רן יגיל

ההתחברות והירתכות – על "לכודה בפקעות של זיכרון" של פנינה פרנקל, מאת: צדוק עלון

גּוּפִי עָטוּף וּמְעֻבֶּה בְּגוּפְךָ / לִפְעָמִים אֲנִי טוֹבֶלֶת בְּתוֹךְ שַׁעֲוָה רוֹתַחַת, / וְלִפְעָמִים מֻקְפֵּאת בְּתוֹךְ עֲנַן בָּרָד זוֹעֵם. / אֲנִי צְרִיכָה לְהִזָּהֵר, יוֹם יוֹם / לֹא לְהִתְקָרֵב לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, פֶּן תִּמַּס מֵעָלַי כְּנֵר. / לֹא לָבוֹא אֶל הַכְּפוֹר פֶּן תִּתְנַפֵּץ מִמֶּנִּי / בְּגוּשִׁים שֶׁל קֶרַח. כשקראתי את ספרה של פנינה מכל שיר שבספר הזדקרו מול עיניי שתי מחשבות דומות וקשורות ...

קרא עוד »

קשר הנפש־שמש. על "צבאים", ספר השירים של יהודית אוריה

קשר הנפש־שמש. יהוּדית אוֹריה היא משוררת מעשירה ומרתקת. מעין יונה וולך של האינטלקט. השדה שלה רחב והסקרנות והפתיחות כלפי העולם עצומות. במקום מתח בין רגש לשכל היא יוצרת השלמה – האמנות והמדע מתאחדים.   בספר השירה היומרני הזה (צבאים, הוצאת פרדס, עורך: יואב איתמר) יש שני שערים. האחד קרוי "מנדלה: שירת הראשית", וכשמו כן הוא – מעגל קודש ומרכז היקף. ...

קרא עוד »

מקבל ההחלטות, סרטו של של דני יגיל

חברי "בננות בלוגס" היקרים. אני גאה להציג כאן לחברי הבלוגרייה את הסרט של אחי דני יגיל "מקבל ההחלטות". אנא מכם, חברים יקרים, היכנסו וראו את הסרט. מובטח לכם שתיהנו. אשמח אם תגיבו ב"יוטיוב" או כאן. סרט שווה-שווה עם עודד תאומי בתפקיד הראשי, גדי יגיל, אבי, ושחקנים נוספים נפלאים.   גדעון הראל, ראש-ממשלה מכהן בישראל, מגיע לעימות טלוויזיוני מכריע מול יריבו ...

קרא עוד »

מפנקסיו של שחקן – משה חורגל, פרולוג

אני שוקד בימים אלה, בין שאר עיסוקיי, על רומן ביוגרפי שיהא מונולוג של סבי, משה חורגל ז"ל, שחקן תיאטראות "המטאטא" ו"הקאמרי". הנה הפרולוג לרומן, שהוא מעין raison d'être של היצירה:   שחקנים אינם יוצאים לפנסיה. הם מתים על הבמה. אך לא סבי משה חורגל. בשנת 1968 הוא לקה בלבו על הבמה בזמן ההצגה "המחיר" של ארתור מילר, והחליט שרב לו ...

קרא עוד »

על שני סיפורים של יהודית הנדל במועדון הקריאה שלי ביפו. כולם מוזמנים

במועדון הקריאה שלי ביפו אשוחח על הסופרת יהודית הנדל ז"ל. אעסוק בשני סיפורים משלה מתוך הקובץ "כסף קטן" (הוצאת הספריה, 1988) עורך: מנחם פרי. הסיפורים הם: "נמוך, קרוב לרצפה" ו-"איך הִכּרתי את אצ"ג". ברקע לשני הסיפורים – הפותח והסוגר בקובץ – מצויה האֵם, אימא של המספרת, חומֶה שנפטרה בדמי ימיה. במרכזם באחד מצוי האב הזקן של המספרת המתחבט היכן להיקבר? ...

קרא עוד »

על ספר שיריה של אילה בן לולו, טעם הבת

בספר שיריה החדש "טעם הבת" (הוצאת "אפיק", עורך: דוד וינפלד) מתפנית אילה בן לולו מההיבטים בעיסוק הביוגרפי-לירי אל עבר החברה שבה אנו חיים, אל עבר העולם, ובעיקר עולם הנשים בתוך העולם הגברי, מצב המינים. הרבה אלימות ואי-נעימות יש בשירים האלה. הרבה מאוד טֶנֶף. אבל, עם זאת, יש איזו לשון זהוֹרית של נחמה המרחפת עליהם. ניתן בעצם לגייס את המושג בַּתִּיּוּת ...

קרא עוד »

כבוד הנשים באשר הן שם. על ספר שיריו החדש של דוד ברבי: פועלים. סניף קלנסווה

כבוד הנשים באשר הן שם. בספר שיריו החדש ("פועלים. סניף קלנסווה", הוצאת "עמדה") דוד בּרבּי מנסה לחבר את אהבתו למקום אל אהבתו לעם. בעצם מדובר בשני עמים: הוא כישראלי-יהודי והעם הערבי היושב בציון. בּרבּי רואה את השלום שחייב לבוא מבחינתו בפרטים הקטנים: בחנויות, בסחורה, ברחובות, בנשים העובדות בבנק ומחוצה לו – בקלנסווה כולה. ברבי כותב כך כי עירו ביום היא ...

קרא עוד »

המשורר שגיא אלנקוה באתר לספרות: יקוד

שירים של שגיא אלנקוה בלוויית הערה של חן יסודות על שירתו בכתב העת האינטרנטי לספרות – "יקוד" שגיא אלנקוה 03/02/2017 19:16:33 ​חרדה מהתקרחות   עִגּוּל רֹאשְׁךָ, יָרֵחַ רֹאשְׁךָ, אֶלִיפְּסָה שֶׁנִהְיֵית פְּחוּסָה כְּלַפֵּי מַטָּה, יְדִידִי – מִגֻּלְגָּלְתְּךָ, עוֹלִים נְחָשִׁים, וּכְשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נִהְיֵית זָהָב, פָּז נוֹצֵץ, זְהָבְךָ כָּלֶה, סֹמֶק אַחֲרוֹן שֶׁל שָׁמַיִם, מַבְעִיר אֲגֻדַּת נְחָשִׁים צָרָה שֶׁראֹשָׁם נִשְׁמָט וּמֻשְׁלָך לַקַּרְקַע.     * ...

קרא עוד »

מרגלית מתתיהו, שירים ודברים על יצירתה

מרגלית מתתיהו   שירים מתוך הספר "אור חצוי", בהוצאת "ספרא" – ישראל  "וורבום" – ספרד ודברים על המשוררת מאת המשורר איתמר יעוז-קסט והסופר ד"ר משה גרנות       גליפדה – יוון     עַל הַחוֹף בִּגְלִיפַדָה, בַּכָּחֹל הַזֶּה, בָּרוּחַ הַזֹּאת, צָפוּ פָּנָיו שֶׁל אָבִי.   בְּכוֹבַע בֶּרֶט שָׁמוּט עַל עֵינַיִם רִחֵף עַל חוֹל עַל שְׂפָתָיו חִיּוּךְ מְבַקֵּשׁ,   בַּכָּחֹל ...

קרא עוד »

ויליאם פוקנר, עלים אדומים, תרגום: עודד פלד

ויליאם פוקנר עלים אדומים תרגום: עודד פלד   שני האינדיאנים חצו את המטע בדרכם אל מגורי העבדים. מסוידים נקי, בנויים מלבנים שרופות, שני טורי הבתים בהם חיו העבדים של השבט ניצבו זה מול זה משני עברי צִלו הרך של השביל שטביעות כפות רגליים יחפות וכמה צעצועים מתוצרת־בית היו פזורים עליו, דוממים בעפר. לא היה שום אות חיים. "אני יודע מה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל