רן יגיל
  • רן יגיל

    סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987) <שירים> מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988) ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996) ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) <נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל> סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001) נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) <רומן סמי ביוגרפי על חייו של המשורר המקולל נח שטרן>  הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006) אני ואפסי רומן  (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008) עריכה: הצעיף האדום / יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997) בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף ירון אביטוב> טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) <בשיתוף ירון אביטוב> הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות  

סנגורם של ישראל – בתל אביב

  סנגורם של ישראל – בתל אביב                                                                 לזכר סבי, משה חורגל   החליט. הוא עושה זאת. בשעה שתיים בלילה, יום שני, גרר שמואל שני פחי נפט והחביא אותם מאחורי הבית בפינסקר 40. היה לו חם עם הכובע והמקטורן והניח אותם על הגדר. אחר גרר עוד שני פחים, כשהציציות מיטלטלות מצד לצד. הוא היה רזה מאוד ואדמוני, וורידי ידיו, בשל ...

קרא עוד »

"אני ואפסי" 5 – פרק חמישי מרומן

5. "לֵךְ לְךָ,/ קח לְךָ את הצמה/ הכי יפה/ לֵךְ איתה עד סוף/ הלילה/ רוץ איתה/ עד סוף הלב/ סביב-סביב עד אותה נקודה/ דרך הרידינג/ הים/ העולם/ סביב-סביב עד אותה נקודה.// אבל זה רק כשאתה עצוב/ כשאתה שמח/ הצמה נמסה./ ומה שנשאר זה/ בית הקפה,/ והיציאה האחרונה./ לֵךְ לְךָ,…" (מתוך הפזמון "שיר הצמה" בביצוע 'אני ואפסי' ולהקת "רעיות אנשי הקבע", ...

קרא עוד »

טוב למות בעד עצמנו

טוב למות בעד עצמנו   כשנולדתי לא היו מים. האחות צעקה יורדים המים, אבל במקום המים – אני הופעתי, צמוק כולי, כמו דְּבֵלָה. אבי שהיה איש קשה אמר: "הוא כל כך מכוער", ואם לא אמר, אני משוכנע שהוא חשב את זה. שנים אחר כך הוא אמר לי: "אתה, אתה חתול אתה. יש לך שבע נשמות. עוד תקבור את כולם. היית ...

קרא עוד »

אדום עתיק. מאמריאיון עם גבריאלה אביגור-רותם

על "אדום עתיק" מאמריאיון עם גבריאלה אביגור-רותם על ספרה חטאתי, עוויתי פשעתי, סרתי ממצוותי כמבקר ולא הבחנתי כל השנים הללו כי גבריאלה אביגור-רותם היא סופרת כל כך מוכשרת. לא קראתי את ספר הפרוזה הראשון שלה "מוצרט לא היה יהודי" ("כתר", 1992) ואת ספר הפרוזה השני שלה "חמסין וציפורים משוגעות" (קשת, 2001) שעליו תפארתה, השלמתי רק אחרי שקראתי את ספרה השלישי ...

קרא עוד »

מעשה הבורגני הדחיין

מעשה הבורגני הדחיין   שמי דוד שדה-אור. אני מנהל חשבונות במשרד "גוֹטְלִיבּ ואֶרְלִיךְ רואי-חשבון" וזה עולה לי בבריאות. למרות שאני מאוד משתדל וזאת השנה השנייה שלי שם, אני לא מוצא את עצמי. הניירת הזאת עושה לי כאב ראש. ועד שלא דיברתי עם חברי הווטרינר, לא הבנתי את סיבת הדברים. דווקא הוא היה הראשון שעמד על תכונת האופי המרכזית שלי – ...

קרא עוד »

אמאבא – החיים הם במקום אחר. על אסתי ג. חיים

  אִמָּאַבָּא – החיים הם במקום אחר. על סיפוריה של אסתי ג. חיים   את המשפט היפה הזה, שמעורר בי ריגוש בכל פעם שאני חושב עליו, כתב בשיריו המשורר ארתור רֶמְבּוֹ – ילד הפלא של השירה הצרפתית בכל הזמנים, הגאון היוצר והמקולל של המאה ה-19, שהרחיק עד לאפריקה כדי לחיות חיים אחרים מאלה שלהם הורגל בפריז, במרכז אירופה, חיים תרבותיים ...

קרא עוד »

על "אני ואפסי" לרן יגיל. מאת: שחר-מריו מרדכי

שחר-מריו מרדכי   על "אני ואפסי" לרן יגיל   אני ואפסי, מאת רן יגיל, הוצאת כרמל/עמדה, 2008, 168 עמודים. בדש הכריכה האחורי של ספרו החדש של רן יגיל, "אני ואפסי", מצוין שסדרת כרמל/עמדה "מבקשת להוציא לאור… יצירה שתכיל בצד הנסתר מהעין, האינטימי והאישי, את מורכבות הקיום הישראלי בצל חרדות, ציפיות ותקווה". דומה שאין הגדרה הולמת מזו למהלך הפרוזאי שמכונן הסופר רן ...

קרא עוד »

בלי גג מעל הראש

בלי גג מעל הראש   סיפור אסור לו שיתחיל באמיתות מוחלטות, ולמרות זאת, בין שתי נקודות עובר קו ישר אחד, וזו הדרך הקצרה ביותר בין נקודה אחת לאחרת.    "מה בשבילך?" שאל המוכר במזנון, צעיר בעל כיפה, את הבחורה המיוזעת בעלת הקסקט.    "סיגריות פרלמנט-לייט, סופט, ארוך, אם אפשר," היא אמרה. הוא הגיש לה במהירות מהמדף את החפיסה ותלש מידה ...

קרא עוד »

נשיקת המילניום

נשיקת המילֶניוּם   1. כשנכנסתי למסדרון במדים הספקתי להציץ בשעון הזהב שלי, שעון שעוד קיבלתי לבר-מצווה, השעה הייתה תשע בערב. גברת נעמה פרנקל, מיליונרית תל-אביבית ממגדלי דיזנגוף, ידידה של אמי שבאה לעיר הגדולה לפני שנים, התחתנה כאן והסתדרה כאן, עמדה בחדר המדרגות המפואר, רקעה ברגלה ונהמה: "אוֹ הוֹ-הוֹ הנה הם באים. רגע אני… עוד שנייה… הוֹ הוֹ אני רוצָה לברוח, ...

קרא עוד »

"אני ואפסי" 4 – פרק רביעי מרומן

4. "ליפעת יש הרבה מה להגיד לו/ לו לעומת זאת אין/ יום יום הוא נוסע לעיר הגדולה/ בשביל להריח ריח של אוסלו/ הוא חולם/ אבל לא תמיד.// (פזמון): יש לו סיגריות שהוא קנה בסקנדינבים והן נדלקות לו/ הוא נכנס ל-ZOOM אבל אין שם כלום.// הוא נכנס לקרוסל ומתיישב על ג"יימס דין וקונה לו מזוודה של קולה אדומה/ הוא מתאמן בלילות ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל