רן יגיל סופר ועורך
"במחשבה שנייה" (שירים ופרוזה קצרה) הוא ספרו החמישי של עמוס נבון. קדמו לו ספרי השירה: "באמצע הלילה בבוקר" (עקד), "רחפת אור" (ספרית פועלים), "לוויַן חצות" (ספרית פועלים), "לאן נעלמו הגחליליות" (עמדה). שירים מפרי עטו פורסמו בעיתונות ובכתבי עת רבים.
בספר זה מתפרסמים שירים וקטעי פרוזה קצרים שמלֻווים בעבודות הפיסול שלו בברזל. פעילותו האמנותית הוותיקה ביותר היא בנגינה בחליל צד. למד אצל טובי המורים לחליל בארץ. משתתף בסדנאות של "ינשוף" המועדון הישראלי לכלי נשיפה. אהבת המוזיקה מובעת היטב בספר. עמוס נבון כתב ספר על מוצרט שפורסם ב"אמזון".
בספר "במחשבה שנייה" בא לידי ביטוי היקף אמנותי וביוגרפי רחב. עבודות הפיסול מעצימות את כוחו של הטקסט. הכתיבה מהודקת, כנה ומעניינת.
עמוס נבון נולד ומתגורר בתל אביב. רכש תואר ראשון בביולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני ושלישי באנטומולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
הנה קטע קסום של עמוס נבון על דודו הצייר, הקריקטוריסט ומעצב התפאורות המיתולוגי, אריה נבון (1996-1909), המופיע בספר:
רישום
לאריה נבון
קראתי לו דוד-אריה. בפי הסבתא הוא היה ביידיש "מְזינִיקֶל", בן זקונים. הם היו חמישה אחים לבית נבון, רובם אמנים, ביניהם אבי. הסבתא העדיפה שלייבושקה ילמד משהו "מעשי" ושלחה אותו לבית ספר למסחר בניגוד לרצונו. הוא התגלה כצייר, ולא הפך להיות סוחר. קְרוב משפחה אשף פיננסי קבע: "אם משפחת נבון תפתח מפעל לתכריכים, האנשים יפסיקו למות".
לאחר בחרותו החל לצייר קריקטורות. הסבתא סיפרה שכבר בגיל חמש החל לקשקש ציורים. הוא התחיל עם "חָכמת הבהמות" של אביגדור המאירי. כבר אז חוש ההומור בציורי חיות החל להיראות. הצניעות הנזירית שלך הייתה למופת. לא הִשווצתָ לכן ציירים אהבו אותך. זכית להיות חתן פרס ישראל באמנויות הבמה. אני התגאיתי בדוד שלי.
ברל כצנלסון, העורך של העיתון היומי "דבר", ביקש אותך להיות הקריקטוריסט בעיתונו. נשארת שם יותר משלושים שנה. הקריקטורות עסקו בביקורת על המתרחש בארץ, וגם נגד עוולות המנדט הבריטי. מדי פעם הצנזורה הבריטית פסלה אותן. איירתָ שבעה ספרי קריקטורות.
נהגת לשבת ב"כסית" יחד עם אלתרמן, שלונסקי ואחרים. הפּייפּ תמיד בפיך. יושב, מתחבט, מה להציג בעיתון ביום רביעי. כרסמתָ את הפּייפּ עד שנשבר לך. כשנשבר לך עברתָ בהדרגה לצייר תפאורות לתיאטרון. במאים התלהבו ממך. הראשון היה יוסף מילוא שפּנה אליך עם ההצגה "הוא הלך בשדות" של משה שמיר. ראיתי אותה בצעירותי והתרגשתי עד דמעות. התפאורות ל"שלמה המלך ושַׁלְמַי הסנדלר" זכו לשבחים והשאר היסטוריה. בנית תפאורות עבור קרוב למאה הצגות, בעיקר בתיאטרוני הקאמרי והבימה.
ציירתָ לילדים בשיתוף עם לאה גולדברג. אוּרי מוּרי, אוּרי כּדוּרי. ונוספים. אלו היו ציורי קומיקס ראשונים בארץ. היא אהבה אותך מאוד, אהבה חד-צדדית.
הדמויות שלך זכו לחיי נצח. אני אוהב את הקו ברישומים. ציירתָ תפאורות בתבונה מרומזת. הצמצום שאומר הכול משמש לי עד היום דוגמה בעבודות הפיסול שלי.
והנה השיר היפה הפותח את הספר "במחשבה שנייה":
המלך על הבּול
בְּנַעֲרוּתִי חָלַמְתִּי לְקוֹשֵׁשׁ מִסְפַּר לִירוֹת
מִמְּכִירַת אֹסֶף הַבּוּלִים שֶׁלִּי
הָיָה לִי בּוּל שֶׁל הַמֶּלֶךְ אֶדוּאַרְד הַשְּׁמִינִי,
מְסֹרָק עִם שְׁבִיל בַּצַּד
כְּמוֹ שֶׁהֵכִינוּ אוֹתִי לְגַן הַיְּלָדִים
פָּנִים רְצִינִיּוֹת, אַף בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת
פֶּה חָתוּם
מַשְּׂאַת נַפְשָׁן שֶׁל נָשִׁים
שֶׁמְּחַפְּשׂוֹת גֶּבֶר רְצִינִי,
עִם פַּרְנָסָה וְנִרְאֶה טוֹב.
הוּא וִתֵּר עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת
לְמַעַן הָאַהֲבָה
אָבַד לִי הַבּוּל
אֲבָל מָצָאתִי אַהֲבָה
אפשר לרכוש את "במחשבה שנייה" באמצעות הוצאת "עמדה" עבור 50 שקלים. נא לפנות לרן יגיל 0522777289, או למייל: yagil.ran@gmail,com
עריכת הספר: אלי אליהו
עיצוב הספר: רוחמה שאולסקי
עבודות בברזל: עמוס נבון
צילום העבודות בגוף הספר: רן ארדה
צילום העבודה על העטיפה: גיא גלעד
