצמרר כפליים משום שהמקור נצרב היטב על לוח לבי.
יש לך אולי גם קישור לאודן קורא את השיר??
ו- תודה. לדעת ששמעת את השיר בקריאה של אודן ועדיין אוהבת את התרגום — זה המבחן האוטלטימטיבי לתרגום.
איזה תרגום נפלא יעל. בדיוק כתבתי לעדי על סוודר שמגרם לו עצמות
מותר להגיב פעמיים?
ב-3 וחצי לפנות בוקר זה יותר
גומר את הלב.
יעלי –
קליטה איטית מעט שלי. הלחנתי את השיר והוצאתי תדפיס שלו – ורק עכשו כשאני מנגנת שוב ושוב ראיתי פתאום שהתרגום שלך לשיר העצוב הזה גם מוקדש לשני אנשים. צר לי. מאוד.
היי יעל
זה באמת בלוז, שיר משוחרר… משהו עשה לזה מוזיקה?
להתראות טובה
אומרים שאודן התכוון שילחינו את השיר.
לפי מיטב ידיעתי השיר הולחן כמה פעמים, אחת הידועות – של בנג"מין בריטן, ואתמול, מאוחר בלילה — מי-טל נדלר .
http://www.npr.org/templates/player/mediaPlayer.html?action=1&t=1&islist=false&id=7520277&m=7537885
יפהפה
יעל, זה לא פשוט כאשר היא מתה …והבלוז מיתגבר.
הבית האחרון מקסים ביופיו. אפשר להוסיף: שקשקו את האדמה, ניילנו את הרוח…כי דבר לא יגמר בטוב…
מהשירים האהובים עלי. תודה שתרגמת.
ואני הולכת לי וחושבת על הלחן שלי לשיר של אודן שנגלה לי בזכותך, ועל כמה גאון האודן הזה בחיי, איך הוא לא נפל למלכודת של צפון מזרח ומערב, וכתב צפון מזרח וים, ואז קוראת את המקור ומגלה
He was my North, my South, my East and West
כך שאת, יקירתי – פשוט גאונה
זה גאוני!
זו נשמעת מחאה של ממש על נוכחות המוות, חבר כזה קרוב שתמיד מפתיע שוב בלי יותר מדי הודעות מראש שמרגישים ממש בבית. כל כך לא בא להגיד לך שזה טוב, אני מקוה שמשחרר אומר מספיק.
ודאי יש עוד דרכים לברר, אבל זה בלתי אמצעי, אז אני מעדיפה לשאול, הרי אני לא מכירה, האם יש לשיר קשר לחווית מלחמה או תגובה של התקופה שאחרי מלחמת העולם הראשונה.
יעל,
תודה על התרגום. אודן אהב בלוז: "בלוז הפליטים", "בלוז הלוויה" הם מהשירים הכי מרגשים שלו. אני עד היום מצטמררת לזכר הבלוז הזה בסרט "ארבעה חתונות ולוויה אחת", היה זה ג'ון האנה שם, אם איני טועה.