בננות - בלוגים / רן יגיל / ראובן גבע – שבעה מרובעים יפים מתוך "צבע השתיקה"
רן יגיל
  • רן יגיל

    סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987) <שירים> מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988) ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996) ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) <נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל> סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001) נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) <רומן סמי ביוגרפי על חייו של המשורר המקולל נח שטרן>  הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006) אני ואפסי רומן  (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008) עריכה: הצעיף האדום / יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997) בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף ירון אביטוב> טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) <בשיתוף ירון אביטוב> הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות  

ראובן גבע – שבעה מרובעים יפים מתוך "צבע השתיקה"

ראובן גבע מחזיר לשירה את החרוז ואת תפארת המליצה, אבל בלא מידה של מלאכותיות. שיריו הם מעין חצאי־איים קטנים, פנינסולות, בתוך אוקיינוס מודרני ופוסט־מודרני של שירה יומנית פייסבּוקית זורמת ושוצפת.

 

לא קל לכתוב בחרוז ובמשקל מבלי שהדבר ייראה כפּסטיש, וגבע מצליח לא אחת לעשות זאת ולרגש את הקורא שהתרגל כבר בעינו ובאוזנו לשירה אחרת.

 

גבע כותב על הוויית החיים כאן בארץ, שירי מחאה, שכול, מלחמה ושירי אהבה. הוא אינו ירא מן הנושאים הגדולים ומן הטון החגיגי ואינו חושש מן הפוליטי וההיסטורי. האירוניה ממנו והלאה.

 

בולטים בעיקר ביופיים המרובעים שלו. הצורות הסגורות הללו כמו מותאמות ככפפה לטון שירתו והוא אכן מיטיב לשורר בדרך זו, וזכה על כך בתחרות ארצית לכתיבה בַּסוגה שערך כתב העת "בגלל".

 

ראובן גבע פרסם עד כה שני ספרים: "בצל כוכבים נושרים" (הוצאת עתון 77) ו"צבע השתיקה" (הוצאת עמדה).

 

רן יגיל  

 

 

ראובן גבע – שבעה מרובעים יפים מתוך "צבע השתיקה"

 

 

סֵדֶר

 

אָז תָּשׂוּחַ הָרוּחַ: "תָּם מַסַּע הָאָדָם,

נִשָּׂא אֶל צְרִיחַת מִשְׁחַט אֵשׁ וָדָם.

מְנַקֶּה שָׁם הַגֶּשֶׁם נְתִיב הָאָבָק

וְאֵין קֶמֶט בַּסֵּדֶר וְנֵץ בַּמֶּרְחָק״.

 

 

אוֹקְיָנוֹס

 

אוֹקְיָנוֹס צִיַּרְתִּי בּוֹ רוּחַ נוֹשֵׁף,

מִפְרָשׂ מִתְּנוֹפֵף לְשָׁלוֹם

וְשׁוֹאֵף הוּא מִקַּו חַיָּיו לְקַלֵּף,

הָאָבָק שֶׁדָּבַק עַד הֲלוֹם.

 

 

מַגָּע טִבְעִי

 

הַטֶּבַע הָאֱנוֹשִׁי עַז נִשְׁקָף בּוֹ הַנּוֹף,

כְּחוֹף יָם מַבִּיט אֶל נַחְשׁוֹל וְאַדְוָה.

עֵת עֵינֵינוּ תַּחְפֹּץ קַו יָפְיוֹ לִשְׁזֹף,

יֵשׁ אֵלֵינוּ יַתְמִיר הוּא חִיּוּךְ אַהֲבָה.

 

 

זִקְנָה

 

מַתַּת אֱלֹהִים, מַגָּע אֵין הוּא שָׁב,

הִבְהוּב שָׁם צָרוּב בְּבֵית תּוֹבָנוֹת.

"לֵיל סַגְרִיר" נֵדַע, עֲלֵי לֵב נִכְתָּב,

"פִּכְפּוּךְ זָב חַיִּים, בָּבַת עֲיָנוֹת".

 

 

שְׁאֵלָה שֶׁל טַעַם

 

עֲשָׂרָה קַבִּין יֹפִי יָרְדוּ לָעוֹלָם

וְכִי מַה בּוֹ נִטְמָע? וַדַּאי יִשָּׁאֵל.

לְעֵינַיִם כָּלוֹת נַנְגִישׁ הַסֻּלָּם,

לִבְחֹן שָׁם מַצַּג הַצְּבָעִים הַמְּטַּלְטֵל.

 

 

מִפֹּה וּמִשָּׁם

 

מִפֹּה וּמִשָּׁם, מִשָּׁם וּמִפֹּה,

שׁוֹטֵף הַדָּם, כִּנְהַר הַפּוֹ.

"נִתְחֵי מֵיטָב", יַכְרִיז הַקַּצָּב,

בְּאִטְלִיז הָעוֹלָם, מֻגָּשִׁים לְסִפּוֹ.

 

 

שַׁחְמָט

 

בַּחֵטְא הַבֵּט, מַכִּים זֶה בָּזֶה

וְכֶתֶר רֹאשָׁם נִשְׁמָט.

צְבִיטָה בְּעִתָּהּ תָּקוּם בֶּחָזֶה,

עֵת יוּכְרַע לְבָבֵנוּ בְּמָט.

 

 

 

 

עטיפת הספר בהוצאת "עמדה"

עטיפת הספר בהוצאת "עמדה"

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל