בננות - בלוגים / / כל אחד צריך להתגבר על הביוגרפיה שלו – המחזור ברצף כולל שיר 5
כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַבִּיוֹגְרַפִיָה שֶׁלּוֹ
  • יעל גלוברמן

    נולדתי בתל אביב, במרחק שבע דקות מן המקום שבו אני גרה עכשיו. בדרך עברתי ועצרתי במקומות רחוקים יותר, כולל הולנד (שנה) וארה"ב (עשר שנים.) למדתי שנה ציור ופיסול ב"פריי אקדמי" שבהולנד וקולנוע באוניברסיטת תל אביב. שני בני נולדו בניו יורק, ואנחנו חיים עכשיו בארץ, בעברית. מסתבר שאני משוררת, סופרת ומתרגמת. עד כה, פרסמתי רומן:  מנענע את העץ (סדרת אתנחתא לספרות יפה, כנרת 1996) שני ספרי שירה: אליבי (תל אביב : הליקון לשירה חדשה, 2000) אותו הנהר פעמיים (תל אביב : הליקון לשירה חדשה, 2007)  וספר שירה מתורגמת: תולדות הנשמה, מבחר משירי סטיבן ספנדר (תל אביב : קשב 2007). עכשיו אני עובדת על תרגומי שיריה של אן סקסטון, שייראו אור בספר בשנה הבאה בהוצאת "קשב" של רפי וייכרט. כדי לנוח מהטֵּרוף של סקסטון אני מתרגמת  גם  את  ו.ה. אודן, הוירטואוז  החכם  והמרושע, ש- בניגוד לאן היקרה - שלט בעצמו, לפחות בכתיבה, בצורה מרשימה... ומרגיעה. תרגום אודן ייקח לי לפחות שנתיים שלוש, ואז אוציא את המבחר בספר.  התחלתי לכתוב לפני שידעתי לקרוא – הייתי משנה סיומי סיפורים שקראה לי אמי מגיל שלוש, כנראה לטובת הפי-אנדים שיאפשרו לי להרדם בלילה, ואחרכך התחלתי להמציא גם סיפורים משלי. מאחר שהתגובות של אמי טובת הלב היו מעודדות, המשכתי לענות אותה גם בהכתבת שירים שרובם ככולם היו בודאי פלגיאטים מורחבים משירי הגננוֹת. משם – עברתי לפרסומים בעתוני ילדים ובמעריב לנוער ומגיל די צעיר – 18 בערך – התחלתי לפרסם סיפורים ב"עכשיו" ושירים במוספי הספרות של העתונים היומיים.  מאז פרסמתי סיפורים, שירים ותרגומי שירה בהליקון, קשת, מאזניים, המעורר, ובמוספי הספרות של הארץ, מעריב ידיעות ודבר, כמו גם באתרים מקוונים כגון "עיין ערך שירה" של שרית שץ. בעצם התחלתי בכתיבת פרוזה, והמעבר להגדרת ה"משוררת" מתרחש בשש השנים האחרונות. לפני כן נראה לי שלכנות את עצמי משוררת זה כמו להשתמש ב"פילוסופִית" או לחילופין ב"מעשנת כבדה." מצד אחד, גדול עלי, מצד שני – נו כן...   ספגתי מספר פרסים לאחר פרסום "אליבי" – ביניהם פרס אקו"ם לשנת 2000 ופרס מפעל-הפיס לשירה 2002 . נראה אם "אותו הנהר פעמיים" יקצור פרס כלשהו. בשנים האחרונות התחלתי להשלח לפסטיבלים בינלאומיים לשירה ולפרסם בכתבי עת ובאנתולוגיות בחו"ל, ושירי תורגמו לשפות שונות - כגון אנגלית צרפתית וגרמנית, ומשונות -  כגון מקדונית, סלובקית וגאלית. אני א ו ה ב ת  לראות שיר שכתבתי בשפה שאין לי מושג איך לקרוא. זה קצת כמו לצאת לרחוב בבגדים מתקופה אחרת. ולקבל שריקות. פרסומים אחרונים בכתבי עת זרים:   Notizen zu einer Kuste (October 2007), אנתולוגיה ראשונה (!) לשירה ישראלית בשפה הגרמנית Poetry Wales (Summer 2007), כתב עת וולשי לשירה. אחד הדברים שאני אוהבת ועושה יותר ויותר, הוא לתרגם שירה.גם בזה התחלתי לעסוק רק בעשור האחרון, לאחר פרסום הרומן. המשוררים שהרביתי לתרגם הם בלייק, סווינבורן, ויליאם בטלר ייטס, ו.ה. אוֹדן, סטיבן ספנדר, דילן תומאס, אליזבט בישופּ, רוברט לוואל, ג'ון ברימן, טד יוּז, סילביה פלאת', אן סקסטון, אדריאן ריץ', דרק וולקוט, שיימוס היני, צ'רלס סימיק, אורסולה פאנתורפ', תום גאן, צ'רלס רייט, פרנץ רייט, דניס ג'ונסון, סימון ארמיטאז', לואיז גלוק. יש עוד, אבל.

כל אחד צריך להתגבר על הביוגרפיה שלו – המחזור ברצף כולל שיר 5

 

 
כּל אֶחד צָריךְ להתגבֵּר עַל הַבִּיוֹגרָפיה שלוֹ

 
 
1. באור הזה
 
בָּאוֹר הַזֶּה, עַכְשָׁו 
אֲנִי יְכוֹלָה לִרְאוֹת:
שְׁנֵי הוֹרִים עֲנָקִים מִתְנַפְּחִים עַל סַפָּה בַּסָּלוֹן. 
הַכֶּתֶר מֻטָּל בַּפִּנָּה, לֹא יוֹתֵר מִצַּעֲצוּעַ.
הָאִם זוֹ אֱמֶת אוֹ שִׁיר?
אֵיךְ הַזִּכָּרוֹן עוֹבֵר אֶת עַצְמוֹ,
כְּמוֹ שֶׁהַעֵץ עוֹשֶׂה בְּאֶמְצָעוּת עָלִים.
כְּמוֹ שֶׁהַפֶּה אוֹמֵר      
אוּלַי כָּךְ אוּכַל לְהַגִּיעַ.    


2. 
געגוע 
 
הַחֶדֶר הוּא אָהִיל גָּדוֹל, מוּאָר בְּרֹךְ  
וְאַתְּ קוֹרֶנֶת בְּלִבּוֹ, נוּרַת הָאֶלֶף וַאט שֶל יַלְדוּתִי                                                           
עוֹר הַזְּכוּכִית שֶׁלָךְ, הַמִּתְחַמֵּם לְמַגַּע עֵינַי   
הוּא פַּעֲמוֹן, שֶׁבְּתוֹכוֹ עוֹד פַּעַם                                                                       
הַעֵט שֶׁלִי מִתְנוֹעֵעַ כִּמְטֹרָף
כְּמוֹ עִנְבָּל, כְּמוֹ לָשׁוֹן שֶׁל מְקוֹנֶנֶת,  
כְּמוֹ זַחַל גַּחְלִילִית בְּתוֹךְ אַגָּס
 
 
  3. הבת
 
מֵעוֹלָם לא הָיִיתְּ דֶּמֶטֶר,  יַלְדָּה אֲבוּדָה
הַחֹשֶךְ שֶׁחָטַף אוֹתָךְ,  בַּת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה
הֵגַחְתְּ מִמֶּנּוּ רַק לְמֶחֱצָה
וְלַמְרוֹת שֶׁרָאִיתִי אוֹתָךְ שְטוּפַת אוֹר, 
רוֹחֶצֶת בְּאַהֲבָה,
מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתְ דֶּמֶטֶר   
         
אֲנִי פֵּרְסֶפוֹנֶה בַּת פֵּרְסֶפוֹנֶה,  יַלְדָּה מִתוֹךְ יַלְדָּה 
עוֹמֶדֶת, כָּמוֹךְ אָז, מֵעֵבֶר לְדֶלֶת 
שֶׁנֱּאֶטֶמֶת כְּחוֹר בָּאֲדָמָה 
זוֹעֶקֶת כָּמוֹךְ, אֶת מִי לָקַחְתָּ, הָאדֶס? 
אֲנִי פֹּה בַּחוּץ, רֲעַנַנָּה
כָּךְ אֲנַחְנוּ שָרוֹת, אִמָּא
כָּכָה אֲנַחְנוּ אוֹהֲבוֹת

מֵעַל וּמִתַּחַת
שְׁתֵּי עוֹנוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ

וְשְׁתֵּי עוֹנוֹת בַּגֵּיהִנּוֹם
 
 
 
4. לאהוב
 
כֵּן, הוּא הָיָה נִצּוֹל, אֲבָל
הִיא הָיְתָה טְרוּפָה.
חִבּוּקָהּ חָפַן אוֹתָנוּ שְׁתֵּינוּ
כְּמוֹ דְּגִיגִים אֶל רֶשֶׁת הֲפוּכָה,
מוֹתִיר אֶת הָעוֹלָם מַבְרִיק בַּחוּץ                                                         
מַבְטִיחַ, מְאַיֵּם לְסֵרוּגִין
כִּבְחִלּוּפֵי עוֹנוֹת.
 
לִשְׂפָתֶיהָ הָיָה טַעַם שֶל גְּלוּלוֹת שֵׁנָּה:
מַר וּמָתוֹק. לָקַח לִי שָׁנִים
לְפַעֲנֵחַ אֶת הַטַּעַם הַזֶה.
מָצַאתִי אוֹתוֹ שׁוּב, לְרֶגַע חָטוּף       
בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ: שְׁלֹשָׁה גַּרְעִינֵי רִמּוֹן    
סְפוּרִים בִּקְפִידָה.
אַל תְּוַתֵּר עָלָי
אִם אֲנִי מְחַבֶּקֶת אוֹתְךָ וְיָד מֻנַּחַת עַל פִּי
אַל תִּסְתַּכֵּל בִּי כָּךְ כְּשֶׁאֲנִי מְנַסָּה
לִקְרֹעַ אֶת מַה שֶׁמַּכְמִיר, נֵאֱבֶקֶת בּוֹ
כְּמוֹ בְּמִכְמֹרֶת.
בִּשְׁבִילִי, אֲהוּבִי, עַד הַיּוֹם
לִהְיוֹת עֲטוּפָה זֶה לִהְיוֹת חֲטוּפָה.
 
 
 
5. צרכים חיוניים
 
הַחלוֹן חַיָּב תָּמִיד לִהיוֹת פָּתוּחַ
הַסָּדִין חַיָּב תָּמִיד לִהיוֹת מָתוּחַ
עַל הַמִּטָּה כְּמוֹ חֶבֶל, לִקְשׁוֹר לְמִפְתן                                      
נְתִיב הַבְּרִיחָה מִשְׁתלְשֵׁל בָּאֲוִּיר
 
 
 
 

 *בגלל ההפסקה הממושכת בין העלאת 4 השירים הקודמים לשיר האחרון ,
ובגלל שהשיר האחרון לא "עומד" בעצמו — רק כסיום למחזור
אני מעלה  את המחזור כולו ברצף

ואחרכך — חודשים של שירים לא אישיים!!!!!!!!

 

 

 

8 תגובות

  1. יעל

    וואוו!!!(זה הורבלי מאורנים)

    ויסלבה שימבורסקה כתבה בהקשר אחר: שיש יד שלישית שאוחזת בגרון במערכה השישית בתיאטרון. היד הזו אוחזת עכשיו כשאני קורא שוב את המחזור כולו.
    החלון יהיה תמיד פתוח אלייך.
    ובין נתיב לנתיב אל תיכנסי לרחוב: "הנשמות הטהורות"

  2. יעל, מקסים לקרוא את הרצף הקשה הזה.
    "נְתִיב הַבְּרִיחָה מִשְׁתלְשֵׁל בָּאֲוִּיר".

  3. וטוב שכך, כי אני קורא אותו עכשיו לראשונה (כך) אחרי שאיכשהו פספסתי את הקודמים, ומתרשם מאוד, ושם בצד לקריאה נוספת אחר כך כדי להבין יותר.

  4. כֵּן, הוּא הָיָה נִצּוֹל, אֲבָל
    הִיא הָיְתָה טְרוּפָה.

    יפה מאד! עושה חשק להשתמש בזה כמוטו.

  5. זה חזק לקרא את כל השירים ברצף, כמו מוזיקה רצינית, סימפוניה 4 פרקים ופרק קטן לסיום.
    זה ברור שאי אפשר להלחין את זה, יש לזה את הלחן של עצמו.
    להתראות טובה

  6. יעל גלוברמן

    תודה לכלכם על הליווי לאורך המחזור הזה. האמת, היה לי די קשה, הרבה יותר מכפי שחשבתי שיהיה. אולי לא חשבתי.
    עברו 3 שבועות, אז לא אענה עכשיו לתגובות, רק אפרסם פה כתודה את קטע השיר של רילקה שתרגמתי בזמנו ופרסמתי, מתוך אותה כוונה, בפוסט "לאהוב."
    הוא מדבר פה על אמו, ברגעים האלה של השכבה לישון.

    הוֹ, איפֹה הֵן הַשָׁנִים כְּשֶׁפָּשוּט עָמַדְתְּ בֵּינוֹ וּבֵין הַתֹּהוּ הַמִּתְגָּעֵשׁ בְּגּוּפֵךְ הַדַּק?
    כָּל כָּךְ הַרְבֵּה הִסְתַּרְתְּ מִמֶּנּוּ, אָז: בַּלַּיְלָה
    אֶת הַחֶדֶר הַזּוֹמֵם עָשׂיתְּ בִּלְתִּי-מַזִּיק, מִקְלַט לבֵּךְ מוֹסֵךְ
    לְתוֹךְ חֲלַל לֵילוֹ חָלָל אְנוֹשִׁי יוֹתֵר.
    לֹא בַּחֲשֵׁכָה הַהִיא, לֹא בָּהּ הִדְלַקְתְּ אֶת מְנוֹרַת הַלַּיְלָה
    אֶלָּא בְּנוֹכְחוּתֵךְ, קְרוֹבָה, וְהִיא קָרְנָה יְדִידוּתִית.
    לֹא הָיְתָה חֲרִיקָה שֶׁלֹּא יָכֹלְתְּ לְהַסְבִּיר בְּחִיוּךְ
    כְּמוֹ יָדַעתְּ תָּמִיד מָתַי תַּעֲשֶׂה זֹאת הָרִצְפָּה…
    וְהוּא שָׁמַע לָךְ, וְנֻחָם.

    רילקה, באלגיה השלישית מתוך אלגיות דואינו
    תרגום: י.ג.

  7. מהשירים הנפלאים ביותר שקראתי שנים. קראתי את ספריך והם יקרים לי מאוד. תודה מקרב לב

    • יעל גלוברמן

      נינה, רק עכשיו גיליתי את התגובה שלך, כל כך מאוחר. לפעמים המייל שמודיע על תגובות לא מגיע אלי. תודה עמוקה!

השאר תגובה ל נינה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ליעל גלוברמן