בננות - בלוגים / / מלאכים בארץ הבמבה, שמואל כהן-שני, מתוך הספר "המאזינים לציפורים", שיר והערה
רן יגיל

מלאכים בארץ הבמבה, שמואל כהן-שני, מתוך הספר "המאזינים לציפורים", שיר והערה

שמואל כהן-שני / שיר והערה

 

אני דווקא רוצה להתרכז לא במוטיב השואה העובר כחוט הכהן-שני בספר הזה, "המאזינים לציפורים", וגם לא בשירת נוף או שירת משפחה, אלא דווקא בשירת המחאה הפוליטית האישית החזקה הקיימת בו. סבור אני כי בזה שני-כהן מתייחד. קשה לכתוב שיר פוליטי טוב. רבים נכשלו בזה ויצא להם פלקט דִּקלומי. רק לאחרונה נכחתי בערב מכובד עם עשרות משוררים שבו לצערי נקראו שירים חברתיים פוליטיים שרמתם נמוכה. נעצבתי אֶל לבי. לא כל אחד הוא ברטולט ברכט, ולדימיר מאיאקובסקי, או נתן אלתרמן שלנו. מה לעשות. אבל שירת המחאה הפוליטית של כהן-שני מקורית ביותר ואישית ביותר. ראו למשל את שיר הדגל בעיניי של הספר הזה: "מלאכים בארץ הבמבה":

 

מלאכים בארץ הבמבה

 

הַרְחִיקוּ אֶת הַתִּינוֹקוֹת

מֵאֱלֹהִים

הַשְׁמִיעוּ לָהֶם צְלִילִים מֵהַמּוֹבַּיְל

אֵי שָׁם מֵעֵבֶר לַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן

לֹא פְּסוּקֵי קֻרְאָן

כַּסּוּ אוֹתָם בְּטִיטוּלִים

לֹא בִּרְצוּעוֹת תְּפִלִּין

הַנִּיחוּ לָהֶם לְמַלְמֵל

לֹא לְדַקְלֵם

קָדוֹשׁ

קָדוֹשׁ

קָדוֹשׁ

אַל תָּכִינוּ אוֹתָם לְמוֹת קְדוֹשִׁים

עוֹד בַּעֲרִיסָתָם

תְּנוּ לָהֶם לִזְחֹל עַל כִּבְרַת דַּרְכָּם הַקְּטַנָּה

לֹא עַל הָאֶרֶץ הַגְּדוֹלָה וְהַמֻּבְטַחַת

עַל פְּנֵיהֶם חִיּוּךְ שֶׁל מַלְאָכִים

בְּאֶרֶץ הַבַּמְבָּה

 

לשני-כהן יש עמדה. נכון, זו לא עמדת יחיד. הוא שייך לאיזושהי קבוצה חילונית, תרבותית, הומניסטית; אך הוא מביע את מחאתו באופן מקורי ואנושי כל כך, ישיר, פשוט וישראלי מאוד. השיר הזה שמסתיים במילה "בּמבּה" הוא הכי ישראלי שיש. יש לשני-כהן תפיסת עולם ויש בו פתיחוּת לתפיסות עולם אחרות, כל עוד אלה לא רומסות ברגל גסה תפיסות עולם שונות וכמובן את תפיסת עולמו. הוא ייחודי בזה. גם בחייו הוא נוהג כך ולא רק בשיריו. בזמן שלטונו של בנימין נתניהו בחר למחות ולעמוד בהפגנת יחיד למול בית ז'בּוטינסקי, "מצודת זאב", מתוך מחשבה שהעם נחצה לשניים ואין מי שיָרים את המטה והים יכסה והעם ימשיך את מפעלו ומסעו כאן בארץ, אין קסם ואין נֵס, וצריך יהיה לפתור את הבעיות בינינו לבינינו לבד בכוחות עצמנו: יהודים וערבים, מזרחים ואשכנזים, דתיים וחילונים, עניים ועשירים.

 

ובאמת, שִׁמְעוּ לכהן-שני בשיר הזה ותנו לילדים להיות ילדים. תנו להם לגדול באופן טבעי ולבחור בעצמם, ובשום אופן אל תלעיטו אותם בכל מיני דּוֹגְמוֹת. אנשים אמורים להיות חופשיים. האדם, כמו אצל ז'אן פול סארטר, מבחינת כהן-שני הוא חירות, או לפחות צריך להיות חירות.

 

המאזינים לציפורים, שמואל כהן-שני, עורך: יובל גלעד, ספרי עתון77, 96 עמ', 50 שקלים

 

 

ציור העטיפה: תמר שחר, "ציפור"

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל