רן יגיל
סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987). שירים: מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988), ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996), ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל, סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001). נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
אני ואפסי רומן (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008). עריכה: הצעיף האדום /
יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997). בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף
ירון אביטוב
טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) בשיתוף ירון אביטוב. הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב
רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות
רני היי,
מעניין מה שהעלית כאן.
אבל לפני שאקרא עד תום. תיקון עריכה.
ככתוב אלוהים לא……
ואולם בזמן הווה יש לכתוב אלהים אינו כעברית תקנית.
ומיד אחזור אל הכתוב.
ביי
חוה
חוה, לא הבנתי מה את בדיוק רוצה. על זה כבר אמר קישון הגדול:
"לא אומרים אין אומרים, אומרים אין אומרים."
רני.
עזוב אותך, רני. חוה מבינה בלשון העברית כמו שאני מבין בטיפול בחיידקים אלימים, מסתבר.
היא פשוט ראתה "שיר ו – ז'" בכותרת הפוסט שלך, ושעטה.
"ויותר חשוב, אני באמת עדיין לא הבנתי מה 'קסמה' של חוה?
מישהו מסוגל להסביר לי את זה?"
לרני, שלומות
"כתוב: אהוד בן עזר לא מנמיך את הטון החגיגי-רליגיוזי.
לא יודעת של מי הכתוב, אבל התכוונתי:
אהוד בן עזר אינו מנמיך את הטון וכו'…
מקווה שעכשיו זה ברור
ובאשר לשאלה מה הקסם של חוה.
לחוה אין שום קסם, היא גם לא קוסמת. צם ונשלם.
האם לא נרגעו הדגיגים האלה שבשיפולי הבטן?
נהיה צר קצת וחונק באתר של האדמו"ר?
יותר מדיי צובאות על ה'טיש' שלו ואת נדחקת לשוליים?
צפית שיקרה משהו אחר?
בגידת הגוף?
צחיחות הנשמה?
הלבד מול המקלדת עם מה שנשאר,וזה מעט,מעט לעזאזל?
עקרון ה"זאב זאב" לא עובד יותר?
הדוקטוראט לא עושה רושם על איש?
הגברים שפעם באו בהמוניהם עושים קולות משונים
ונגוזים עוד בטרם השאירו חותם כאילו נפגשו עם אשתו של החייט ב"אדרת" של גוגול?
לא נושב חום מהבלוגייה הקרה?
אפילו הולנטינו של הבלוג חשף שיניים וציפרניים?
"בשמיים הכחולים,
שם יודע אלוהים
כמה אנחנו —-
לבד. "
(שיר פופ ישראלי משנות השישים המאוחרות)
ספרי לנו מה הבעייה,הספרות היא לא פתרון
בסגנון הפתרונות למתבגרים מטעם המערכת של
"מעריב לנוער".
קצת נוסטלגיה. לפני שמיכל הציעה את הפינה "שיר עם הארה", שבה אני נותן אינטרפרטציה סוציו-ספרותית לשירה או לפזמונאות, הייתה לי ב"מעריב" פינה צנועה בשם "שיר והערה" במשך כמה שנים, שבה נתתי קומנטציה על שיר מדי שבוע. אני מביא אותה כעת כאן ברצף. לא נגענו. רן יגיל.
ועוד הערה קטנה אחת: אהוד בן עזר לא הפך סופר קאנוני כבן מושבתו, פתח תקוה, הלוא הוא יהושע קנז. אבל מי שקורא את ספרו הראשון "המחצבה" (היה גם סרט עם ששון גבאי המצוין) רואה את כשרונו הסיפורתי לפני שנטה אל הרכילותי, הפורנוגרפי והסנסציוני. רני.
שיר יפה מאוד על אשה גלמודה במטפוריקה יפה ומקורית השואבת השראתה ממזמורי תהילים
אני אישית מאוד אוהבת את שני המזמורים האלה, ונפלא השימוש שהוא עושה בהם
שיר מאוד נוגע
תודה שהבאת רני
חנה, תודה לך. כשדיברתי עם אהוד בן עזר והעליתי את האפשרות שמדובר בדודתו, המשוררת הנפלאה אסתר ראב האהובה עליי כל כך, הוא כמובן התכחש לזה ואמר שאת השיר כתב על אישה אחרת, והוא אינו מגלה לי מי היא. עם זאת, כשקראתי אותו חשבתי לעצמי כל הזמן על אסתר ראב.
רני, לא משנה במי מדובר ,השיר כל כך אוניברסלי והוא מתקשר אצלי למותה הטראגי והפתאומי של אחותי הגלמודה לפני שנתיים (בת 49)וכשפתחתי ספר תהילים באקראי בחצות מותה(מבלי לדעת שהיא מתה) יצא המזמור הזה מזמור מ"ו כך נרמזתי על זמן מותה – לפנות בוקר נגאלה מן הסתם מחייה (אל התובנה הזאת הגעתי בדיעבד)
כל כך הרבה הלן אוריגבי(כמו בשירם של החיפושיות על האנשים הבודדים) יש בעולמנו -גלמודות בחייהן וגלמודות במותן השיר הזה מחזיר אותי אליה.
סליחה על ההשתפכות
את כמובן צודקת מאוד. זה לא כל כך חשוב. צר אמוד היה לי לשמוע על אחותך ויפה שהזכרת בהקשר זה את "אלינור ריגבי" של החיפושיות. הנה המילים של השיר האלמותי הזה:
Ah, look at all the lonely people
Ah, look at all the lonely people
Eleanor Rigby picks up the rice in the church where a wedding has been
Lives in a dream
Waits at the window, wearing the face that she keeps in a jar by the door
Who is it for?
All the lonely people
Where do they all come from?
All the lonely people
Where do they all belong?
Father McKenzie writing the words of a sermon that no one will hear
No one comes near.
Look at him working,darning his socks in the night when there's nobody there
What does he care?
All the lonely people
Where do they all come from?
All the lonely people
Where do they all belong?
Ah, look at all the lonely people
Ah, look at all the lonely people
Eleanor Rigby died in the church and was buried along with her name
Nobody came
Father McKenzie wiping the dirt from his hands as he walks from the grave
No one was saved
All the lonely people
Where do they all come from?
All the lonely people
Where do they all belong
חנה, שלא תדעו עוד צער. רק שמחה ואושר, אמן ואמן! רני
רני, כתבתי שיר על אחותי בעקבות השיר שהבאת שנגע בי כל כך ואני מעלה אותו עכשיו בבלוג שלי תודה, רני
ואיך טעיתי בשם ברור שאלינור ריגבי
שיר יפיפה. קראתי את "הפרי האסור" קובץ סיפורים שלו ודי אהבתי כנערה.
כל כך הרבה אנשים מתים לבד, בפתאומיות, והוא מנכיח את הרגע. רגע בו רק הקב"ה יכול לעזור ולעטוף.
לצערי הייתה לנו ידידה כזאת, ובאמת מקוים שה' יעזרה לפנות בוקר.
הייתה ציירת מעולה, אישה מוכה לשעבר, שהתחילה להתעסק בתיקשורים ושטויות.
ואלוקים יעזרה, כי מאיתנו התנתקה.
ואולי לא ניסינו מספיק.
נופלת ויודעת את חסדו, זאת השורה שנותנת מעוף.
אביטל, תודה לך על תגובותייך המשתפות, היפות והמרגשות. רני
שיר יפה. מוזר שהוא הוציא את שיריו באסטרולוג.
אמיר, שלום. באותה תקופה הוא פרסם את כל ספריו כעסקת חבילה בהוצאה זו, לפני שנמכרה ל"ידיעות אחרונות". אני מניח שזה היה לו נוח. רני
היפה מיועד גם לשיר אך ביחוד לראיון שהתפרסם אתך הבוקר בעיתון "הארץ". בהצלחה!
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1045,209,44732,.aspx
תודה רבה לך. רני
הי רני, אני מניחה שכבר ראית את זה ב"הארץ", ברכות חמות ביותר.
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1045,209,44732,.aspx
נעמי, תודה רבה על הברכות. אכן ראיתי. רני.