בננות - בלוגים / יעל גלוברמן / מטר על מטר, פסטיבל שירה בירושלים
כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַבִּיוֹגְרַפִיָה שֶׁלּוֹ
  • יעל גלוברמן

    נולדתי בתל אביב, במרחק שבע דקות מן המקום שבו אני גרה עכשיו. בדרך עברתי ועצרתי במקומות רחוקים יותר, כולל הולנד (שנה) וארה"ב (עשר שנים.) למדתי שנה ציור ופיסול ב"פריי אקדמי" שבהולנד וקולנוע באוניברסיטת תל אביב. שני בני נולדו בניו יורק, ואנחנו חיים עכשיו בארץ, בעברית. מסתבר שאני משוררת, סופרת ומתרגמת. עד כה, פרסמתי רומן:  מנענע את העץ (סדרת אתנחתא לספרות יפה, כנרת 1996) שני ספרי שירה: אליבי (תל אביב : הליקון לשירה חדשה, 2000) אותו הנהר פעמיים (תל אביב : הליקון לשירה חדשה, 2007)  וספר שירה מתורגמת: תולדות הנשמה, מבחר משירי סטיבן ספנדר (תל אביב : קשב 2007). עכשיו אני עובדת על תרגומי שיריה של אן סקסטון, שייראו אור בספר בשנה הבאה בהוצאת "קשב" של רפי וייכרט. כדי לנוח מהטֵּרוף של סקסטון אני מתרגמת  גם  את  ו.ה. אודן, הוירטואוז  החכם  והמרושע, ש- בניגוד לאן היקרה - שלט בעצמו, לפחות בכתיבה, בצורה מרשימה... ומרגיעה. תרגום אודן ייקח לי לפחות שנתיים שלוש, ואז אוציא את המבחר בספר.  התחלתי לכתוב לפני שידעתי לקרוא – הייתי משנה סיומי סיפורים שקראה לי אמי מגיל שלוש, כנראה לטובת הפי-אנדים שיאפשרו לי להרדם בלילה, ואחרכך התחלתי להמציא גם סיפורים משלי. מאחר שהתגובות של אמי טובת הלב היו מעודדות, המשכתי לענות אותה גם בהכתבת שירים שרובם ככולם היו בודאי פלגיאטים מורחבים משירי הגננוֹת. משם – עברתי לפרסומים בעתוני ילדים ובמעריב לנוער ומגיל די צעיר – 18 בערך – התחלתי לפרסם סיפורים ב"עכשיו" ושירים במוספי הספרות של העתונים היומיים.  מאז פרסמתי סיפורים, שירים ותרגומי שירה בהליקון, קשת, מאזניים, המעורר, ובמוספי הספרות של הארץ, מעריב ידיעות ודבר, כמו גם באתרים מקוונים כגון "עיין ערך שירה" של שרית שץ. בעצם התחלתי בכתיבת פרוזה, והמעבר להגדרת ה"משוררת" מתרחש בשש השנים האחרונות. לפני כן נראה לי שלכנות את עצמי משוררת זה כמו להשתמש ב"פילוסופִית" או לחילופין ב"מעשנת כבדה." מצד אחד, גדול עלי, מצד שני – נו כן...   ספגתי מספר פרסים לאחר פרסום "אליבי" – ביניהם פרס אקו"ם לשנת 2000 ופרס מפעל-הפיס לשירה 2002 . נראה אם "אותו הנהר פעמיים" יקצור פרס כלשהו. בשנים האחרונות התחלתי להשלח לפסטיבלים בינלאומיים לשירה ולפרסם בכתבי עת ובאנתולוגיות בחו"ל, ושירי תורגמו לשפות שונות - כגון אנגלית צרפתית וגרמנית, ומשונות -  כגון מקדונית, סלובקית וגאלית. אני א ו ה ב ת  לראות שיר שכתבתי בשפה שאין לי מושג איך לקרוא. זה קצת כמו לצאת לרחוב בבגדים מתקופה אחרת. ולקבל שריקות. פרסומים אחרונים בכתבי עת זרים:   Notizen zu einer Kuste (October 2007), אנתולוגיה ראשונה (!) לשירה ישראלית בשפה הגרמנית Poetry Wales (Summer 2007), כתב עת וולשי לשירה. אחד הדברים שאני אוהבת ועושה יותר ויותר, הוא לתרגם שירה.גם בזה התחלתי לעסוק רק בעשור האחרון, לאחר פרסום הרומן. המשוררים שהרביתי לתרגם הם בלייק, סווינבורן, ויליאם בטלר ייטס, ו.ה. אוֹדן, סטיבן ספנדר, דילן תומאס, אליזבט בישופּ, רוברט לוואל, ג'ון ברימן, טד יוּז, סילביה פלאת', אן סקסטון, אדריאן ריץ', דרק וולקוט, שיימוס היני, צ'רלס סימיק, אורסולה פאנתורפ', תום גאן, צ'רלס רייט, פרנץ רייט, דניס ג'ונסון, סימון ארמיטאז', לואיז גלוק. יש עוד, אבל.

