כחול
אֲנִי הַצִפּוֹר שֶׁמְאִטָּה, וְכָךְ
מְאָבֶּדֶת אֶת מְקוֹמָהּ בַּלַּהַק הַקָּרִיר
שֶׁמִּתְרוֹמֵם כְּמוֹ יָד גְּדוֹלָה, חוֹלֵף מֵעַל לָעִיר,
בּוֹעֶרֶת כְּמוֹ פָּנִים,
לְרֶגַע מְעֹרָה לְגַמְרֵי בַּשָּׁמַיִם –
הוֹלֶכֶת וּקְטֵנָה בַּמֶּרְחָק הַמִּסְתַּחְרֵר
בֵּינָהּ לְבֵין הַשְּׁאָר,
אֲבוּדָה בְּעֵינֵי הַצִּפֳּרִים
צִפּוֹר שִׁכּוֹרָה מִסְתַּלְסֶלֶת בָּאֲוִיר,
לוֹגֶמֶת שָׁמַיִם בִּטְעִימוֹת קְטַנּוֹת קְטַנּוֹת
אֲנִי הַצִפּוֹר הַמְּסֻרְבֶּלֶת
שֶׁמִסְתוֹבֶבֶת אָחוֹרָה בְּאֶמְצַע הַמָּעוֹף,
שׁוֹלֶפֶת נוֹצָה מִזְנָבָהּ, כְּדֵי לִכְתֹּב
כַּמָּה מִלִּים
עַל חַיֵּי הַצִּפֳּרִים
*מתוך "אותו הנהר פעמיים", הליקון לשירה חדשה 2007
איזו בהירות ציפורית נפלאה.
It takes one to know one
ציפור שכותבת בנוצה זה מושלם, כאילו מה שציפו תכתוב בעט? או במחשב? זה כל כך פיוטי.
ונח
להתראות טובה
דווקא נתת לי רעיון
יעל, שולפת נוצה מזנבך… ואני כאן איתך כדי לקרוא את השיר- היא המסרבלת, לא לבד זה סתם קומופלג" שהלהקה חלפה על פניה. הלוואי ומהזנב הזה יצאו עוד שפנים/שירים…:)
כן, תודה לאל על הלהקות המאוחרות, אלה שמורכבות מצפרים מכל גודל צבע ומין, אלה שבחרנו בעצמנו.
שמחה שעפת קצת לידי…
חיוך עלה על פני עם תום השורה האחרונה. זה כישרון נפלא.
מאד אהבתי , יעל, בוערת כמו פנים, תחושה מוכרת ברגעים של התעלות מעבר וניתוק ,ואין עם לחלוק ולפעמים לא רוצים לחלוק, או לא יכולים , וטוב שיש נוצה ומוצאים מלים לרגע הזה.
כֵּן!
שמחת אותי ליומיים. תודה
יפה יפה.
אכן כך, והכי מצא חן בעיני הבית האחרון.
גם בעיני
תודה תודה.
שיר מקסים, הזדהיתי .
טוב, גם הבלוגיה זה סוג של להקה. כזאת שמתקבצים אליה אחד-אחד מלהקות אחרות שאנחנו שייכים אליהן במידה כזאת או אחרת…
אין פלא שאנחנו לאא נענים לצוויי העונות, אין פלא שאנחנולהקה שנודדת-במקום, אין פלא ש… טוב. אין פלא שכתבתי רע כל הבוקר.
שיר נפלא ומשוררת מופלאה.
תודה. מסתבר שאפשר להסמיק לכחול
אם "בכל פגישה מקרית נרצחת איזו תכלת" (א.פן) אז אולי צריך לגדוע את יד המקרה.
????!
לא מצא חן בעינייך? לא משפט יפה? (כתבתי אותו באותו יום, בהקשר אחר.)