רן יגיל
  • רן יגיל

    סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987) <שירים> מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988) ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996) ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) <נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל> סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001) נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) <רומן סמי ביוגרפי על חייו של המשורר המקולל נח שטרן>  הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006) אני ואפסי רומן  (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008) עריכה: הצעיף האדום / יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997) בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף ירון אביטוב> טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) <בשיתוף ירון אביטוב> הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות  

ריאיון עם עמוס אדלהייט על שירתו. חלק ראשון

  איגרת מפלסטינה ואחרים. ריאיון עם עמוס אדלהייט על שירתו חלק ראשון בעיון קצר בספרו החדש של עמוס אדלהייט, משורר נפלא בעיניי שערך עִמי לשם הגילוי הנאות את "עמדה – ביטאון לספרות" במשך שנים, נתקלתי שוב בשיר נוף קצר, דחוס ויפהפה שריגש אותי עוד כשקראתי את כתב היד לפני שנערך וסודר. הנה הוא:     "ים ניצנים המאיים לבולעני/ החיזיון הנשגב ...

קרא עוד »

מסע עצוב אל קצה הרחוב

מסע עצוב אל קצה הרחוב   רן יגיל   א. יום שכולו אבק וחול, השמש קופחת על שַלמת הבטון והמלט, אבל תל אביב עדיין קטנה – לא קטנה כמו פעם בשנות העשרה, כשהעולם נסגר עלינו מבעד לבריח הים והיינו כעיר נצורה ומלחמת העולם הראשונה החלה – אבל עדיין קטנה. תן לה כמה שנים והיא תהפוך לכרך גדול, כמו הכרכים שמעבר ...

קרא עוד »

על "אני ואפסי" לרן יגיל. מאת: דליס

נוסטלגיה תל-אביבית של שנות השבעים מול סצינת רוק בפלורנטין עכשיו – אב ובִתו     אני ואפסי  / רן יגיל מאת  :  דליס   הוצאת כרמל/עמדה 168 עמ'   הגיבור בנובלה זו, של רן יגיל, הוא ישראל ידעון. הוא כותב בגוף ראשון את סיפורו, והוא מתחיל באירוע ממוקד שמשקף ומצביע על התנהלותו בתוך היומיום במעין מהלך סרק של החיים, הפסקה, ...

קרא עוד »

סנגורם של ישראל – בתל אביב

  סנגורם של ישראל – בתל אביב                                                                 לזכר סבי, משה חורגל   החליט. הוא עושה זאת. בשעה שתיים בלילה, יום שני, גרר שמואל שני פחי נפט והחביא אותם מאחורי הבית בפינסקר 40. היה לו חם עם הכובע והמקטורן והניח אותם על הגדר. אחר גרר עוד שני פחים, כשהציציות מיטלטלות מצד לצד. הוא היה רזה מאוד ואדמוני, וורידי ידיו, בשל ...

קרא עוד »

"אני ואפסי" 5 – פרק חמישי מרומן

5. "לֵךְ לְךָ,/ קח לְךָ את הצמה/ הכי יפה/ לֵךְ איתה עד סוף/ הלילה/ רוץ איתה/ עד סוף הלב/ סביב-סביב עד אותה נקודה/ דרך הרידינג/ הים/ העולם/ סביב-סביב עד אותה נקודה.// אבל זה רק כשאתה עצוב/ כשאתה שמח/ הצמה נמסה./ ומה שנשאר זה/ בית הקפה,/ והיציאה האחרונה./ לֵךְ לְךָ,…" (מתוך הפזמון "שיר הצמה" בביצוע 'אני ואפסי' ולהקת "רעיות אנשי הקבע", ...

קרא עוד »

טוב למות בעד עצמנו

טוב למות בעד עצמנו   כשנולדתי לא היו מים. האחות צעקה יורדים המים, אבל במקום המים – אני הופעתי, צמוק כולי, כמו דְּבֵלָה. אבי שהיה איש קשה אמר: "הוא כל כך מכוער", ואם לא אמר, אני משוכנע שהוא חשב את זה. שנים אחר כך הוא אמר לי: "אתה, אתה חתול אתה. יש לך שבע נשמות. עוד תקבור את כולם. היית ...

קרא עוד »

אדום עתיק. מאמריאיון עם גבריאלה אביגור-רותם

על "אדום עתיק" מאמריאיון עם גבריאלה אביגור-רותם על ספרה חטאתי, עוויתי פשעתי, סרתי ממצוותי כמבקר ולא הבחנתי כל השנים הללו כי גבריאלה אביגור-רותם היא סופרת כל כך מוכשרת. לא קראתי את ספר הפרוזה הראשון שלה "מוצרט לא היה יהודי" ("כתר", 1992) ואת ספר הפרוזה השני שלה "חמסין וציפורים משוגעות" (קשת, 2001) שעליו תפארתה, השלמתי רק אחרי שקראתי את ספרה השלישי ...

קרא עוד »

מעשה הבורגני הדחיין

מעשה הבורגני הדחיין   שמי דוד שדה-אור. אני מנהל חשבונות במשרד "גוֹטְלִיבּ ואֶרְלִיךְ רואי-חשבון" וזה עולה לי בבריאות. למרות שאני מאוד משתדל וזאת השנה השנייה שלי שם, אני לא מוצא את עצמי. הניירת הזאת עושה לי כאב ראש. ועד שלא דיברתי עם חברי הווטרינר, לא הבנתי את סיבת הדברים. דווקא הוא היה הראשון שעמד על תכונת האופי המרכזית שלי – ...

קרא עוד »

אמאבא – החיים הם במקום אחר. על אסתי ג. חיים

  אִמָּאַבָּא – החיים הם במקום אחר. על סיפוריה של אסתי ג. חיים   את המשפט היפה הזה, שמעורר בי ריגוש בכל פעם שאני חושב עליו, כתב בשיריו המשורר ארתור רֶמְבּוֹ – ילד הפלא של השירה הצרפתית בכל הזמנים, הגאון היוצר והמקולל של המאה ה-19, שהרחיק עד לאפריקה כדי לחיות חיים אחרים מאלה שלהם הורגל בפריז, במרכז אירופה, חיים תרבותיים ...

קרא עוד »

על "אני ואפסי" לרן יגיל. מאת: שחר-מריו מרדכי

שחר-מריו מרדכי   על "אני ואפסי" לרן יגיל   אני ואפסי, מאת רן יגיל, הוצאת כרמל/עמדה, 2008, 168 עמודים. בדש הכריכה האחורי של ספרו החדש של רן יגיל, "אני ואפסי", מצוין שסדרת כרמל/עמדה "מבקשת להוציא לאור… יצירה שתכיל בצד הנסתר מהעין, האינטימי והאישי, את מורכבות הקיום הישראלי בצל חרדות, ציפיות ותקווה". דומה שאין הגדרה הולמת מזו למהלך הפרוזאי שמכונן הסופר רן ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל