בננות - בלוגים / יעל גלוברמן / Musée des Beaux Art – ו. ה. אודן
כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַבִּיוֹגְרַפִיָה שֶׁלּוֹ
  • יעל גלוברמן

    נולדתי בתל אביב, במרחק שבע דקות מן המקום שבו אני גרה עכשיו. בדרך עברתי ועצרתי במקומות רחוקים יותר, כולל הולנד (שנה) וארה"ב (עשר שנים.) למדתי שנה ציור ופיסול ב"פריי אקדמי" שבהולנד וקולנוע באוניברסיטת תל אביב. שני בני נולדו בניו יורק, ואנחנו חיים עכשיו בארץ, בעברית. מסתבר שאני משוררת, סופרת ומתרגמת. עד כה, פרסמתי רומן:  מנענע את העץ (סדרת אתנחתא לספרות יפה, כנרת 1996) שני ספרי שירה: אליבי (תל אביב : הליקון לשירה חדשה, 2000) אותו הנהר פעמיים (תל אביב : הליקון לשירה חדשה, 2007)  וספר שירה מתורגמת: תולדות הנשמה, מבחר משירי סטיבן ספנדר (תל אביב : קשב 2007). עכשיו אני עובדת על תרגומי שיריה של אן סקסטון, שייראו אור בספר בשנה הבאה בהוצאת "קשב" של רפי וייכרט. כדי לנוח מהטֵּרוף של סקסטון אני מתרגמת  גם  את  ו.ה. אודן, הוירטואוז  החכם  והמרושע, ש- בניגוד לאן היקרה - שלט בעצמו, לפחות בכתיבה, בצורה מרשימה... ומרגיעה. תרגום אודן ייקח לי לפחות שנתיים שלוש, ואז אוציא את המבחר בספר.  התחלתי לכתוב לפני שידעתי לקרוא – הייתי משנה סיומי סיפורים שקראה לי אמי מגיל שלוש, כנראה לטובת הפי-אנדים שיאפשרו לי להרדם בלילה, ואחרכך התחלתי להמציא גם סיפורים משלי. מאחר שהתגובות של אמי טובת הלב היו מעודדות, המשכתי לענות אותה גם בהכתבת שירים שרובם ככולם היו בודאי פלגיאטים מורחבים משירי הגננוֹת. משם – עברתי לפרסומים בעתוני ילדים ובמעריב לנוער ומגיל די צעיר – 18 בערך – התחלתי לפרסם סיפורים ב"עכשיו" ושירים במוספי הספרות של העתונים היומיים.  מאז פרסמתי סיפורים, שירים ותרגומי שירה בהליקון, קשת, מאזניים, המעורר, ובמוספי הספרות של הארץ, מעריב ידיעות ודבר, כמו גם באתרים מקוונים כגון "עיין ערך שירה" של שרית שץ. בעצם התחלתי בכתיבת פרוזה, והמעבר להגדרת ה"משוררת" מתרחש בשש השנים האחרונות. לפני כן נראה לי שלכנות את עצמי משוררת זה כמו להשתמש ב"פילוסופִית" או לחילופין ב"מעשנת כבדה." מצד אחד, גדול עלי, מצד שני – נו כן...   ספגתי מספר פרסים לאחר פרסום "אליבי" – ביניהם פרס אקו"ם לשנת 2000 ופרס מפעל-הפיס לשירה 2002 . נראה אם "אותו הנהר פעמיים" יקצור פרס כלשהו. בשנים האחרונות התחלתי להשלח לפסטיבלים בינלאומיים לשירה ולפרסם בכתבי עת ובאנתולוגיות בחו"ל, ושירי תורגמו לשפות שונות - כגון אנגלית צרפתית וגרמנית, ומשונות -  כגון מקדונית, סלובקית וגאלית. אני א ו ה ב ת  לראות שיר שכתבתי בשפה שאין לי מושג איך לקרוא. זה קצת כמו לצאת לרחוב בבגדים מתקופה אחרת. ולקבל שריקות. פרסומים אחרונים בכתבי עת זרים:   Notizen zu einer Kuste (October 2007), אנתולוגיה ראשונה (!) לשירה ישראלית בשפה הגרמנית Poetry Wales (Summer 2007), כתב עת וולשי לשירה. אחד הדברים שאני אוהבת ועושה יותר ויותר, הוא לתרגם שירה.גם בזה התחלתי לעסוק רק בעשור האחרון, לאחר פרסום הרומן. המשוררים שהרביתי לתרגם הם בלייק, סווינבורן, ויליאם בטלר ייטס, ו.ה. אוֹדן, סטיבן ספנדר, דילן תומאס, אליזבט בישופּ, רוברט לוואל, ג'ון ברימן, טד יוּז, סילביה פלאת', אן סקסטון, אדריאן ריץ', דרק וולקוט, שיימוס היני, צ'רלס סימיק, אורסולה פאנתורפ', תום גאן, צ'רלס רייט, פרנץ רייט, דניס ג'ונסון, סימון ארמיטאז', לואיז גלוק. יש עוד, אבל.

Musée des Beaux Art – ו. ה. אודן

 

 

     Musée des Beaux Art/ ו. ה. אודן

 
בִּדְּבַר הַסֵּבֶל הֵם לֹא טָעוּ מֵעוֹלָם,
רַבֵּי הָאָמָּנִים הַגְּדוֹלִים: כַּמָּה טוֹב הֵבִינוּ
אֶת תְּנוּחַתוֹ הָאֳנוֹשִׁית: אֵיךְ הוּא מִתְרַחֵשׁ
בְּעוֹד מִישֶׁהוּ אַחֵר אוֹכֵל אוֹ פּוֹתֵחַ חַלוֹן אוֹ לְתֻמּוֹ
פּוֹסֵעַ סְתָם;
אֵיךְ, בְּעוֹד הַיְּשִׁישִׁים בְּלַהַט, בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ מְחַכִּים
לַלֵּדָה הַפִּלְאִית, צָרִיךְ תָּמִיד שֶׁיִהְיוּ
יְלָדִים, שֶלֹא רָצוּ בִּמְיֻחָד שֶזֶּה יִקְרֶה, מַחֲלִיקִים
עַל פְּנֵי אֲגַם קָפוּא בִּגְבוּל הַחֹרֶש:
הֵם לֹא שָכְחוּ לְרֶגַע
שֶׁאַף הָעִנּוּי הַמַּחֲרִיד שֶל קְדוֹשִׁים חַיָּב כָּךְ אוֹ כָּךְ
לְהִתְפַּתֵּחַ בַּפִּנָּה, בְּאֵיזֶה מָקוֹם מֻזְנָח,
שָׁם מַמְשִׁיכִים כְּלָבִים בְּחַיֵּיהֶם הַכַּלְבִּיִּים,
וְסוּסוֹ שֶל הַמְּעַנֶּה
מְשַׁפְשֵׁף אֶת עַכּוּזוֹ הַחַף בְּגֶזַע.
 
בְּאִיקָרוֹס שֶׁל בְּרוֹיגֶל, לְמָשָׁל: אֵיךְ הַכּל נִפְנֶה
כִּמְעַט בַּעֲצַלְתַּיִם מִן הָאָסוֹן: הַחוֹרֵשׁ אוּלַי
שָׁמַע אֶת הַפִּכְפּוּךְ, אֶת הַזְּעָקָה הַגַּלְמוּדָה,
אַךְ לְגַבָּיו לֹא הָיָה זֶה כִּשָּׁלוֹן חָשׁוּב; הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה לָהּ
כְּדַרְכָּהּ עַל הָרַגְלַיִם הַלְבָנוֹת, נֶעְלָמוֹת אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם
הַיְּרֻקִּים; וְלַסְּפִינָה הָעֲדִינָה, הַמַּרְהִיבָה, שֶׁבְּוַדַּאי
רָאֲתָה דָּבָר מַדְהִים, נַעַר נוֹפֵל מִן הַשָּׁמַּיִם,
הָיָה יַעַד לְהַגִּיעַ אֵלָיו וּבְשַלְוָה הִפְלִיגָה הָלְאָה.  
 
                                            מאנגלית: יעל גלוברמןן
 
 
 
Bruegel, Pieter the Elder : Landscape with the Fall of Icarus
                      פיטר ברויגל: נוף עם נפילת איקרוס 

* פורסם ב"הארץ" תרבות וספרות  
  בהליקון רשות היחיד 14 
  במאזנים
  ובספר אסתטיקה: מבוא פילוסופי (האוניברסיטה הפתוחה) 

 

 

23 תגובות

  1. איזה יופי של שיר, איזה יופי של תרגום, איזה יופי של מתרגמת :)

  2. טוב לקרוא שוב את התרגום החי הזה. להשלמת התמונה כדאי גם לקרוא את שירה המצוין של י.גלוברמן "איקרוס"…

  3. איזה יופי עצוב, או כואב (קשה לי להפריד)

    • מעניין.
      כשאני חושבת על זה, נראה שאצלי דיוק גורם לפעמים לכאב, אבל כמעט לעולם לא לעצב. גם אם התנסח משהו נורא, נורא עצוב, עצם הדיוק (= יופי) גורם לי … שמחה.

      (אני מתכוננת לשיר של אודן, במקרה הזה. לדיוק שלו כמובן)

  4. רגום נהדר לשיר נהדר.השירה הופכת, כדרכה, את הטרגי גם ל"נהדר".

      • דייקת. רק שאני לא בטוחה שזו דרכה של השירה… זו כוונתה, זה נכון.
        אבל אולי אתה צודק. כשנכתב שיר, ההתמקדות בפרט עליו כותבים , טראגי או לא, הופכת אותו ל"יפה". "חשוּב". אולי לזה התכוונת

        • רותי , רות או כריסטינה

          יעל ומוטי שלום
          הדיון שלכם מעורר השראה. כיונתם לדעת גדולים. לאה גולדברג, במאמר שלה "חמישה פרקים ביסודות השירה" מביאה את השיר של פושקין "שירת המרי" וכותבת על התרוממות הרוח שהוא יוצר, למרות התוכן הקשה שלו…
          יעל, תודה על העצות הטובות שלך שבזכות אחת מהן הגעתי לפה

          • יעל גלוברמן

            "למה אנחנו נמשכים ליופי?
            אולי אנחנו מבלבלים אותו עם טוב…"

  5. איזה יופי. תרגום יוצא מן הכלל ועשיר מאוד.

    אני מאוד מעריכה את הפוסט שלך.

    סליחה שאינני הגבתי על כל הפוסטים, חשתי לא טוב תקופה מאוד ארוכה

    • כמה טוב לשמוע ממך. תרגישי יותר ויותר טוב. ואת יכולה תמיד להעלם ולחזור, אין לך כל חובה פה ואף אחד לא מודד כלום. החיים מספיק מסובכים מחוץ לבלוג. שמחה לשמוע את קולך במבטא הטיפה-צרפתי, יקירה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות ליעל גלוברמן