מטר על מטר, פסטיבל שירה בירושלים

 

 
מטר על מטר
פסטיבל שירה חדש בירושלים – מתחיל מחר

לינק לאתר – תמונות המשוררים והמוסיקאים ( 50 !) ואנתולוגית שירה קטנה 
(הקליקו למשוררים בין העיניים ותקבלו שיר)
http://poetryplace-festival.org/poets.php

 

 

 

מטר על מטר  - פסטיבל ירושלים לשירה, 17-15 ביולי 2008

קבוצת המשוררים "כתובת" עורכת פסטיבל משוררים מיוחד במינו, בשכונות הסמוכות לשוק מחנה יהודה, ובמרכז העיר. הפסטיבל מורכב מ – 15 מופעים שונים, ללא תשלום, שיעסקו בצורות שונות במרחב הקיום הישראלי, הקטן, האינטימי, ה"מטר על מטר". במופעים אלה מתארחים מעל שישים משוררים ומוסיקאים מן השורה הראשונה בישראל, וכן שמונה מבוגרי סדנאות "כתובת".

"מטר על מטר" הוא ארגז החול והקודש בו אנחנו משחקים, מתאהבים, מתפשרים ונלחמים. במאה ה- 21, הצמצום הזה מוחשי מתמיד. העולם נעשה קטן, המדינה קטנה לעמים שחיים בה, מרכז העיר קטן, הסמטאות צרות ומעל כולם – גם השיר קטן. יכול להיות שדווקא משוררים, שרגילים כל כך לצמצום הזה, ידעו לכתוב עליו. ההשראה לפסטיבל, ובחירת הנושאים והמופעים בו, כולם קשורים לחוויה הקיומית והפואטית הזו, ה"מטר על מטר" של התודעה.

הפסטיבל מתקיים בחללים הטבעיים של השכונות ושל מרכז העיר. משוררים יקראו משיריהם וישוחחו עם הקהל בחצרות מקומיות, בבתים עתיקים של תושבי השכונה, באולמות קטנים, ובבתי קפה. המרחבים המדוברים נבחרו בקפידה על מנת לאפשר גם לקהל גדול לחוש ולחוות את האינטימיות המקומית.

מטר על מטר, הוא חלק מפרויקט פיתוח תרבות במרכז העיר, ששותפים בו מינהל קהילתי לב העיר, חברת עדן, עיריית ירושלים וקרן ירושלים.

קבוצת כתובת

שי דותן, דורית ויסמן, אריאל זינדר, גלעד מאירי, ליאור שטרנברג

 

<!–

תְּפִלָּה לָעֲנִיָּה/ אסתר אטינגר

תְּפִלָּה לָעֲנִיָּה כִּי תַּעֲטֹף
פְּרוּסוֹת לֶחֶם אָחִיד וְיָרָק
בְּשַׂקִּית פְּלַסְטִיק דַּקָּה,
כְּרִיכֵי מְלָפְפוֹן לִילָדֶיהָ
לִשְׁעַת הַהַפְסָקָה.
הַשֵּׁם שִׁמְעָה תְּפִלָּתִי
שָׁרוֹת הַנְּעָרוֹת בְּקוֹל בִּכְיוֹת
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי.
וְהִיא, תְּפִלָּתָהּ עַל דַּל
חוֹרֶכֶת שְׂפָתֶיהָ בְּיוֹמְיוֹם צַר
בֹּקֶר בְּחֵיקָהּ יָלִין בֶּכִי וּבָעֶרֶב עֲיֵפָה
תַּחְלֹם עַל פֵּרוֹת אֲדֻמִּים וּזְהֻבִּים
עַל פָּנִים מְאִירִים, עַל צִפּוֹר הָאֵשׁ

–>

 

<!–

קצר הזמן/ אורי ברנשטיין

קָצָר הַזְּמַן מִלְּהוֹסִיף. קָצָר הַזְּמַן מִלִּלְמֹד
אֶת מַה שֶּׁנּוֹסָף. אַל תַּעֲמֹד,
שֶׁאִם תַּעֲמֹד, תַּכֶּה בְּךָ הָרוּחַ הַחֲזָקָה.
עָלֶיךָ לִנְדֹּד עִם הַסַּחַף, כְּמוֹ שֶׁשַּׁחַף
נִכְנָע לָרוּחַ כְּדֵי לִדְאוֹת. עָלֶיךָ לִשְׁהוֹת
בִּמְקוֹמוֹת שֶׁנִּמְחִים תַּחְתֶּיךָ, בְּשִׁטְפּוֹ
שֶׁל נָהָר שֶׁעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו, בְּנוֹפוֹ
שֶׁל חֶבֶל אֶרֶץ שֶׁלֹּא תַּכִּיר בְּהָקִיצְךָ.
כִּי אִם לֹא תָּנוּעַ – יָבוֹא עָלֶיךָ קִצְּךָ,
וְתִשָּׁאֵר כְּפֶסֶל, כְּאֵיזֶה אִישׁ רוֹכֵב
בְּכִכַּר הָעִיר, יוֹשֵׁב
עַל סוּסוֹ, אָרָד עַל אָרָד.
צֵא אֶל הַבָּרָד

–><!–

בֹּקֶר אַמִּיץ רָכוּב/ רחל חלפי

הַבֹּקֶר נִפְתָּח מַחֲוֶה קִדָּה
נוֹתֵן סְטִירָה תָּלוּי אֵיךְ
לוֹקְחִים אוֹתוֹ נוֹתְנִים לוֹ
מָה הוּא רוֹצֶה מִמֶּנִּי הַבֹּקֶר הַזֶּה
בּוֹקֵר אַמִּיץ רָכוּב עַל סוּס צָעִיר בְּקַו-
הָאֹפֶק מְכַנֵּס אֶת עֶדְרֵי הַצֹּאן שֶׁלִּי
אֶת כָּל רְחֵלוֹתַי הַתּוֹעוֹת פְּנִימָה
מָה הוּא רוֹצֶה הַגִּבּוֹר הַסֶּקְסִי הַזֶּה
לְבַד מִלִּשְׁרֹק לִי לְהִתְכַּנֵּס-
לְהִתְפַּזֵּר בָּאָחוּ-יִם הַשּׁוֹנִים
שֶׁמִּסָּבִיב
וְלִלְחֹךְ לִלְחֹךְ בְּתוֹדָה
כָּל יָרֹק

4.3.08

–><!–

יְרוּשָׁלַיִם/ מיכל כהן

רְחוֹבוֹת הָעִיר מְלֻכְלָכִים
וְנִדְמֶה כִּי הֵקִיא עֲלֵיהֶם הַלַּיְלָה.
אֲנִי מְלַקֶּקֶת סִמְטוֹתֶיהָ,
כָּל אֶבֶן דְּאוּבָה תַּחַת לְשׁוֹנִי תַּעֲבֹר
עַד שֶׁתַּבְרִיק,
עַד שֶׁתִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכָּהּ שֶׁל הָעִיר הַזּוֹ.
כָּךְ אֶזְכֹּר אוֹתָהּ:
כְּזָקֵן אֲשֶׁר בְּמַעֲרֻמָּיו נִגְלִים קְמָטָיו
לְפָנַי, אוֹתָם חֲרִיצִים
שֶׁיָּדִי עוֹקֶבֶת אַחַר מַסְלוּלָם
בְּרֹךְ.

–><!–

נְאוּם הָאָב לִמְחַזְּרֵי בִּתּוֹ/ רוני סומק

אַתֶּם, שֶׁעוֹד מְעַט תִּגְּעוּ בְּיָדָהּ
וְתִקְּחוּ אוֹתָהּ לְאָן שֶׁתִּקְּחוּ,
אַל תִּשְׁכְּחוּ אֶת שִׁעוּרֵי הַפְּסַנְתֵּר
שֶׁיָּדְעוּ אֶצְבְּעוֹתֶיהָ בְּגִיל תֵּשַׁע,
אֶת כַּדּוּרֵי הַסַּל שֶׁנִּלְפְּתוּ בַּדֶּרֶךְ
אֶל הָרֶשֶׁת שֶׁסִּנְּנָה חֲלוֹמוֹת
וְאֶת הַתַּחְבּוֹשׁוֹת עַל הַפֶּצַע הַמְדֻמֶּה
שֶׁבִּקְצֵה הַבֹּהֶן.
צַיְּרוּ בְּדִמְיוֹנְכֶם אֶת יָדָהּ כִּמְשֻׁלַּשׁ זָהָב
שֶׁצַּלְעוֹתָיו:כָּרִים עַבְּדוּל גַ"בַּאר, מוֹצַרְט
וֶאֱלֹהִים,
וּכְשֶׁתִּרְאוּ אֶת אֶצְבָּעָהּ מוֹרָה עַל הַיָּרֵחַ,
אַתֶּם תִּסְתַּכְּלוּ עַל הָאֶצְבַּע.

