רן יגיל

הרביניסט האחרון (יא) – רומן

   66.    זהו. אני לא נותן יותר אוכל לרוסים. שיסתדרו בעצמם. ישבתי על מדרגות בית הכנסת והם הציפו אותי. חודשיים הספיקו לי. זה מגעיל, נערים בלי בית. אנשים בלי עתיד. על העבר שלהם אני לא יודע שום דבר, וההווה שלהם רגעי. לשרוד עוד יום ועוד יום, זה מה שהם רוצים. כולם לבושים בטרנינגים מהוהים או בבגדי פאנקיסטים. הם מבקשים ...

קרא עוד »

רציחות בבני-ברק. פרק שלישי

3. בין לבין, כשיש לפרדימן קצת פנאי מעבודת המשטרה, הוא חומק מבעד לדלת הזכוכית של התחנה לחנות הספרים המשמשת גם כבית קפה כדי לעיין בספרי שירה. יש לו מין טקס כזה. הוא נעמד באי-נעימות מסוימת מול מדפי השירה ובוחר לו ספר או שניים. אחר כך הוא ניגש למוכר הצעיר ואומר "כמה זה?" הוא לוקח את הספרים בשקית ומתיישב באחת הפינות, ...

קרא עוד »

הרביניסט האחרון (י) – רומן

  61. התחתנתי עם חנה. ב-1960 השתחררתי. כמעט שבע שנים הייתי בצבא. יכולתי להישאר יותר, אבל היה צריך לקבל אישור מדרגים גבוהים ולעבור לגור בבסיס בתל-נוף. ההורים של חנה התנגדו. הם אמרו: מה, תלכו לגור על המסלול? ככה מצאתי את עצמי גר בקיבוץ של חנה, מולם. הם רצו שאעבוד ב"כימאוויר", חברת הריסוס, כי זה יכניס המון כסף לקיבוץ – שבע ...

קרא עוד »

על "מעגל מכושף" להרלן קובן

מדורי השבועי על פרוזה ב"אן-אר-ג'י", אתר העיתון "מעריב", מרחיב את היריעה. מעתה תסוקר גם פרוזה מתורגמת. הפעם המדור מתמודד עם הכתבן הסדרתי, סופר המתח – הרלן קובּן. http://www.nrg.co.il/online/47/HP_310.html

קרא עוד »

הרביניסט האחרון (ט) – רומן

  56.    לאחי המתעלם מאיר, שלום! אני כותב לך מקייפטאון. הזנב של העולם. קצה הציוויליזציה. אני יושב בבית קפה מול "הר השולחן" ו"ראש האריה" וכותב לך. נשלחתי לכאן על ידי מיכאל הרוסי ופיטר מננגאני. הם שלחו איתי מזוודה מלאה בכסף מזומן, ראנדים, עבור איזה איש עסקים כאן, קבלן בשם מקס. עוד מעט אעלה על הרכבל. העיר כאן מאוד יפה. ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל