כל מעייניי, ספר שירים חדש של יעל מנור

בשיריה הרגישים של יעל מנור בספר "כל מעייניי" (עמדה, 2021), אתה חש באמצעות הרצף זרם חיי אישה, החווה בדידות וכאב קיומי לעתים, על אף ההוויה המשפחתית והחברתית הסובבת. אלה הם שירים הנובעים מתוך אינטואיציה נשית האוחזים בדקויות, ואתה הקורא, על אף היות השיר כתוב בפשטות, חייב להיות קשוב עד מאוד להדהודים שלו, שמא תפסיד את היופי הגלום בו והוא יחלוף על פניך. הדוברת בשירי יעל מנור מביטה בעולם כמו מבעד לעדשה מיקרוסקופית ורואה מה שעובר על ידנו ולא מגיע ולא נוגע בנו; אבל בה, לעומת זאת, הוויית היומיום נוגעת ואפילו הייתי אומר פוצעת. זוהי ליריקה צרופה. הנה דוגמה לשיר מצוין שלה:

הצמחים ימותו

הַצְּמָחִים יָמוּתוּ

אָמְרָה בִּתִּי הַקְּטַנָּה

וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי

אֲנִי אַשְׁקֶה אוֹתָם

אַחְיֶה אוֹתָם.

הִתְגַנֵּב לוֹ הַלַּיְלָה

וּבִתִּי הַקְּטַנָּה מַשְׁקָה

בְּיָדַיִם קְטַנּוֹת

אֶת הָעֲצִיצִים

וְאֶת נִשְׁמָתִי הַשּׁוֹכַחַת

וּבְכָל הַבָּתִּים נִדְלָק אוֹר

וְהוּא רוֹחֵץ גְּדוֹלִים

וּקְטַנִּים

וְאֶצְלִי עֲדַיִן

חָשׁוּךְ.

רן יגיל

יעל מנור למדה ספרות ומדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן, נשואה ואם לשלושה. הוציאה לאור בעבר שני ספרי ילדים: "מוצמוץ העכבר הלך לאיבוד", סטימצקי 2017 ו"החתול שלמה רוצה לאכול", סטימצקי 2018.

על העטיפה: חוה ראוכר, רחל, שמן על בד 115X95 ס"מ, 2005, פרט.