רן יגיל סופר ועורך
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=1143
אני מפרסם כאן סיפור לירי, רגיש ויפהפה של יוסי גרנובסקי על אביו, שפורסם לראשונה ב"מאזנים", כתב העת של אגודת הסופרים בעריכתו של המשורר עזריאל קאופמן ז"ל. הסיפור מלווה בציורים של אביו של יוסי, משה ז"ל.
ציורים יפים מאד. את הסיפור טרם קראתי.
איריס, תודה.
ועכשיו גם קראתי. וכמו תמיד, מסכימה עם חנה. סיפור מיוחד על אבא וכנראה גם בן, מיוחדים. אשריו שזכה, וזכה גם לכתוב עליו כך, ולהציג את יצירותיו.(ומכרה זהב מדגי זהב זה גדול.)
ורני, הכי מקווה שאתה בטוב.
סיפור זכרונות מענין ומלא צבע, המחייה לא רק זכר אב מיוחד, אלא תקופה על דמויותיה וטיפוסיה: מוכר הנפט והקרח , רוכל התפוחים המסוכרים וסוחרי החלומות
יפה ומלא חיות
אהבתי
והציורים יפים מאוד כל מי שיודע לצייר קפלים של בגדים הוא צייר-
איזה משפט חכם
חנה, תודה על התגובה. מקווה שיוסי יראה. רני
גם בעלי צייר והסיפור הזה גרם לי לאהוב אותי יותר ויותר ועוד יותר.
כמה ויתורים עושים למען.. הזולת. כן.
מה שאומר שהסיפור של יוסי נוגע.
צ"ל אותו. אבל בטח שגם אותי. אותי ואותו במסע הזה שיוסי מתאר מקסים. וגם הרגע הזה שבו הוא מואס בכל. הוא רגע אנושי, שכולנו עוברים.