בננות - בלוגים / יעל גלוברמן / עוד שתי תחנות אפשריות בלילה הלבן
כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַבִּיוֹגְרַפִיָה שֶׁלּוֹ
  • יעל גלוברמן

    נולדתי בתל אביב, במרחק שבע דקות מן המקום שבו אני גרה עכשיו. בדרך עברתי ועצרתי במקומות רחוקים יותר, כולל הולנד (שנה) וארה"ב (עשר שנים.) למדתי שנה ציור ופיסול ב"פריי אקדמי" שבהולנד וקולנוע באוניברסיטת תל אביב. שני בני נולדו בניו יורק, ואנחנו חיים עכשיו בארץ, בעברית. מסתבר שאני משוררת, סופרת ומתרגמת. עד כה, פרסמתי רומן:  מנענע את העץ (סדרת אתנחתא לספרות יפה, כנרת 1996) שני ספרי שירה: אליבי (תל אביב : הליקון לשירה חדשה, 2000) אותו הנהר פעמיים (תל אביב : הליקון לשירה חדשה, 2007)  וספר שירה מתורגמת: תולדות הנשמה, מבחר משירי סטיבן ספנדר (תל אביב : קשב 2007). עכשיו אני עובדת על תרגומי שיריה של אן סקסטון, שייראו אור בספר בשנה הבאה בהוצאת "קשב" של רפי וייכרט. כדי לנוח מהטֵּרוף של סקסטון אני מתרגמת  גם  את  ו.ה. אודן, הוירטואוז  החכם  והמרושע, ש- בניגוד לאן היקרה - שלט בעצמו, לפחות בכתיבה, בצורה מרשימה... ומרגיעה. תרגום אודן ייקח לי לפחות שנתיים שלוש, ואז אוציא את המבחר בספר.  התחלתי לכתוב לפני שידעתי לקרוא – הייתי משנה סיומי סיפורים שקראה לי אמי מגיל שלוש, כנראה לטובת הפי-אנדים שיאפשרו לי להרדם בלילה, ואחרכך התחלתי להמציא גם סיפורים משלי. מאחר שהתגובות של אמי טובת הלב היו מעודדות, המשכתי לענות אותה גם בהכתבת שירים שרובם ככולם היו בודאי פלגיאטים מורחבים משירי הגננוֹת. משם – עברתי לפרסומים בעתוני ילדים ובמעריב לנוער ומגיל די צעיר – 18 בערך – התחלתי לפרסם סיפורים ב"עכשיו" ושירים במוספי הספרות של העתונים היומיים.  מאז פרסמתי סיפורים, שירים ותרגומי שירה בהליקון, קשת, מאזניים, המעורר, ובמוספי הספרות של הארץ, מעריב ידיעות ודבר, כמו גם באתרים מקוונים כגון "עיין ערך שירה" של שרית שץ. בעצם התחלתי בכתיבת פרוזה, והמעבר להגדרת ה"משוררת" מתרחש בשש השנים האחרונות. לפני כן נראה לי שלכנות את עצמי משוררת זה כמו להשתמש ב"פילוסופִית" או לחילופין ב"מעשנת כבדה." מצד אחד, גדול עלי, מצד שני – נו כן...   ספגתי מספר פרסים לאחר פרסום "אליבי" – ביניהם פרס אקו"ם לשנת 2000 ופרס מפעל-הפיס לשירה 2002 . נראה אם "אותו הנהר פעמיים" יקצור פרס כלשהו. בשנים האחרונות התחלתי להשלח לפסטיבלים בינלאומיים לשירה ולפרסם בכתבי עת ובאנתולוגיות בחו"ל, ושירי תורגמו לשפות שונות - כגון אנגלית צרפתית וגרמנית, ומשונות -  כגון מקדונית, סלובקית וגאלית. אני א ו ה ב ת  לראות שיר שכתבתי בשפה שאין לי מושג איך לקרוא. זה קצת כמו לצאת לרחוב בבגדים מתקופה אחרת. ולקבל שריקות. פרסומים אחרונים בכתבי עת זרים:   Notizen zu einer Kuste (October 2007), אנתולוגיה ראשונה (!) לשירה ישראלית בשפה הגרמנית Poetry Wales (Summer 2007), כתב עת וולשי לשירה. אחד הדברים שאני אוהבת ועושה יותר ויותר, הוא לתרגם שירה.גם בזה התחלתי לעסוק רק בעשור האחרון, לאחר פרסום הרומן. המשוררים שהרביתי לתרגם הם בלייק, סווינבורן, ויליאם בטלר ייטס, ו.ה. אוֹדן, סטיבן ספנדר, דילן תומאס, אליזבט בישופּ, רוברט לוואל, ג'ון ברימן, טד יוּז, סילביה פלאת', אן סקסטון, אדריאן ריץ', דרק וולקוט, שיימוס היני, צ'רלס סימיק, אורסולה פאנתורפ', תום גאן, צ'רלס רייט, פרנץ רייט, דניס ג'ונסון, סימון ארמיטאז', לואיז גלוק. יש עוד, אבל.

עוד שתי תחנות אפשריות בלילה הלבן

 

 

עוד שתי תחנות אפשריות בלילה הלבן:
 

            דיו שחורה על לילה
לבן

ערב שירה במסגרת ארועי לילה לבן
יום חמישי זה (3.7) בשעה 22:30
אולם האירועים בית אריאלה – ספרייתשער ציון, שאול המלך 25 תל אביב
 
שירה:
ליאת קפלן, זלי גורביץ", יעל גלוברמן, מירון איזקסון, טל ניצן, רועי צ"יקי ארד, ריקי דסקל, רומן באימבאיב, נטעלי בראון, מתי שמואלוף, נורית זרחי, יחזקאל נפשי, נוית בראל, דניאל עוז
 
מוזיקה:
טריו ג"אז מקורי אורי אהרונוב (סקס" סופרן), שרון לוי (פסנתר) ודניאל עוז (בס)
 
 
 
*******************************************************************************************************************************************************************
 
שירה על הדרך בלילה לבן

במסגרת אירועי הלילה הלבן בתל אביב, יתקיים בלבונטין 7
ביום חמישי 3 ביולי בשעה 24:00 ארוע הקראת שירה של זוכי שירה על הדרך:

משתתפים:
אלי אליהו / אילי אבידן אזר / בועז אפלבאום /מעיין בוני / יובל בן עמי / נטעלי בראון /דנה גונצ"רובסקי /יעל גלוברמן /ענת זכריה  /ענת לוין  / ציפורה מלך / מירב משולם / מי-טל נדלר / יונית נעמן /  סיני קהת  /יחזקאל רחמים  /שרי שביט
 
המוסיקאי
אבי בללי (נקמת הטרקטור) ולהקת מוּרָה (שחר ברבש, אלון לוטרינגר, עומר קליין).

 הכניסה חופשית

למי שיבוא — תבואו להגיד שלום!
יעל 

 

 

 

28 תגובות

  1. יעל גלוברמן

    יבואו, יבואו. שבעה במכה אחת.

    בהצלחה!

  2. לילות לבנים לבנים…
    שלוחה ברכת הצלחה והנאה על כנף
    ציפור גלילית לכל המלבינים והמאחרים בנשף

    • יעל גלוברמן

      הייתי מאושרת לשוטט בגליל בלילה לבן…
      אח, עלתה בי כזאת ערגה ליָרוֹק — אני הולכת לשים את הפנים עמוק בעציץ, בַּשָּׂרֵךְ שלי

      ותודה על הברכה, ציפור כנף.

      • יעל, אולי באמת נארגן לילה לבן גלילי
        יעלו ויבואו משוררי תל אביב והסביבה ויחד עם משוררי העמק והגליל נלבין את לילות הכרמל והתבור והגלבוע

        • יעל גלוברמן

          בשמחה!

          לפני חצי שעה חזרתי מקריאה כפר סבא – זה בגליל?..

          תבורך על קולך הטוב והמרגיע, מוישלה
          יעל

          • כפר סבא זה גליל קלקיליה.
            איך היה?

          • יעל גלוברמן

            מאוד מאוד נחמד. זו התארגנות די ותיקה של צעירים בגיל תיכון, שלומדים ערב בשבוע בסדנת כתיבה שקיימת שם כבר שש שנים. הם נפגשים בשמחה כזאת! זה היה ערב סיום שנה וגם כנראה ארוע סיום הסדנה, שמתפרקת. הם למדו שירים שלי ועכשיו הזמינו אותי לקרוא וקראו שירים שלהם. מה שיפה זה שבאו כותבים עכשוויים ובוגרים של הסדנה בשנות העשרים שלהם וכולם נראו לי מחוברים זה לזה, מתוקים ורציניים ובוערים לכתוב.
            תענוג.

          • מוישלה/ליעל

            נשמע מרתק, איזה יופי שיש צעירים כאלה שלא קלקלו להם את אהבת השירה, ומצער שזה מתפרק

  3. יעל גלוברמן

    קביעה תמוהה, דיתיכץ –

    לא הייתי מגיבה אלמלא הגחת בכבדות (טיפוסית?) במקום שבו מזמינים אותך למסיבה אחת, והמלצת לללכת לאחרת…
    אז:

    בית אריאלה איננו "במרכז הבמה התלאביבית?"
    לבונטין איננו בלב ה"סצנה" התלאביבית?
    וכל הארועים כולם אינם "פתוחים לכל?"
    מה בדיוק אמרת פה?

    וחשוב יותר:
    משוררים כמו – נורית זרחי, טל ניצן, ליאת קפלן וזלי גורביץ" פחות מרתקים בעיניך?…
    כמה עמוק את ודאי בשדה השירה…
    אילו התלבטויות ודאי השקעת לפני שהשווית שתי רשימות של משוררים צעירים ומוכרים פחות, והודעת נחרצות שחבילה א טובה מחבילה ב"… כמה ידע ומחשבה בביטול במחי יד של משוררים צעירים ומוכשרים, שאת מרביתם את ודאי וודאי לא מכירה!!

    ושוב: בהצלחה לכל ערבי השירה, כן ירבו. ככל שרבות הבמות הדבר משמח יותר.
    אני מגיבה פה ובחריפות לא אפיינית לי (עד כה) כי אני לא סובלת את הגסות, הבּוּרוּת, המניפולציה והקביעוֹת המגוחכות אצלי בבלוג.
    גם לא את הפגיעה במשוררים צעירים וטובים.
    מי שעוקב, אם תסלחו על חוסר-הצניעות היחסי, יודע היטב שאין לי שום עניין "לפרסם" ערב זה או אחר, אני מופיעה לעתים קרובות מאוד בערבים מעיין אלה (למשל ה ע ר ב, בכפר סבא…) וכן מבינה את ההתרגשות והדאגה שלך יודית, שמתחילה את צעדיך הראשונים כמשוררת וגם מארגנת ערב– זה מלחיץ.
    אבל קצת התמצאות בשירה, קצת קשר למציאות, קצת נימוס וקצת טעם טוב, דיתי. כץ.

    • לא ברור לי יעל, את חושבת שאני דיתי??
      את התחלת לדבר לדיתי ועברת ליודית באותה נשימה.
      אז או שלא היית מספיק ברורה במעבר בין דיתי אלי, ובמקרה כרכת בין שתינו, או שאת סבורה שאני דיתי, ואז נשאלת השאלה מדוע את סבורה שאני מדברת בשם דיתי.
      ואם זה כך, אנא אמרי לי, משום שיש דרכים לברר דברים כאלה, בתוכנת איי פי פשוטה, ויש לי מי שיעשה את הברור, ואני לא אשקוט עד שיהיה ברור, שחור על גבי לבן, שלא אני כתבתי בשם דיתי.
      מחכה לתשובתך.

      • יעל גלוברמן

        מה פתאום. למה שאחשוב כך.
        מכל מקום, אמחוק את התגובה של דיתי כץ ואת זו הכועסת שלי. שלא יטעו אנשים אחרים.
        בהצלחה בערב השירה.

  4. וואוו ,מרוב אירועים נהיה לי קשה לבחור.
    תודה על שתי תחנות נוספות שיוסיפו לי חככים לדעת.
    ואם אחרי "לילה" מגיע לילה לבן, אז שיהיה כולו שירה. ושיהיה נעים. בהצלחה.

  5. משה יצחקי

    דיתי כץ נראה לי ממש, אבל ממש לא ראוי ולא מנומס להיכנס לפוסט שמזמין למסיבת שירה אחת לבטל אותו ולהמליץ ללכת למסיבה אחרת. למה לא לתת למילים ולשירה לפרוח בכל מקום בו היא מניצה.

    שמא יצר חרחור ריב ומדון מנחה את התגובה.

    יודית, יעל אל תתנו לתגובות כאלה לשבש לכן את החגיגה

    הצלחה והנאה לכל שוחרי השירה.

  6. היי יעל
    נגיע היום, ואולי שוב נפגש…

  7. רחלי כרמל

    הייתי באה לראות אותך יעל
    אני אוהבת כל כך את השירים שלך
    אבל
    אני כוננית הלילה בבית האבות הסיעודי קשת ביפו כך שצפוי לי לילה לבן מסוג עצוב קצת.

    • אורה ניזר

      איך היה יעל? האם יצא לך להסתובב ברוטשילד? או במקומות אחרים של הלבנה?
      אני הייתי מותשת מלצאת…

      • יעל גלוברמן

        הלילה היה חצי חיוור וחצי צח. החלק הראשון, בבית אריאלה, היה קצת אנמי, משהו לא התרומם שם. הערב בלבונטין היה מלא אנרגיות, מפוצץ באנשים ויפה. גם המוסיקאים היו פשוט נהדרים.

        • אורה ניזר

          אולי זה בגלל המקום, מקום סיפרותי מגי, גיל הקהל…? מוסיקה אחרת ? הרגשת טוב עם משלבשת?

          • יעל גלוברמן

            המקום משנֶה, זה נכון, למרות שהיו ערבים יפים בבית אריאלה. והיו כמה משוררים שאני ממש אוהבת. אבל לא היתה אנרגיה. לא היתה תחושה של התרגשות לא על הבמה ולא בקהל. לפחות ככה הרגשתי אני. קורה.

          • אורה ניזר

            קטן עליך, יעל, אני מאד אוהבת לשמוע את זלי גורביץ,

        • יעל, שמחתי לקרוא שבלבונטין היה פיצוי על בית אריאלה.
          טוב שהיו לך שניים ולא נשארת עם טעם פרוותי. ועכשיו האנרגיות לגליל

    • יעל גלוברמן

      רחלי, אני מקווה שהלילה שלך לא היה עצוב בסוף. עוד נפגש. תהיינה עוד הזדמנויות בערבי שירה, לבנים פחות או יותר
      יעל

השאר תגובה ל סיגל ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות ליעל גלוברמן