רחוק, אבל קרוב

רחוק, אבל קרוב

 

מובינג, אסף גברון, זמורה-ביתן, 2003, 343 עמ'

 
רן יגיל

 

השפעתה של הספרות האמריקנית החדשה על הפרוזה הישראלית הצעירה ילדה כאן, עד היום, בעיקר אפיגוניה. המספרים הצעירים חיקו ועדיין מחקים את וונגוט, קארבר ובוקובסקי. עד היום לא בא מישהו שיצר סינתזה בריאה בין ארצות הברית הגדולה והרחוקה וארץ ישראל הקטנה והדחוסה. היו כאן בעיקר סימנים של ספרות מינורית, קרתנית. כל זה עד אסף גברון וספרו 'מובינג'.

 

 

העלילה פשוטה, כביכול, ובנויה כספר הרפתקאות וכקומדיה של טעויות ומצבים מביכים. כולם על הזנב של כולם בדרך אל הכסף הגדול. הגיבורים הם הישראלים שעובדים כמוּבֶרים בניו יורק, ורוצים לעשות כסף ומהר. תומר, שלומי ואיזי הם דמויות של ישראלים, שונות זו מזו, מורכבות, המתוארות באמינות מרבית לאורך הרומן. למרות האמירה החברתית, דמויות אלה אינן גולשות לכלל סטריאוטיפים.

 

 

לשניים מן הגיבורים­ ולבסוף גם לשלישי­ נמאס מכל הקומבינות של עולם המוּבִינג והם מחליטים להיעלם לבוס שלהם ברחבי אמריקה, יחד עם משאית מלאה מטען. הצרה היא שכולם מעוניינים במטען והעלילה מסתבכת, כמובן, על פני מרחביה של ארצות הברית. המאפיה האוקראינית נמצאת בתמונה וגם האף­-בי-­איי ומתווכים למיניהם.

 

 

צד יפה ברומן הוא ההליכה בין המופשט לחומרי, בין כתיבה קוּלית לכתיבה פיוטית. לכאורה, רק לכאורה, זהו רומן המשוקע כולו בחומר וגיבוריו רוצים להתעשר בקלות. אט-­אט נחשפת האמת, ומתברר כי הגיבורים, קוּלים וסבּבּיים ככל שיהיו, מחפשים לא רק עושר: ­אוטו, בית, בילויים, סטטוס­, אלא גם אושר.

 

 

שאלת האמונה והקלות הבלתי נסבלת של הקיום עולה לאורך הרומן, עד שלקראת סופו נאלץ המספר לעצור את הספר ולהעיר הערת אגב ­דבר שהוא אינו עושה בשום מקום אחר לאורך מאות העמודים ­ כדי לתהות על המהות האמיתית הדוחפת את הגיבורים שלו: "אלוהים, אלוהים, אלוהים. אלוהים חוזר די הרבה כאן, אם לא שמתם לב". אינני משוכנע, שזו אמירה צינית נטו.

 

 

לאסף גברון יכולות לבצע תחקיר עומק בהיקף מרשים ולהטמיע אותו בתוך עלילת הסיפור. העברית שלו פשוטה ועשירה באנגליזמים, אבל אמינה ואינה משדרת מוגבלות לשונית של הכותב. הוא מתנסח רהוט. עם זאת, התחקיר מבצבץ מדי פעם, לטעמי מעט יתר-­על­ה-מידה. ייתכן שיד עורך קפדן הייתה מועילה אילו קצצה כמה עשרות עמודים בנקודות אלו.

 

 

בעבר סבלה הפרוזה של גברון מתיאור מצבים ריאליסטיים קיצוניים שלא היו מספיק אמינים ונטו אל החובבני. הדבר הזה נוקה מן הספר שלפנינו. גברון מצליח לכתוב עלינו מבלי להסתפק ב­ד' אמותיו. הוא מצליח לכנס את התחושות שלנו וליצור רומן ישראלי תוך שימוש בחומרים רחוקים מהווייתנו.

 

 

 

בקצרה על שלושה רומנים אחרים של אסף גברון, העוסקים פעמים הרבה בנושאים הגדולים וברעיונות מקוריים:

 

 

אייס, גוונים של שחור, 1997

 

אייס – רוצח, שחקן כדורגל לשעבר, תאומו של ראובן, לוקה בתסמונת אובדן תחושות הגוף, המנוגדת לסערת הרגשות הפנימית שממוקדת בדנה אהובתו. הוא אכזרי באותה מידה שהוא מלא רחמים, והוא אוהב באותה עוצמה שהוא שונא. אייס מתהלך על הגבול הדק שבין שפיות לטירוף – הנקמה שלו הורסת אותו וגם בונה מחדש, והוא מרגיש בעוצמות חזקות בלתי אנושיות כמעט. הרומן מתרחש בין 1970 ל-2031 ויש בו יסוד עתידני אפוקליפטי חזק.

 

 

תנין פיגוע, זמורה-ביתן, 2006

 

איתן אינוך עולה על אוטובוס וחייו משתנים: משפט שאומר לו אחד הנוסעים זורק אותו מחייו הנוחים עם כמעט-אשתו והג'וב בהיי-טק למסע סהרורי, שבמהלכו הוא נקלע לשלושה פיגועים קטלניים והופך בעל כורחו ל"סלבריטי פיגועים" אחוז טראומה.

 

 

הדירומניה, זמורה-ביתן, 2008

 

בעלה של מיה נעלם באורח מסתורי, המים במאגריה אוזלים, ובגופה צומחים חיים חדשים. מיה נאלצת לעשות צעד נואש שיסכן את כל היקר לה, אך גם יסייע לה לפענח את חידת היעלמו של בן זוגה. בעולם צמא לגשם, במדינה צחיחה שמתנהלות בה מלחמות עננים, היא מחליטה ליישם את המצאתו המהפכנית. בדרכה היא מוצאת חברים במקומות לא צפויים, מקימה עליה אויבים, בוגדת ונבגדת. המבול צפוי להגיע בעוד מספר שבועות, זמנה של מיה קצוב, וזקן בן 99, שחשב שכבר ראה הכול, מתאהב בה. זוהי דיסטפויה אפוקליפטית מלאת דמיון. אסף גברון זכה על ספר זה בפרס גפן מטעם האגודה למדע בדיוני ופנטסיה. הפרס הוא כמובן על שמו של עמוס גפן ז"ל: מתרגם, עורך, מחלוצי המדע הבדיוני בארץ.