Do not go gentle into that good night
by Dylan Thomas
Do not go gentle into that good night,
Old age should burn and rave at close of day;
Rage, rage against the dying of the light.
Old age should burn and rave at close of day;
Rage, rage against the dying of the light.
Though wise men at their end know dark is right,
Because their words had forked no lightning they
Do not go gentle into that good night.
Good men, the last wave by, crying how bright
Their frail deeds might have danced in a green bay,
Rage, rage against the dying of the light.
Wild men who caught and sang the sun in flight,
And learn, too late, they grieved it on its way,
Do not go gentle into that good night.
And learn, too late, they grieved it on its way,
Do not go gentle into that good night.
Grave men, near death, who see with blinding sight
Blind eyes could blaze like meteors and be gay,
Rage, rage against the dying of the light.
And you, my father, there on the sad height,
Curse, bless, me now with your fierce tears, I pray.
Do not go gentle into that good night.
Rage, rage against the dying of the light.
טוב, אני רואה שהזקנים שלי היו סתם אפורים. בראש שלי זה צבע להם את השיער.
יעל, תודה שהעלית את השיר גם באנגלית, זה מאפשר להנות מהמקור, להשוות ולהעריך מאד את התירגום שלך, . פשוט שיר עמוק, וניפלא ושמרת עליו. תודה
תודה אורה. זה שיר נהדר, וכמובן שאף תרגום לא יוכל להעביר אותו במלוא-יפיו, מה גם שפה אתה חייב לשמור על משקל וחריזה…
מעניין אם יכנס מספר דומה של בלוגרימיות לשני הפוסטים. אם כן, אנסה להביא תמיד שירים שאתרגם כאן גם בשפת המקור. בעצם — גם אם לא…
בראש שלי זה גם צובע את השיער
(שלי)
יעל, אל תתייחסי למספר הנכנסים והמגיבים, תני עוד מן הנפילולי הזה , זה המשורר וזה את לרווחת הכל,
אגב לאיזה צבע ניצבע שערך?
ההערה בעניין השיער נמשכת מהתגובה של אמיר אור בפוסט הקודם (התרגום לשיר)
אבל אם את שואלת, הצבע הוא כנראה אפור… למרות שאני לא מחכה לבדוק ועושה גוונים…
אוי, איזה שיר! יעל, זה אחד השירים האהובים עליי (כפי שאולי ניחשת מה"פוסט אבא" שלי.)
ואני כל כך אוהבת את דילן תומס…
הוא מלמד אותנו כוחם של ניגודים מהו! וגם את כוחה של הפשטות. מה שהמון משוררים "עכשוויים" שכחו…
והתרגום שלך פשוט מעולה. משימה לא קלה -לתרגם שיר כזה, ואת עומדת בה בכבוד ראוי, וגם מאירה פנים לדילן תומס באופן מעורר השתאות!
אבל אני מכורה לגלגולה של האנגלית של המקור (אולי כי למדתי אותו כך)…
גם אני מעדיפה את השיר שתומס כתב באנגלית, כמובן… פי אלף. לפחות…
כתבתי לאחרונה רשימה שבה הצבתי את השיר הזה כמוטו:
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98991&blogcode=8094713
מבחינת האמירה הרשימה שלי כאילו מתווכחת עם השיר הזה, אבל בשני המקרים לא מדובר במאמרים אלא באיזשהו פיתוח של איזושהי אמוציה.
קראתי את התרגום שלך. יש בו שורות שמצאו חן בעיניי (למשל "רוֹאֶה שְׁחוֹרוֹת, חוֹזֶה בְּזֹהַר מְסַנְוֵר עַל שְׂפַת הַבּוֹר) ויש שורות שפחות (למשל המילה "רוך" לא נראית לי).
הי שפי,
קראתי בעניין את הרשימה שלך — ועוד מספר פוסטים מצויינים… זה כנראה לא יהיה הביקור האחרון שלי שם.
אני לא חושבת שהרשימה מתווכחת עם תומס — גם הוא קורא לזקנים לא להחליק-להם בשקט ומתוך השלמה אל המוות, בדיוק כמוך. לא? זה עיקר השיר, הזעקה שלו להתמרד נגד הבלתי-נמנע והבלתי מתקבל על הדעת הזה (כתבתי פעם התחלה של שיר שהופיעה בו השורה – השערוריה הזאת, מוות…)
בעניין המילה "רוך" – אולי אתה צודק. זו היתה בחירה לאחר הרבה גירסאות. יש לי
אל תפסע דומם אל תוך הלילה טוב הזה
אל תלך שקט אל תוך הלילה טוב הזה
אל תכנס בשקט אל הלילה המנחם
אל תפסע מעדנות אל חיק הלילה השחור
ועוד לא מעט.
העניין הוא – למצוא שורה שישמר בה המשקל, ושתחחרז עם השלישית בכל בית.
גם בעניין מבנה השורה יש לי הסתייגויות: אני אוהבת יותר את הסיום "אל… אֶל תוך הלילה טוב הזה" ואפילו מצאתי שורה שלישית שמתחרזת… אבל היא פחות חזקה. כך שהעדפתי ללכת על שורה-שלישית שנשמרת בה הזעקה, ושורה ראשונה שאני רק כמעט-מאושרת בה.
אני מתפעל מהזקנים (בקרוב גם מעצמי) ודילן תומס מטיף להם.
המילה gentle, בהקשר של השיר הזה נשמעת לי כהטייה של ג"נטלמן – במילה "רוך" לטעמי חסרה אבירות.
גם המשקל המקורי וגם החריזה המקורית… אם מתרגמים שיר מולחן, במטרה שישירו אותו, אז דומני שבסופו של חשבון יותר קל להחליט, כי אי אפשר להתפשר על אלמנט ההגייה, שיישב טוב בפה (ואז למשל המילה "זְעַק" לא עוברת, לעומת rage שכן עוברת). תראי איך הבת שלי תירגמה את "הללויה" של לאונרד כהן, עם כל מיני פתרונות עוקפים, שהיתה בהם כוונה גם לקרב אותו לעצמה, כלומר שאם היא תשיר אותו אז שהוא יהיה גם קצת-כאילו שהיא כתבה אותו:
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98991&blogcode=4197526
לפני כמה ימים שמעתי ב"קול המוזיקה" יצירה שכתב סטרווינסקי על סמך השיר הזה של חברו תומס. יצירה שהיא לא הלחנה אחד-לאחד כמו שמלחינים בפופ. מרתק, חבל שלא הקלטתי.