–><!–

פִּתְחִי / יודית שחר

פִּתְחִי אֶת הַחַלּוֹן, פִּתְחִי
מַה כְּבָר יֵשׁ לָךְ לְפַחֵד
קִרְעִי אֶת הַחַלּוֹן
נִשְׁמִי אֶת הַשָּׁמַיִם פְּעוּרִים
יֹפִי וּכְאֵב
דְּגִיגִים מְכַרְסְמִים עֲנָנִים
חַיִּים מְפַרְפְּרִים תַּחַת סַכִּין
נוֹטְפִים מַאֲוַיִּים רוֹחֲשִׁים
נַהָגֵי אוֹטוֹבּוּס שׁוֹלְחִים בָּךְ מַבָּט
מוֹכְרֵי מַמְתַּקִּים בַּשּׁוּק מוֹדְדִים אוֹתָךְ
הֶחְבֵּאת אֶת הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַתַּחְתּוֹנִים
וְכִסִּית בְּשִׂמְלָה רְחָבָה, פִּתְחִי

–><!–


моя квартира – survival – דירתי / יוליה וינר

מהסדרה בשלוש שפות

הַמְקָרֵר. נֶחָמָה לֵילִית שֶׁל בְּדִידוּת
טוֹב לֶאֱכֹל מֵאֲשֶׁר לָמוּת
לְמַלֵּא אֶת הָרִיק גָּדוֹל כֶּחָלָל
וְלַעֲזָאזֵל עִם עֹדֶף מִשְׁקָל
אָה, אֹכֶל, תְּזוּנָה, מַאֲכָל וּמָזוֹן!
אֵין חַיִּים בִּלְעַדְכֶם אַךְ אִתְּכֶם אֲבַדּוֹן

הַדֶּרֶךְ לְלֵב אִשָּׁה עוֹבֶרֶת דֶּרֶךְ הַקֵּבָה
כַּמָּה שֶׁהַקֵּבָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר, הַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה יוֹתֵר
תִּתְרַסְּנוּ, סַעֲרוֹת הָרוּחַ
תִּשְׁתֹּק, הַלֵּב הַלֹּא רָגוּעַ
הִנֵּה, קַח בִּיס וּשְׁתֹק

–>

randomcontentdisplay.init()

 

 

 

 

12 תגובות

  1. מרתק, ותודה שהבאת לכאן. מעניין למה צריך לבוא לסיור ברחביה בלבוש צנוע…

    יום שלישי
    בשערי חסד הקסומה וברחביה הציורית: על אלזה לסקר שילר, רחל,לאה גולדברג,
    זלדה, ויונה וולך, משוררות שהיו בירושלים ושירושלים בשירתן. על הקשרים שהיו
    ביניהן ואלו שיכלו להיות אילו…

    • יעל גלוברמן

      איפה מצאת כתוב שצריך לבוא לסיור בלבוש צנוע???
      לא ראיתי ולא שמעתי

      מה שכן, עלה לי עכשיו הצירוף (הקשה) סִילִיקוֹן כָּשֵׁר :)

      (פעם ראשונה שאני מנקדת סיליקון)

  2. מזל טוב על הסיליקון! :) בהחלט סטארט אפ. מה הוביל אותך לשם, אני תוהה.

    ובאשר לצניעות, בסיור של יום שלישי בתוכניה כתוב –
    "שעות: 16:00 – 19:00
    בשערי חסד הקסומה וברחביה הציורית: על אלזה לסקר שילר, רחל,לאה גולדברג,
    זלדה, ויונה וולך, משוררות שהיו בירושלים ושירושלים בשירתן. על הקשרים שהיו ביניהן ואלו שיכלו להיות אילו…
    סיום הסיור: במקום לשירה, מינהל קהילתי לב העיר.
    מחיר הסיור 65 ש"ח. י ש ל ב ו א בלבוש צ נ ו ע".
    מוזר קצת, כי רחביה היא לא איזור דתי במובהק, לפחות לא לפי מה שאני זוכרת…

  3. מזל טוב על הסיליקון! :) בהחלט סטארט אפ. מה הוביל אותך לשם, אני תוהה.

    ובאשר לצניעות, בסיור של יום שלישי בתוכניה כתוב –

    "שעות: 16:00 – 19:00 בשערי חסד הקסומה וברחביה הציורית: על אלזה לסקר שילר, רחל,לאה גולדברג,……….. יש לבוא בלבוש צ נ ו ע"…

    מוזר קצת, לא זכור לי שרחביה היא שכונה דתית במובהק.

    • יעל גלוברמן

      איחחחחחס סיליקון, לא אצלנו במרפסת

      פשוט כשקראתי את המשפט שכתבת עלתה לי תמונה של אשה עטופה מכף רגל ועד ראש, כולל
      רק עם מחשוף נדיב ותופח, אז… ניסחתי אותה קצת

      זה מוזר, עניין ההנחייה ללבוש צנוע. הטקסטים של וולך ישמעו הרבה יותר צנועים בלבוש רגיל

    • שירה, היום גיליתי שרחוב קק"ל (בלב רחביה) נהיה חרדי לגמרי.

      • ברור, יעל, הבלקונז" שלנו לא יעבור שיפוץ! :)

        כן, הטקסטים של וולך בלבוש צנוע יכול להיות סטארטאפ. צריך לעשות כאלה גם בתל אביב. וולך בלבוש צנוע… וביאליק בערום מלא!

        לי, בקרוב יכתבו את "שיר שחלמתי על י-ם". עצוב מה שקורה שם. ראי פוסטים אחרונים של רונית. היא סיפרה שצועקים לה ברחוב שתתלבש צנוע גם כשהיא מכוסה היטב. מפחיד. מדינה אחרת.

        • את יודעת, יעל, חשבתי להוציא כזה סטיקר "אל תיגע לי בבלקונז""…

          אם אני לא טועה, בנסיכה האמריקאית נסים אלוני כתב – "ניתוח בא וניתוח עובר ומהתחת שלי כבר לא נשאר כלום…"
          :)
          (לא ציטוט מדויק)

        • יעל גלוברמן

          אני מעדיפה וולך בכיסוי ראש על ביאליק בעירום מלא

          ולא מסיבות עקרוניות. אסתטיקה :)

  4. רונית בר-לביא

    נשמע מדליק הפסטיבל. לגמרי.
    אם אספיק (אני עסוקה לאחרונה),
    אגיע מחר ב 22:00 לקוביה להקראות שירים שלכם, ראיתי שגם ג"וני שועלי יהיה, אז בכללללללללל …….

    ודרישת הצניעות בסיור, כנראה בגלל שכונת שערי חסד, שהיא שכונה חרדית ותיקה.
    אל דאגה, אמנם העיר במצב קשה, אבל עדיין לא ממש בני ברק ….

    רחביה היתה חילונית ממש והיום היא מעורבת.

    ונכון להיום, המקומות בירושלים בהם נדרשים אנשים לבוא בלבוש צנוע הם אך ורק השכונות החרדיות המובהקות (שגם הן הולכות ומתרבות …)

    מצד שני, אפשר גם לא להתלבש בהן צנוע ולבטוח בגורל ….

    היום נשבר לי, אז באוטובוס ישבתי ליד חרדי.
    אמרתי – ירצה, יקום ויעבור.
    כנראה שהנחישות השקטה שלי עשו את שלהם והוא נשאר כלוא במושב לצידי, בין חלון עתיר פיח וביני.
    מיזוג גלויות.

    • יעל גלוברמן

      אשמח לראות אותך אם תגיעי!!

      הייתי רוצה לדעת אם חרדי מבין מה דעתי על אותה "צניעות" שנתבעת ממני. לא רק מה אני מרגישה, אלא מה אני חושבת. האם מובן לו שזו לא התשוקה לחשוף, דווקא אלא התנגדות עקרונית שיראו בי מַשֶּׁהוּ מעורר תיאבון, שיש לכסוֹת כדי שהגברים לא ישברו דיאטה?

      בכוונה לא מעבירה לפסים של רגש. לא אמרתי עלבון, אמרתי — מגיע, ראוי ונכון.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות ליעל גלוברמן