רן יגיל
סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987). שירים: מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988), ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996), ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל, סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001). נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
אני ואפסי רומן (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008). עריכה: הצעיף האדום /
יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997). בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף
ירון אביטוב
טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) בשיתוף ירון אביטוב. הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב
רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות
רן יגיל סופר ועורך
.png)
.png)
.png)
קצת נוסטלגיה. לפני שמיכל הציעה את הפינה "שיר עם הארה", שבה אני נותן אינטרפרטציה סוציו-ספרותית לשירה או לפזמונאות, הייתה לי ב"מעריב" פינה צנועה בשם "שיר והערה" במשך כמה שנים, שבה נתתי קומנטציה על שיר מדי שבוע. אני מביא אותה כעת כאן ברצף. לא נגענו. רן יגיל.
ועוד הערה קטנה אחת: אומנם חלפו חמש שנים מאז פרסום שירו של אליעז, אבל במדינה שלנו יש דברים שאינם משתנים, לתשומת לבו של הקורא השר אביגדור ליברמן. רני
http://rotter.net/forum/scoops1/18358.shtml
האמת שכולנו אחים, הם פשוט זזו מהדרך וצריך לקרב אותם אליה בחזרה.
כמו בני הדודים שלנו שגם אליהם אסור להתכחש. והכל במאור פנים. וזה הקשה. אני מעדיפה את הגישה של הרב גינזבורג.
אם כי בשיר להט יפה.
אביטל, אין לי בעיה לקָרב, בשמחה. רק נא להתקרב בלי אקדחים, בלי חבלים, בלי אבנים, בלי הפיכת דוכנים ובלי איומים וקללות ורציחות של ראשי ממשלות. כל השאר, בסדר. רני.
גם אותי אלימות דוחה. רק שגם לפושע מסוכן יש דרך. אולי גם הוא היה ילד מוכה פעם. המסר הם לא אחים שלי, הוא מסר מפריד שיש יותר רוויה ממנו. הימין והשמאל שונאים אחד את השני . הם התנחלים והם שלא תדע מה נאמר, נורא. והאנשים הללו עליהם מדבר השיר ראויים לעונש אבל גם לזה שנשפיע עליהם לחזור ממעשיהם.
אסור להתייאש מאף יהודי.
והרי גם את הרוצחים מהצד השני מצווה לקרב.
לכך התכוונתי.