כָּמָה זְמָן אנִי כָּאן, לָמָה, מִמָתַי, עַד-מתָי – אֵינֵנִי יוֹדָעַת. כְּחַיַה שֶׁקשְׁרוּ אוֹתָה בּרְצועוֹת לקְפִיצִים, מגוּלְגֶלֶת בֵּין סְדִינִים קְפואִים, מסורְבֶּלֶת סְגוּרָה שׁוגָה בדִמְיוֹנוֹת, רוֹפֶפֶת, מוּגְבֶּלֶת, מָבְרִיקָה, מְנָענְעִים לאַט אֶת רֹאשָׁה לְאַט מותְחִים אֶת יָדֶיהָּ לצְדָדִים, מוֹדֵדִים אֶת גוּפָהּ, כָּכָה, פָּשׁוּט, מנִיחִים לְרגְלֶיהָּ קעָרָת מָיִם חָמִים גַם כְּשֶׁהשֶׁמֶשׁ לא מפְסִיקָה לְתָנות אָהָבִים מֵאחוֹרֵי גָבָּה. כְּבר אֵינֵנִי אֶלָא חתִיכָת ...
קרא עוד »