זה רק נדמה שזה קורה משוררת וציירת

  פְּנֵי הַקּוּקִיּוֹת עַל פְּנֵי הַקִיר הָעֶרֶב. כָּל הַצַּד הָרוּחָנִי שֶׁל הָרִצְפָּה תָּפוּס.   רוּחַ אִשָׁה לְבָנָה צָפָה בִּזְהִירוּת בֵּין עֲרִיסוֹת הַחֶדֶר, מְחַלֶּקֶת כָּדוּרִים שָׁל מְצִיאוּת.   חֵרוּף נֶפֶש אֲמִיתִּי, אֲנִי מְהַרְהֶרֶת וְיָדִי מְצַיֶרֶת אוֹת הִצְטַיּנוּת       מתוך ספר השירים עֲדִי, ספרית פועלים, 1981  

   וְהַנָּדִיר הַזֶה לְהַאֲזִין לִנְשִׁימוֹתָיו וְהַנָּדִיר הַזֶּה לַשִׂים זֵרְים סְבִיב מִשְׁאֲלוֹתַיו וְהַנָּדִיר הַזֶּה וּלְהַסְבִּיר לוֹ אַהֲבָה שָׁלוֹם גַּעֲגוּעִים וְהַנָּדִיר הַזֶּה כִּי הָעֶרֶב תַשִׁיר בְּבֵיתוֹ מַקְהֵלָת מַלְאָכִים וְהַנָּדִיר הַזֶּה כְּאִילּוּ עָשׂוּי מֵחֹמֶר אַחֵר וְהַנָּדִיר הזה (קָשֶׁה לִי לְתָאֵר) והנדִיר הַזֶּה וּלְוַתֵּר וּלְוַתֵּר לוֹ לְוַתֵּר וְהַנָּדִיר הַזֶּה רַק לְהַגִּיד אֶת שְׁמוֹ בְּקוֹל וְהַנָּדִיר הַזֶּה לָתֵת לוֹ דַּף קָטָן וְעִפָּרוֹן וְהַנָּדִיר הַזֶּה לִפְרֹק ...

  טִירַת הַמֵּת – הַכֹּל בָּהּ נָע וּמִתְמוֹטֵט בָּרוּחַ:   הַכּוֹכָבִים אֲשֶׁר נִסּוּ לְהִמָּלֵט, כִּנוֹר צָהֹב, גָּדֵר, נָחָשׁ קוֹדֵר קָשׁוּר אֶל לוּחַ, פַּעֲמוֹנִים וָנֵר.   אִי- סֵדֶר מַר וּפֶצַע בֶּחָלָל, וְלַיְלָה מְנַגֵן פּחָדִים וָרוּחַ.   אֵלִי, אֵלִי, כָּל כָּךְ פְּרוּעָה טִירַת הַמֵּת תֵּן לָהּ, תֵּן לָהּ לָנוּחַ       מתוך ספר השירים כי הוא מלך, 1974, הוצאת מ. ניומן ...

    אִמָּא שֶׁלִי הִיא פְּרוּצָה בְּלִי פִּגְיוֹן, גּוּפָתָהּ הִיא גוּפָה בְּלִי מָגֵן. מַעֲצָמָה מֵתָה.   כְּשֶׁרִמְתָה אוֹתִי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הִתאַבַּנְתִּי. קוֹלוֹת צָחֲקוּ. עָשָׁן קַטְלָנִי הִתְפַּשֵּׁט כְּמוֹ יָם-חֲלֻדָה עַל מִצְחִי, עַל עֵינַי, עַל צַוָּארִי, סָבִיב לְכַפּוֹת יָדַי ורַגְלַי. כָּל חֲתִיכַת מַחְשָׁבָה שֶׁהָיְתָה מְסֻגֶלֶת לָדַעַת דְּבַר-מָה קָפְאָה וּבָכְתָה. קָפְאָה וּבָכְתָה.   לִפעָמִים כְּשֶׁהָיִיתִּי מְחַיֶּכֶת כְּגוֹן אוֹטוֹמָט וּדְמוּת שֶׁדוֹמָה לִי הָיְתָה מַמְרִיאָה ...

  הִיא שׁוֹטְטָה וְגַם אֲנִי שׁוֹטַטְתִּי   הִיא קוֹרֵאת לְמוֹנִית וְגַם אֲנִי קוֹרֵאת   נְרְאֶה לְאָן הִיא נוֹסַעַת. נִרְאֶה לְאָן אֲנִי   קְרוֹבָה אֶהְיֶה לְמִגְדָּל הַפִּקּוּחַ     אָרְבָּעָה כְּלָבִים לְבָנִים מוֹסְרִים לִי דִּוּוּחַ שׁוֹטֵף       מתוך ספר השירים  " עֲדִי",  ספרית פועלים, 1981  

  אַתְּ מַזְכִּירָה לִי אֶת אָבִי. כְּמוֹ בִּזְמַן שֶׁאָסוּר הָיָה לִי לָגֶשֶׁת אֵלָיו. שָׁעָה שׁהָיִיתִי בּוֹדָה לְתֻמִּי כִּי מֵתָה אִמִּי וְלֹא הָיָה מִי שֶׁחָשָׁב כָּמוֹנִי עָלָיו   וְהָיָה בִּי רֶגֶשׁ כִּי הוּא לֹא אָבִי וַאֲנִי, כְּמוֹ אִמּוֹ, מַרְגִּיעָה אֶת מִצְחוֹ אֶת תְּחוּשׁוֹת הָאַשְׁמָה שֶׁל פָּנָיו.   אַתְּ מַזְכִּירָה לִי אֶת אָבִי. כָּל הַשְּׁאָר לֹא מוּבָן מֵאֵלָיו.   אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאַל ...

עוֹד תִרְצִי שֶׁאֲנִי אֲרַחֵף עַל פְּנֵי הַרְחוֹב בִּמְקוֹמֵךְ עוֹד תִרְצִי שֶׁאֲנִי אֲלַחֵךְ רָהִיטִים בִּמְקוֹמֵךְ חַיָּה, חַיּה, רָאִיתִי אֵיךְ אַתּ מִתְישֶׁבֶת בְּזָוִית מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת לְאחוֹר מִשְׁתּוֹקֶקת לִזְכֹּר בּוֹכָה מְחַיֶּכֶת הוֹזָה בְּהָקִיץ מְרַחְרַחַת צָרוֹת וּפְגָעִים מִתְהַפֶּכֶת מֵרֹב גֵּרוּיִּים   וְהַחָיִּים כָּאן הֵם הָהֵפֶךְ הַגָּמוּר וְגַם דֻגְּמָה לְמִין קוֹלוֹת חַיָּתִיִּים בִּלְתִי פּוֹסְקִים שֶׁאַף אחָד עוֹד לֹא שָׁמַע קוֹלוֹת חַיָּתִיִּים כָּאֵלֶּה. חַיָּה שֶׁכָּמוֹךְ, חַיָּה, חַיָּה, ...

  הּנֵּה הַתֵּיאַטְרוֹן שֶׁלָּךְ. הִנֵּה הַדַּחַף שֶׁלָּך. הִנֵּה הַהֵפֶךְ הַגָּמוּר מִן הַדִּמְיוֹן שֶׁלָּךְ. הִנֵּה הַסְּמַרְטוּטִים שֶׁלָּךְ. שָׁנִים אֲנִי עוֹקֶבֶת אֵיךְ אַתְּ מַלְבִּינָה אֶת הַשְׁקָרִים שֶׁלָךֱ, יוֹדַעַת שֶׁמִכָּל הַדִּבּוּרִים הָאֵלֶה עַל עַצְמֵךְ, בְּעֶצֶם, אַתְּ מִתְכַּוֶּנֶת   לְמַּשֶׁהוּ אַחֵר שֶׁחוֹתֵךְ שֶׁמַּקְסִים שֶׁמוֹשֵׁךְ שֶׁמַּכְבִּיד שֶׁמַּעֲלֶה זֵעָה שֶׁאַף פַּעַם לֹא נוֹתֵן מְנוּחָה שֶׁמִשְׁתַּנֶה בּלִי הֶרֶף שֶמַּבְרִיחַ.   תִרְאִי אֵיך אַתְּ צוֹעֶקֶת צוֹוַחַת בּוֹכָה מְקַלֶלֶת ...

  מָחָר אֲנִי אֶתְעוֹרֵר עִם אַלְפֵי אִישׁוֹנִים בְּעֵינַי וְאֶהְיֶה פְּרוּשָׂה עַל פְּנֵי הַיָּם וַאֳנִיוֹת יֵרְדוּ אֶל תּוֹךְ הַיָם   וּמִישֶׁהוּ יֵלֵךְ עַל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי וּמִישֶׁהוּ יִפְרֹם אֶת כָּל שַׂעֲרוֹתַי   אֲבָל נָפְשִׁי תֵצֵא אֶל הכְּלָבִים אֲשֶׁר יָלוּנוּ בְּרֹאשִׁי   מָחָר אֲנִי אֵדָע אֶת שֵׁם הָעִיר שֶׁבָּה חָיִיתִי אֶת הַיּוֹם הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר בְּחָיָּיו שֶׁל אִישׁ שֶׁלֹא הִכָּרְתִּי מִיָמָי       ...

  אֲבָל אַהֲבָתִי אֵינֶנָה בְּכֹּחִי   הַיָּם שֶׁבּוֹ הִיא נְתוּנָה הַפָּחַד שֶׁמַצִיף אותָהּ בְּהַדְרָגָה הָרוּחַ שֶׁגוֹרֶרֶת אֶת מַחְשׁבוֹתֶיהָ הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁעוֹמֵד מֵאֲחוֹרֶיהָ מִלְפָנֶיהָ וְנְגְדָהּ הַנְחָשִׁים שֶׁהִיא עוֹטֶפֶת בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ כָּאֲשֶׁר הִיא מִתְהלֶכֶת אֲפוּפָה בְּקוּרֵי שֵׁינָה נְשִׁימוֹתֶיהָ וְחֻקֶיהָ הַזְּמַן אֲשֶׁר מַסְתִיר אֶת שִׁגְעוֹנָהּ   אֵינֵנִּי יְכוֹלָה יוֹתֵר. אֵינֵנִּי יְכוֹלָה       מתוך ספר השירים "עֲדִי", 1981, ספריית פועלים