רן יגיל סופר ועורך
חברים, תפרגנו. יש לי בלוג חדש ב"אן-אר-ג'י". אל תדאגו ואל תשמחו, איני נוטש אתכם. "בננות" לעולם יהיה ביתי. אנא היכנסו ל"שיר עם הארה".
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=907#responses
חברים, תפרגנו. יש לי בלוג חדש ב"אן-אר-ג'י". אל תדאגו ואל תשמחו, איני נוטש אתכם. "בננות" לעולם יהיה ביתי. אנא היכנסו ל"שיר עם הארה".
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=907#responses
פתחת יפה, נוגע ללב ומעורר מחשבה.
גם אני חיבבתי אותו ואף אזכרתי אותו לפני מותו בסיפור על חוי והטישו , לא ידעתי שכך עסתיימו חייו. כלומר היו אנשים תמימים שהתרגשו מהמחוות שלו.
הוא בהחלט היה קורבן של מדיה. ולצערי הפך לאלים. אך זוהי נורה מסתובבת לדעתי.
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=12821&blogID=161
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=12821&blogID=161
כתבתי עליו כאן:
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=9803&blogID=161
צ"ל יסתיימו.
דודו טופז היה קורבן של עצמו.
במקרה הזה קורבן וחורבן (ומחורבן – סליחה!) ממש נחרזים.
על מה אני כועס?
על כך שהוריד את רמת כל הבידור לגובה הדשא.
במחשבה שנייה, אפילו הדשא נעלב.
גיורא, אני ממש לא חושב שדודו טופז היה רק קורבן של עצמו. וכשמדובר בחיי אדם, הבידור הוא ממש משני. רני.
מפרגנים, מפרגנים רני. אחלה ובהצלחה. אבל בקצה השמיים ובסוף המדבר, אתה יודע, יש מקום קטן, עלוב ומשוגע… אני מניחה שאתה יודע את ההמשך. ואם אתה שואל אותי, יש מקום למקום כזה.
אני אוהבת את מידת הרחמים והחמלה. כך כתוב מאמר זכרונות זה. דודו טופז הפך לסמל רדידות וחנפנות לרייטינג, אפילו לא למפלצת הקהל. מאחלת לך המשך מוצלח גם הלאה.
מירי
ברשותך אוסיף:
אם יש דבר שחשף במותו הטרגי
של דודו טופז את המדיה, הרי
זה את שני הדמויות העלובות:
1. אבי ניר
2. ו"הבת" של עלוב הנפש דן מרגלית…
מיהו אבי ניר? מהיכן טופטפה המטרופזה הזו לימנו?
בתקופת רומא, היה אדם בשם "לורציוס מרסלו". איש זה היה אחראי על הקוליסאום. אבל נכון יותר לומר הוא היה
אחראי על משחקי הגלדיאטורים… אבכן
לורציוס זה, שבתקופת נירון הגיעה לשיאו… היה אחראי לסדר היום של הקוליסאום. זה האיש שהיה אחראי לבידור
ההמון הפלבי. אותו המון שותת דם! זה האיש שטמטם את חושי העם ועשה את ממונו
מטמטומם.
כן, אבי ניר ולורציוס הם אותו גולם.
חברך,
נ.ב
גם לורציוס אהב כלבים…
לדעתי כל ההבדל הוא,שבהתחלה, לקחו את דודו טופז שיעשה צחוק ממסעודה משדרות
בשלב השני ויתרו על התיווך ולקחו את מסעודה משדרות כדי שתעשה צחוק מעצמה
וככה חסכו הרבה כסף למשכורת של דודו,למתנות שחילק כפיצוי למסעודות וכו'
כי מעיין חודרה ידעה לעשות מעצמה צחוק באופן הרבה יותר א ו ת נ ט י
וזול (כלכלית)
הטרגדיה של דודו טופז היתה,שהוא,לא יכול היה להיות מסעודה משדרות בעצמו
(כי הוא גולדנברג)וככה הוא נשאר מחוץ לפריים ובלי עבודה
ובלי פלאפונים לחלק כפיצוי.
אבי ניר קיצץ בפער התיווך וחסך הרבה פלאפונים.לא צריך להתרגז עליו,גודקוב
הוא לא חבר של אף אחד – לא של טופז ולא של חודרה, לא של רני יגיל ולא שלך.
ושלא תחשדו בי בגזענות! מסעודה משדרות לא שונה ממנחם בן וממעין חודרה! גם המניעים זה אותם המניעים!
לילה טוב!
מסכים עם התגובה הקודמת.
אבי ניר או מישזה לא יהיה לא יכל להרשות לעצמו את טופז,כי אז היו מאשימים אותו בגזענות,ושהוא מקרבן.
כשהוא מביא את מעיין חודרה או את האנשי
פרידמנים,אי אפשר להאשים אותו בגזענות, כי מעיין ואנטי פרידמן
הם אותנטיים והוא יכול לרחוץ בניקיון כפיו.
קאפיש? אם דודו היה חושב עוד רגע,הוא לא היה שולח בריונים לאף אחד,הוא היה היום יושב בבית בשקט ושותה תה ויסוצקי,ורק מיידי פעם היה מדליק טלוויזיה לשתי דקות ומכבה בתוגה,וחושב, "לאן ירדנו"?!
תתחדש. אחלה בלוגיה. חבל שאני כבר לא כותבת בנרג', כי אז הייתי פותחת אצלכם בשמחה. (אתה יודע שהייתי מבקרת הספרות של נרג' במשך שנה, בין 2006-2007? וגם היה לי טור אישי במשך שנה בירוק נושך, על חתולים. אבל בגלל פרסום הרומן בהמשכים "יקירנט", שלי ושל נולי עומר, בוויינט, דרשו ממני להתפטר מנרג'… חחחח.
יעל – נרג'י הרוויח בגדול שהועזבת.
טלי, יעל ישראל היא אחת הכותבות המוכשרות שאני מכיר, ובתחום הבלטריסטיקה היא אפילו מעולה שבמעולות. רני.
רשימה עם חמלה רני לא שופטת לא מטיחה האשמות רק חומלת ומראה נקודות אור בחיי האיש שלא היה אדם רע מיסודו אלא מכור כמו רבים לפולחן עצמו באמצעות מולך
התקשורת והשיר עצוב בעיני יש בו מודעות לכרוניקת המות הידוע מראש
ואתה נשאר כאן זה ביתך, ואנחנו נבוא לבקר במלונות האורחים שלך להגיב