בננות - בלוגים / יעל גלוברמן / תמונות מחיי נישואים
כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַבִּיוֹגְרַפִיָה שֶׁלּוֹ
  • יעל גלוברמן

    נולדתי בתל אביב, במרחק שבע דקות מן המקום שבו אני גרה עכשיו. בדרך עברתי ועצרתי במקומות רחוקים יותר, כולל הולנד (שנה) וארה"ב (עשר שנים.) למדתי שנה ציור ופיסול ב"פריי אקדמי" שבהולנד וקולנוע באוניברסיטת תל אביב. שני בני נולדו בניו יורק, ואנחנו חיים עכשיו בארץ, בעברית. מסתבר שאני משוררת, סופרת ומתרגמת. עד כה, פרסמתי רומן:  מנענע את העץ (סדרת אתנחתא לספרות יפה, כנרת 1996) שני ספרי שירה: אליבי (תל אביב : הליקון לשירה חדשה, 2000) אותו הנהר פעמיים (תל אביב : הליקון לשירה חדשה, 2007)  וספר שירה מתורגמת: תולדות הנשמה, מבחר משירי סטיבן ספנדר (תל אביב : קשב 2007). עכשיו אני עובדת על תרגומי שיריה של אן סקסטון, שייראו אור בספר בשנה הבאה בהוצאת "קשב" של רפי וייכרט. כדי לנוח מהטֵּרוף של סקסטון אני מתרגמת  גם  את  ו.ה. אודן, הוירטואוז  החכם  והמרושע, ש- בניגוד לאן היקרה - שלט בעצמו, לפחות בכתיבה, בצורה מרשימה... ומרגיעה. תרגום אודן ייקח לי לפחות שנתיים שלוש, ואז אוציא את המבחר בספר.  התחלתי לכתוב לפני שידעתי לקרוא – הייתי משנה סיומי סיפורים שקראה לי אמי מגיל שלוש, כנראה לטובת הפי-אנדים שיאפשרו לי להרדם בלילה, ואחרכך התחלתי להמציא גם סיפורים משלי. מאחר שהתגובות של אמי טובת הלב היו מעודדות, המשכתי לענות אותה גם בהכתבת שירים שרובם ככולם היו בודאי פלגיאטים מורחבים משירי הגננוֹת. משם – עברתי לפרסומים בעתוני ילדים ובמעריב לנוער ומגיל די צעיר – 18 בערך – התחלתי לפרסם סיפורים ב"עכשיו" ושירים במוספי הספרות של העתונים היומיים.  מאז פרסמתי סיפורים, שירים ותרגומי שירה בהליקון, קשת, מאזניים, המעורר, ובמוספי הספרות של הארץ, מעריב ידיעות ודבר, כמו גם באתרים מקוונים כגון "עיין ערך שירה" של שרית שץ. בעצם התחלתי בכתיבת פרוזה, והמעבר להגדרת ה"משוררת" מתרחש בשש השנים האחרונות. לפני כן נראה לי שלכנות את עצמי משוררת זה כמו להשתמש ב"פילוסופִית" או לחילופין ב"מעשנת כבדה." מצד אחד, גדול עלי, מצד שני – נו כן...   ספגתי מספר פרסים לאחר פרסום "אליבי" – ביניהם פרס אקו"ם לשנת 2000 ופרס מפעל-הפיס לשירה 2002 . נראה אם "אותו הנהר פעמיים" יקצור פרס כלשהו. בשנים האחרונות התחלתי להשלח לפסטיבלים בינלאומיים לשירה ולפרסם בכתבי עת ובאנתולוגיות בחו"ל, ושירי תורגמו לשפות שונות - כגון אנגלית צרפתית וגרמנית, ומשונות -  כגון מקדונית, סלובקית וגאלית. אני א ו ה ב ת  לראות שיר שכתבתי בשפה שאין לי מושג איך לקרוא. זה קצת כמו לצאת לרחוב בבגדים מתקופה אחרת. ולקבל שריקות. פרסומים אחרונים בכתבי עת זרים:   Notizen zu einer Kuste (October 2007), אנתולוגיה ראשונה (!) לשירה ישראלית בשפה הגרמנית Poetry Wales (Summer 2007), כתב עת וולשי לשירה. אחד הדברים שאני אוהבת ועושה יותר ויותר, הוא לתרגם שירה.גם בזה התחלתי לעסוק רק בעשור האחרון, לאחר פרסום הרומן. המשוררים שהרביתי לתרגם הם בלייק, סווינבורן, ויליאם בטלר ייטס, ו.ה. אוֹדן, סטיבן ספנדר, דילן תומאס, אליזבט בישופּ, רוברט לוואל, ג'ון ברימן, טד יוּז, סילביה פלאת', אן סקסטון, אדריאן ריץ', דרק וולקוט, שיימוס היני, צ'רלס סימיק, אורסולה פאנתורפ', תום גאן, צ'רלס רייט, פרנץ רייט, דניס ג'ונסון, סימון ארמיטאז', לואיז גלוק. יש עוד, אבל.

תמונות מחיי נישואים

 

 

תמונות מחיי נישואים
 
מִישֶׁהוּ מְשַּׁקֵּר, בַּחוּץ בְּתוֹךְ דִּירָה אחֶרֶת
וְשוּב בִּפְנִים, בְּתוֹךְ דִּירָה
שֶׁהַלֵּב עוֹבֵר אֵלֶיהָּ בִּתְּנוּעָה שֶׁל מַצְלֵמָה
בְּסֶרֶט תִּעוּדִי עַל נִשוּאִים
שֶׁעַלָיו אֲנִי עוֹבֶדֶת כְּבר שָׁנִים.
מִישֶׁהוּ עוֹמֵד זָקוּף מוּל הָרְאִי
וּמְדַבֵּר אֶל מַחֲצִית פָּנֶיהָּ שֶל אִשָּׁה
כְּמוֹ לַיָּרֵחַ.
 
הִיא נִשְׁעֶנֶת אֶל הַקִּיר מֵאֲחוֹרֵי גַּבּוֹ.
הַצֵּל שֶׁהוּא מטִיל חוֹצֶה אוֹתָה לִשְׁנַיִם
וְהַמִּלִּים צוֹנְחוֹת אֶל הַשָּׁטִיחַ רַכּוֹת וַהֲפוּכוֹת,
מַבְלִיחוֹת כְּמוֹ דָּבָר לֹא מְשֻׁמָּש שֶהִשְתַּמֵּר בַּחֹשֶךְ,
פִּסּוֹת בִּטְנָה שֶׁהוּא פּוֹרֵם מִמְּעִיל יָשָׁן
שֶׁפַּעַם אָהֲבוּ שְׁנֵיהֶם:
 
הוּא רוֹאֶה אֵיך הִיא גּוֹהֶרֶת, מַדְלִיקָה
אֶת מְנוֹרַת הַלַּיְלָה, מַחלִיקָה אֶת כִּסוּי
הַמִּטָּה שֶׁהוּא עוֹזֵב. אֲבָל הִיא רוֹאָה
אֶת פָּנָיו שֶׁבַּמַּרְאָה
מְכֻסּוֹת בִּטְבִיעוֹת אצְבְּעוֹתֶיהָ.
 

 

27 תגובות

  1. מאוד יפה ומשלים וציורי.אין כמעט כאב . תמונה מחיי נישואין .

    • באמת?
      רציתי שיהיה עצוב…
      אבל עצב לא טראגי ולא מתמוטט, כזה של אמצע-תהליך, של יחסים, כשעדיין הכל זז ואפילו החורבן הוא סוג של … התפתחות
      (עלילתית… בנרטיב שלנו)

      נ.ח. (נורא חשוב)
      איפה את רואה השלמה?

      • יש אוירה כזו הוא מדבר אליה כמו לירח. ירח הוא רחוק ואבוד לתקשורת.
        היא יודעת שיילך אבל זוכרת שפניו מכוסות בנגיעותיה. הוא גם יודע שיילך .פרידה ידועה מראש. השלמה . כן בהחלט סצינה בתנועה ולא בסטילס אבל המוזיקה שבאה מן המילים שקטה . לקראת סיום . קאפיש?

        • קאפושון.

          אני איתך בכל — עד להשלמה.
          בראש שלי, היא במאבק. והשתיקה שלה היא סוג מיושן אולי של כוח. טביעת האצבעות זו לא נחמה מבחינתה, זה סימן שהוא לא עוזב … שהוא רק חושב שהוא יצליח לעזוב. מעניין. באמת תודה על הקריאה הפולחת והרגישה!

          • אה נכון הוא עוזב אבל היא הצל שלו חוצה אותה לשניים וגם היא רואה את הסימנים על פניו מסרבת להשלים.
            אני נהניתי .לומדת לקרוא את הסימנים אולי יום אחד אדע גם לכתוב אותם. כלבבי.

          • תודה על ההשקעה, מירי. גידלת את האוזן השלישית והצלע שנפתחת פנימה למשֵׁש והעיין ההיא שבַּעורף כשעשית דרך בתחום אמנות אחד, והן עובדות בשבילך גם כשאת נכנסת לשדה שעבדת בו פחות… מקווה שזה נכון לגבי עוד כמה מאתנו בבלוג

          • תודה יעל את נדיבה ומעוררת תקווה ולא איבדת את היכולת לתקשר עם אנשים מתחום אחר ,כיף איתך. ואת אהבתי לשירייך כבר פרטתי כל שיר ופרוטתו.

  2. שיר כל כך יפה יעל.

  3. יפה ועשיר בדימויים ובפרטים הקטנים של המצבים והתחושות האופיינים לתמונות מחיי הנישואים.

  4. דווקא כן מצאתי בזה עצב, עצב רגוע כזה. שיר טוב.

    • אני שמחה שהתעצבת…

      לי זה שיר מחניק ועצוב, שהסגנוּן שלו מדגיש את המחנק
      רציתי שהכתיבה תשכפל את המצב שהיא מתארת
      כשנישואים הם עדיין "השָּׁלֵם" וכל מה שקורה, ויהיה ההרסני ביותר, מוצאים לו מקום בשלֵם הזה כמו סצנה קטנה .
      רק מדבר אחד פוחדים בלי-סוף: שאחת הדמויות תצא מהפריים … שהיא תצא ותגיד: אני יותר לא בסרט הזה

      נראה לי הרבה יותר עצוב מהשתוללות של צער
      אבל אולי זה לא עובר

  5. שיר מקסים עם נופך של עצב.
    איזה עונג לקרוא שיר כל כך עשיר בתיאורים, בצבע שחור-לבן.

  6. להתחיל שיר על חיי נישואים ב"מישהו משקר" זה עצוב.
    מעורר מחשבה

    • אילו זה היה השיר היחיד שנכתב על נישואים זה היה עצוב. ככה, זה עוד שיר על עוד מצב שלפעמים מתרחש בזוגיות.

      בספר זה באמת בא לצד מחזור ארוך בשם "הזוג" שמתאר הרבה מצבים אחרים במהלך זוגיות… חלק גרועים לא פחות אבל חלק יפים ושמחים. אולי אעלה אותו לבלוג

השאר תגובה ל מאיה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות ליעל גלוברמן